מתי כדאי שנתחיל להתמודד עם הסטרס שאנו חווים?

setImageBanner('76b5c61d-922b-41b3-a7dc-d29f6303867f','/dyncontent/2020/10/8/90e6c36c-7e2a-487d-ae87-78f8b928fec3.png',11619,'',525,78,false,47451);

pixabay

סטרס מתייחס לאיזה שהוא מאמץ או דרישה שאנו חווים, אשר מאתגר אותנו ונוטה לנקז את האנרגיה המנטלית ו/או הפיזית שלנו. לרוב הוא גורם לאותם רגשות כמו חרדה, אך מתעורר ביחס לסיטואציה, אדם או מאורע ספציפים. מתח מתייחס לסוג של התרגשות, כמו למשל מצב או קשר מתוח.

כאשר אנחנו שרויים בלחץ נפשי, הוא עשוי לדרבן אותנו לבצע משימה מסוימת במהירות רבה יותר. אם לצורך הדוגמה אנחנו מתמודדים עם איום (דוגמת האדם הקדמון שהתמודד מול בעל חיים טורף, או איום על הפרנסה), הרי שהלחץ הגבוה מעורר תהליכים פיזיולוגיים ומנטליים ומגייס משאבים וכוחות שאינם בנמצא בזמן שגרה.

הסטרס נוטה להצטבר כאשר מדובר במתח נפשי מתמשך שאיננו פוסק או דועך. לכך יכולות להיות מגוון רחב של סיבות: נטייה טבעית לחרדה, לאור חוויות שונות בינקות או בילדות, חשיפה לאירוע שלילי שהותיר את חותמו וכן אורח חיים שמציב בפנינו ערב רב של אתגרים וגורמי דחק שונים.

מתי סטרס הוא לא בריא?

ככלל, כאשר אנחנו נתונים למתח נפשי מתמשך, הרי שהדבר עלול להוביל לתסמינים בריאותיים שונים, מרביתם אף פיזיים.

אי טיפול בסטרס תמשך, עלול להתבטא בכאבי ראש חוזרים ונשנים, כאבי שרירים תכופים, תחושת סחרחורת, פעילות ירודה יחסית של המערכת החיסונית, הגוררת עמה נטייה "לתפוס" מחלות בצורה מהירה יותר, הזעה מרובה, בעיות במערכת העיכול ועוד.

אך אם ננסה להסתכל על כך מן ההיבט הפסיכולוגי, הרי שהימצאותו של אדם מסוים בסטרס מתמשך היא גם מצוקה נפשית קשה, וזו יכולה לפגוע באיכות החיים ואף להוביל להימנעות ממשימות שונות, לעתים יומיומיות.

כאן מדובר בהיבט סובייקטיבי – זוהי תחושתכם ותחושתכם בלבד שבסופו של דבר תניע אתכם למסקנה באם כדאי או לא לפנות לייעוץ ותמיכה חיצוניים.

דרכי התמודדות עם סטרס

אם גמרתם אומר בלבכם כי הגיעה השעה להתייצב אל מול גורמי המתח השונים, ישנן שתי אפשרויות העומדות בפניכם: קבלת ייעוץ חיצוני דוגמת ייעוץ פסיכולוגי או לחילופין ביצוע שיטות יומיומיות שונות שיכולות לסייע ולדרבן את הגוף לשוב למצב רגיעה.

שיטות הרפיה עצמאיות

נשימה - כשגופנו נתון למתח נפשי רב, הדבר מתבטא גם בנשימה רדודה באופן יחסי. לכן, אחת משיטות ההרפיה הנפוצות ביותר היא נשימה. כאשר אנחנו מבצעים נשימות ושאיפות עמוקות באופן מלאכותי, אנו למעשה מאותתים לגוף שאין כל צורך בנשימה רדודה, ופעולה זו מדרבנת את פעילותה של המערכת הפרה-סימפתטית. הקפידו לשלב את הנשימה כתרגול יומי שבמהלכו אתם עוצרים מכל מלאכה, נושמים נשימה עמוקה עד שבית החזה עולה, מחזיקים את האוויר למספר שניות ונושפים באיטיות. חזרו על כך מספר דקות מדי יום.

ספורט – זו לא חייבת להיות פעילות גופנית מאומצת, ומספיק שתצאו להליכה מדי ערב כדי שתוכלו לסייע לגופכם להפיג את המתח הרב שהצטבר. ראשית, ספורט מאפשר לנו לשכוח מעט מן המשימות השגרתיות, ושנית ביצוע פעילות גופנית מובילה להפרשתו של הורמון האנדורפין. הורמון זה ידוע בכך שהוא משרה תחושת רווחה ורגיעה, דבר שיכול לסייע לשחרר שרירים התפוסים כתוצאה מן המתח המתמשך, ואף תורם לשיכוך כאבים.

מדיטציה – תרגול זה יכול לסייע לכם להפסיק את מערבולת המחשבות של מה היה ומה יהיה. מרביתנו מוצאים את עצמנו שקועים במחשבות על אירועים שאירעו במקום העבודה או בלימודים, וחלקנו מהרהרים על אירועים עתידיים ואף ממש יוצרים שיח שלם באירוע המדומיין שלעתים יכול לעורר דאגה, רוגז וכעס. מדיטציה מאפשרת לנו לקטוע את המחשבות שמפליגות למחוזות אחרים ולהתרכז בכאן ועכשיו.

שבו בטבע או בחדר שקט על כיסא נוח, ועצמו את העיניים. התרכזו בנשימה בדיוק כמו בתרגול הנשימה שצוין לעיל, אך עתה נסו להתרכז בתחושה של הנשימה. הרגישו כיצד האוויר נכנס אל הגרון, כיצד בית החזה עולה, ולאחר מכן כיצד בית החזה יורד לו והאויר יוצא מעט חם יותר. זוהי למעשה תחושה ניטרלית, עוגן שמחבר אתכם אל ההווה. התמקדות זו איננה שלילית ואיננה חיובית. היא אתם והגוף שלכם בלבד.

חזרו על התרגול 5 דקות ביום, ואט אט נסו להעלות אותו עד לכ-20 דקות.

קבלת ייעוץ חיצוני

לעתים ההתמודדות עם הסטרס יכולה להיות קשה ואף להוביל למצוקה קשה.

אם אינכם מרגישים ששיטות ההרפיה העצמאיות עובדות, ניתן לבחון את האפשרות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי. שיטות דוגמת נשימה ומדיטציה אכן זוכות לתרגול גם במסגרת הפסיכותרפיה, אך ישנן עוד טכניקות רבות נוספות שיכולות לסייע, דוגמת:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי – טכניקת טיפול שמטרתה לסייע למטופל להתמקד בדפוסי המחשבה שלו ולשנותם ואת ההתנהגויות הנגזרות מהם. לעתים זהו הדפוס המחשבתי שיוביל אותנו לחוות אירוע באופן מלחיץ. ייתכן שאותו גורם הלחץ שגרם לנו לחוש מתח גבוה, כלל לא הורגש אצל אדם אחר שחווה את אותו האירוע בדיוק.

דוגמה לכך היא יצירת התניה שתאפשר למטופל לזהות מילים מכלילות דוגמת "אני אף פעם לא מצליח". זיהוי מילים שכאלו יאפשר לאותו מטופל לזהות את המחשבה המלחיצה באותו הרגע, ולשנות את האופן שבו היא מנוסחת דוגמת: "עכשיו לא הצלחתי, אנסה שוב".

טיפול דינמי  – שיטת טיפול שמטרתה להבין את הדינמיקה הפועלת בתוך נפשו של המטופל, בין החלקים השונים.

טיפול שכזה מתקיים באמצעות שיח בין המטפל למטופל, ובמהלכו נבחנות מחשבות ותפיסות עולם שונות. זהו למעשה מסע שבמסגרתו המטופל חוקר יחד עם המטופל את רחשי נפשו ואת הקשר המתהווה בין השניים. לאורך המסע, לומד המטופל להכיר טוב יותר את עצמו, את הדחפים שלו, התפיסות ואמונות שלו, אירועים מעצבים שהשפיעו עליו והכוחות שמניעים אותו ובאים לידי ביטוי ביומיום.

לעתים, טיפול שכזה יהיה משולב עם טכניקות נוספות, דוגמת שיטות שנועדו להתמודדות אדפטיבית ויעילה יותר עם חוויות טראומתיות, כגון טיפול SE ושיטת הטיפול EMDR.

זכרו שהסטרס לא חייב להישאר עמנו. יש דרכים להתמודד אתו ויש אמצעים שבזכותם ניתן להפחית באופן משמעותי את עוצמתו.

 

*המדור הינו מדור תוכן שיווקי. אין לאמור בו להחליף ייעוץ מקצועי אחר. ט.ל.ח


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה