בין אשקלון לראשון לציון: היכן יתחנכו הילדות הקטנות של הזוג שהתגרש?
10.12.20 / 15:58
לאחר החתונה העתיק זוג צעיר מאשקלון את מקום מגוריו לראשון לציון. כשהיחסים עלו על שרטון, האשה חזרה לעיר כששאלה מהותית נותרה פתוחה - באיזו עיר יתחנכו הילדות המשותפות?
בין שתי ערים – היכן יתחנכו הילדות הקטנות של הזוג שהתגרש? גירושין עשויים להיות לא נעימים על אחת כמה וכמה כאשר מעורבים בהליך ילדים קטנים. זהו סיפורם של בני זוג צעירים מאשקלון שדרכם המשותפת לא צלחה והם החליטו להיפרד זה מזו לאחר מספר שנות נישואין.
לאחר החתונה עברו השניים לראשון לציון ולאחר שנפרדו חזרה האשה לעיר הנמל הדרומית בעוד שהגבר החליט להישאר בראשון לציון. במסגרת ההליכים המתנהלים בין השניים בבית הדין הרבני בתל אביב עלתה שאלה מהותית – היכן תתחנכנה הילדות הקטנות? האב דרש שלא לעקור את הבנות ממקומן הקודם, ואילו האם, שבידיה המשמורת הזמנית על הקטינות, ביקשה להורות על רישומן למוסדות החינוך באשקלון.
בפסק דין שניתן לאחרונה הזכיר בית הדין הרבני את החלטתו הקודמת לפיה "עם הגשת תביעת גירושין יש לצפות הפרדת מקום המגורים ועיר המגורים. ומה שהיה לא בהכרח יהיה", וקבע כי "נראה לבית הדין כי יש להיעתר להעתקת מקום הלימודים לאשקלון מקום מגורי האם ולא לנייד את הבנות הקטנות מידי יום מאשקלון לראשון לציון".
הובהר, כי מאחר שמדובר בבנות קטנות בגילאי 5-3 הרי שהעתקת מקום חינוכן אינו כרוך בהפסד חומר לימודים והסתגלות למקום לימודים חדש, מה גם ששני הצדדים בעלי רקע של העיר אשקלון כך שאין בהעתקן כאמור שינוי מהותי. ואולם, כך נקבע, "יש לשמור על צביון מקום הלימודים הקיים", ולבוא לקראת האב כך שבימי זמני השהות של האב, יהא על האם להביאן לראשון לציון. בכך, צוין כי "בית הדין מאמץ את המלצות שירותי הרווחה בעניין משמורת הבנות וזמני השהות פרט למקום איסוף הבנות ומקום חינוכן".
האב הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטה שניתנה לפני כשבועיים הורה בית הדין הרבני הגדול על הגשת תגובת המשיבה לערעור, אולם ציין כי "ביה"ד דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה".
האב לא אמר נואש ועתר לבית המשפט העליון כשהוא שב ומבקש כי יעוכב ביצוע פסק הדין המורה על העתקת מקום החינוך של הקטינות מראשון לציון לאשקלון, עד להכרעה בערעורו לבית הדין הרבני הגדול.
ביום ראשון השבוע החליט שופט בית המשפט העליון מני מזוז לדחות את העתירה על הסף וקבע: "כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים והתערבותו בהן מוגבלת למקרים בהם נפל בהחלטות פגם מהותי, כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או במקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק. הטענות בעתירה אינן מעלות כל טענה מהסוג האמור, והן בעלות אופי ערעורי מובהק ונוגעות אך לסעד ביניים, כאשר ערעור העותר טרם נידון והוכרע. בנסיבות אלו, אין העתירה מגלה עילה להתערבותנו".
למרות דחיית העתירה החליט בית המשפט העליון שלא לפסוק הוצאות לחובתו של האב, שכעת ייאלץ להשלים עם העברתן של בנותיו למוסדות חינוך באשקלון בהתאם לבקשתה של האם.
