דו"ח מבקר המדינה קובע: העירייה לא הציבה מספיק הגנה מפני המצוק הקורס

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם ביום רביעי השבוע את דו"ח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2020. בין הנושאים בהם עוסק הדו"ח שימוש הרשויות ונבחריהן במדיות החברתיות, פעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית, פעולות הרשויות המקומיות באמצעות המתנס"ים, פעולות הרשויות המקומיות באמצעות עמותות עירוניות, הפיקוח על הבנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ועוד. בין הנושאים שנבדקו - התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי לאורך קו חוף הים התיכון.

התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי נבדקה כחלק מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2020. למרות שחלפו מעל תשע שנים מאז שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק החופי, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות שבאחריות הממשלה, ומומשו רק 8.6% מהתקציב הפעולות של החברה הממשלתית להגנת המצוק עד סוף 2018. הגנות יבשתיות שבאחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו, ובאזורים רבים אף לא ננקטו אמצעי בטיחות נדרשים. התוצאה היא סכנה אמיתית הנשקפת לשלום הציבור ולרכוש.

על אף שבעשורים האחרונים המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ (להלן - החברה להגנת המצוק) והרשויות המקומיות שבתחומן קיים מצוק, לא נקטו בפעולות מספקות  כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו ולהגן על שלום הציבור. כתוצאה מכך עלולות להיגרם פגיעות קשות, ובכלל זה סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגיים ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורך החוף. הדבר יוצר בעיה מיוחדת באזורים בהם קיימים ריכוזי אוכלוסייה בסמוך למצוק.

בשנת 2011 החליטה הממשלה לטפל בנושא, בין היתר במישור התכנוני ובמישור התקציבי והטילה את האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בתחום הים- על הממשלה ובתחום היבשה על הרשויות המקומיות. הממשלה העריכה אז כי אומדן עלויות הקמת ההגנות הימיות והיבשתיות על המצוק ותחזוקתם במשך 20 שנה נעה בין 878 - 1,378 מיליון ש"ח. הממשלה אישרה תקציב לשלב א' לביצוע הגנות על המצוק בגובה 500 מיליון ש"ח, מהם 360 מיליון ש"ח להגנות ימיות ו-90 מיליון ש"ח להגנות יבשתיות. יודגש כי למרות ההפרשים המשמעותיים בין האומדנים החלקיים והעדכניים לביצוע חלק מההגנות והמוערכים ב-1,476 מיליון ש"ח, ובין ההערכות שהוצגו לממשלה בשנת 2011 למיזם כולו, אין למי מהגורמים המעורבים בנושא מידע מלא ומבוסס בדבר היקף התקציב הנדרש לצורך ביצוע מלוא ההגנות.

ביצוע ההגנות הימיות על שלמות המצוק, הינן באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק. ביצוע תקציב הפעולות של החברה להגנת המצוק מאז הקמתה בשלהי 2013 ועד סוף 2018 הסתכם בכ-26 מיליון ש"ח - 8.6% בלבד מהתקציב שנקבע בתכניותיה המאושרות. החברה הקימה הגנות ימיות דחופות שאינן קבועות (גיאוטיובים והזנות חול) לאורך חלק מהמצוק בתחומה של אשקלון אך לא יישמה רבים מהמיזמים שתוקצבו בתוכניות העבודה שלה וטרם הקימה הגנות ימיות גם באזורים שהוגדרו דחופים.

הגנות יבשתיות על המצוק הינן באחריות הרשויות המקומיות. מהדו"ח עולה כי עיריית אשקלון טרם בצעה דבר בהגנה היבשתית וכן לא נקטה פעולות הכרחיות ומידיות כמו טיפול בבעיות ניקוז על המצוק וכד' ולא פעולות בטיחות מספקות הנדרשות להבטחת שלום הציבור בסביבת המצוק, כמו שילוט וכד', כדי להרחיק את הציבור מהסכנה הנשקפת לו מהתמוטטות המצוק, בין היתר אזורים שבהם אירעה התמוטטות.