מהי הפרעה דו קוטבית? ואיך ניתן להתמודד איתה?



מהי הפרעה דו קוטבית? ואיך ניתן להתמודד איתה?

צילום: יח"צ

הפרעה דו קוטבית או בשמה האחר מאניה דיפרסיה היא הפרעה במצב הרוח והיא מהווה מחלת נפש. הפרעה זו גורמת למצבי רוח קיצוניים משתנים בהם ברגע אחד אפשר להיות שמחים מאוד וברגע אחר אפשר להיות בדיכאון עמוק. ההפרעה מתחילה להופיע בדרך כלל בגיל הנעורים והיא פוגעת גם בנשים וגם בגברים. ההתמודדות עם המחלה לא פשוטה כאשר הרבה מאוד אנשים שסובלים ממנה מפסיקים בשלב כזה או אחר את הטיפול הרפואי שלהם.

ההתמודדות עם המחלה היא לא פשוטה לחולה לעצמו וגם לא לסביבה הקרובה שלו כמו ההורים, האחים, בן או בת הזוג והילדים. לעיתים שקורב משפחה מדרגה ראשונה סובל מבעיה נפשית כדאי שגם קרובי המשפחה שלו יקבלו ייעוץ פסיכולוגי וטיפול בשיחות על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם הקושי ולתמוך יותר בחולה.

מהם התסמינים של הפרעה דו קוטבית?

התסמינים של הפרעה דו קוטבית משתנים מאדם לאדם. לרוב מי שסובל מהפרעה דו קוטבית יהיה בעל מצבי רוח קיצוניים. כאשר הוא ימצא בהיי או במצב היפומאניה הוא יהיה מאוד שמח ומרוגש. הוא יהיה בעל אנרגיה עודפת ותזזית. יקבל החלטות נמהרות ולא תמיד הגיוניות ולעיתים יסבול ממחשבות גרנדיוזיות. כאשר מי שחולה בהפרעה יהיה בדיכאון הוא יסבול מדיכאון עמוק, הוא לא יצא מהבית או מהמיטה ויהיו לו לרוב מחשבות אובדניות.

התסמינים של הפרעה דו קוטבית יכולים להוביל את החולה להתנהגות שתראה מבחוץ ביזארית, מוזרה או לא הגיונית ולא אחראית. לעיתים חולים במחלה יכולים לסבול מהתנהגות מינית מתירנית במיוחד והם יכולים לקיים יחסי מין עם הרבה בני זוג שונים בזמן שהם בהיי ולא שמים לב למה שקורה סביבם.

איך מחלת נפש פוגעת בתפקוד היומיומי של החולה?

מחלת נפש כמו מאניה דיפרסיה פוגעת בתפקוד היומיומי של החולה קודם כל בגלל הסטיגמה החברתית שמגיעה אתה. לעיתים אנשים שיש להם את המחלה יתקשו להתמיד במקום עבודה מסודר ויהיה להם קשה ומאתגר מאוד לקום בבוקר לעבודה בגלל התנודות השונות שלהם במצבי הרוח שלהם. בגלל חוסר היציבות הנפשי שלהם מי שסובל ממחלה דו קוטבית לעיתים לא יעבוד או יחליף מקום עבודה אחד אחרי השני.

התפקוד היומיומי של חולה במחלת נפש יכול להיפגע גם בגלל בעיות של חוסר ביטחון ורגשי נחיתות. אנשים רבים שיש להם בעיות נפשיות או רגשיות חשים חוסר ביטחון ובושה בשל כך והם מנסים להסתיר זאת מהסביבה שלהם. בשביל שהתפקוד של מי שסובל ממחלת נפש יהיה רגיל הוא זקוק לקבל הרבה מאוד מערכים שונים של תמיכה גם ברמת המשפחה וגם ברמת הקהילה. לעיתים חולי נפש למשל שיש להם ילדים זכאים לקבל עזרה של סומכת מהרווחה. הסומכת היא למעשה חונכת או אשת מקצוע טיפולים שמסייעת להורים בבית לטפל בילדים ולנהל את הבית מתוך מחשבה שהכי טוב לילדים בבית שלהם ולא כדאי להוציא אותם משם.

איך אפשר לנהל חיי משפחה עם מחלת נפש?

זה קשה אבל גם אנשים עם מחלות נפש מנהלים חיי זוגיות וחיי משפחה. להרבה מאוד אנשים עם הפרעות ומחלות נפש יש ילדים והם נשואים והם מנהלים חיי משפחה לכל דבר. המחלה לעיתים מקשה על המטופלים להיות הורים מתפקדים ולכן הם צריכים להיעזר בקרובי משפחה וברווחה. לעיתים ובהרבה מאוד מקרים חולה נפש אחד יתחבר לחולה נפש אחר בזוגיות ואז ששני בני הזוג חולים קרובי משפחה או המדינה יטפלו בילדים בזמן שההורים בהתקף.

מחלות נפש – מה ההבדל בין המחלות השונות?

יש הרבה מאוד סוגים שונים של מחלות נפש. מחלות הנפש המרכזיות ביותר הן הפרעה דו קוטבית וסכיזופרניה. השכיחות של מחלות אלו באוכלוסייה הכללית לא מאוד גבוה והיא נעה בין אחוז אחד לשני אחוזים בעולם כולו ללא הבדלים של מוצא, דת, גזע או מין. לרוב ההתפרצות הראשונית של המחלה תהיה בזמן גיל ההתבגרות והיא תהיה מלווה במשבר נפשי עמוק וחוסר תפקוד כללי.

ישנו שוני מרכזי בין מחלת המאניה דיפרסיה לבין מחלת הסכיזופרניה. חולי מאניה דיפרסיה יהיו בעלי קשר טוב יותר למציאות ולרוב לא תהיה להם התנהגות פסיכוטית אלא התנהגות מאנית או דיכאונית תלוי באיזה שלב של ההתקף ושל גל המחלה הם נמצאים. חולים סכיזופרניים יתקשו יותר לנהל חיי זוגיות ולתפקד באופן נורמלי במקום עבודה. הם לעיתים יסבלו מפסיכוזה ויאושפזו בבית חולים פסיכיאטרי. רוב החולים במחלקות הפסיכיאטריות בארץ ובעולם הם סכיזופרניים. חולים דו קוטביים לעיתים מאושפזים גם לרוב כאשר הם באפיזודות של דיכאון לאחר שהמאניה שלהם הסתיימה והם חווים נפילה משמעותית במצב הרוח.

הפרעה דו קוטבית וניהול חיים נורמלי

הפרעה דו קוטבית יכולה להפריע לאדם שסובל ממנה לנהל אורח חיים נורמלי הכולל עבודה וחיי משפחה – זאת בתנאי שהוא לא מקבל טיפול תרופתי ונתמך על ידי פסיכולוג או טיפול שיחתי אחר. הקושי הגדול ביותר של המחלה הוא שחולים רבים מפסיקים ליטול את התרופות שלהם ברגע שחל שיפור ניכר במצבם והם מרגישים טוב. הם מרגישים כאילו הם לא צריכים את התרופות ושהם יסתדרו טוב גם בלעדיהן. בשביל לנהל אורח חיים בריא ונורמלי על המטופלים להקפיד לקחת את התרופות שלהם.

בסופו של דבר כל אדם שתיקח ברחוב סובל מבעיה או קושי מסוים. בעוד שיש אנשים שהקושי שלהם הוא על רקע מחלת נפש אנשים אחרים יסבלו מקושי כלכלי או קושי אחר. ההתמודדות עם מחלת נפש כמו מאניה דיפרסיה היא לא פשוטה וקלה אבל היא בהחלט אפשרית. בשביל שההתמודדות תהיה מיטבית צריך לקבל הרבה תמיכה מבני המשפחה והקהילה. כיום בפסיכיאטריה המערבית דוגלים בטיפול בקרב הקהילה ולאו דווקא באשפוז ארוך טווח בבתי חולים.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה