הלב נשבר: סמ״ר מיכאל טיוקין נפל בקרב על הגנת המולדת בדרום לבנון
מערכת "אשקלונים"
03.06.26 / 12:39
תגים:
אשקלון
,
סמ"ר מיכאל טיוקין
סמ״ר מיכאל טיוקין, בן 21, מאשקלון, לוחם בסיירת גבעתי (846), נפל ביום שבת 30.05, תוך כדי פעילות מבצעית בגזרת דרום לבנון, מפגיעת רחפן נפץ.
מיכאל היה בן יחיד לאימו קטיה. הם עלו לארץ מאוקראינה בשנת 2020, והתגוררו באשקלון. הוא למד בתיכון אורט ימי אשדוד וראה בשירותו הצבאי שליחות נעלה והיה גאה בדרכו כלוחם בסיירת גבעתי.
מיכאל הובא למנוחות ביום שני, 01.06, בבית העלמין הצבאי באשקלון, אלפים ליווי אותו בדרכו האחרונה, לאורך הדרך לבית העלמין עמדו תושבים ובני נוער רבים עם דגלי ישראל, שחולקו על ידי העירייה ויצרו שרשרת אנושית מרגשת.
טקס ההלוויה לא הותיר עין אחת יבשה - בדברי הפרידה שהוקראו בשם האם והסב נאמר: "מיכאל שלנו, קשה לעמוד כאן היום וקשה עוד יותר להאמין שאנחנו נפרדים ממך. רק בן 21 היית. צעיר עם חיים שלמים לפניך וחלומות שחיכו להתגשם. לפני חמש שנים וחצי עלית לישראל מלא תקווה אומץ ורצון לבנות כאן את חייך. כולנו ידענו כמה חזק היית - לא רק בגוף, גם בנפש. למרות שהיית בן יחיד בחרת להתגייס. היית חדור מטרה, נחוש, בחרת לתת מעצמך ולתרום. מתחת לכל העוצמה הזאת היה לב ענק. אהבת את המשפחה שלך, את החברים ומעל הכל - אהבת את אמא".
אריאן, בת זוגו ספדה לו: "מישה, אהוב שלי, האהבה הכי גדולה שלי, גיבור שלי, איך זה יכול להיות, זה נכון שאלוהים לוקח רק את הטובים ביותר. היית יפה תואר, מצחיק, חכם ועם הלב הכי גדול שיש. הצחוק שלך האיר כל חדר. הכרנו בדיוק לפני שנה והחיבור בינינו גבר על פערי השפות, התרבות וכל דבר אחר. אני שמחה שהייתה לי את האפשרות להכיר אותך ולהיות חלק מהעולם שלך. אני גאה בך יפה שלי שהגעת כל כך רחוק ועצובה שלא הצלחנו לממש את התוכניות שלנו. תמיד דיברת על 'להציע לי', כשתשחרר, חצי בצחוק וחצי אמת. על חתונה בפראג. אני מתחננת שתשלח לי כוחות. אני אוהבת אותך חיים שלי".
נציג חטיבת גבעתי ספד ללוחם שנפל ואמר: "קשה להיפרד מאדם שהקדיש את חייו לדרך שבחר - דרך של נתינה, שירות ותרומה למדינת ישראל. עלית לישראל לפני שש שנים וכשלוש שנים לאחר מכן התגייסת לחטיבת גבעתי. עברת מסלול ארוך, מאתגר, מחשל ותובעני, שבסופו הפכת ללוחם בסיירת גבעתי - יחידה מובחרת הדורשת יכולות גבוהות, נחישות ואומץ לב. מפקדיך וחבריך מעידים על אדם מיוחד, בעל חיוך תמידי ולב רחב. אדם שרגיש לסביבתו, מתנדב, מושיט יד ומעניק מעצמו מבלי לבקש דבר בתמורה. אדם שלא חיפש כבוד לעצמו, אלא ביקש תמיד לסייע לאחרים.
"לאורך שירותך הקרבי השתתפת בלחימה בכל הזירות, מעזה בדרום ועד לבנון בצפון. היית לוחם מצטיין שפעל מתוך תחושת שליחות עמוקה, ערבות הדדית ורעות, ערכים שבאו לידי ביטוי בכל משימה ובכל פעולה. ביום שבת, 30 במאי, במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון, באזור הבופור, נפגעת מרחפן חבלה שהתפוצץ. באירוע נפצעו גם חבריך לצוות. מכאן אנו שולחים איחולי החלמה לפצועים ומחזקים את כלל הכוחות הפועלים בגזרה".
ראש העיר תומר גלאם ספד למיכאל ז"ל: ״אנחנו עומדים כאן היום בלב כבד, כואב ושבור, ומתקשים לעכל את גודל האובדן. מיכאל, רק בן 21, עמד בתחילת דרכו. היו לו חלומות, תכניות ושאיפות. עתיד שלם עוד היה לפניו.
עתיד שנגדע באחת בשדה הקרב, בעת שיצא להגן על העם, על המדינה ועל הבית של כולנו.
מיכאל ז״ל עלה מאוקראינה לישראל עם אמו, קטיה, לפני שש שנים.
הם בחרו בארץ הזאת מתוך תקווה, מתוך אמונה ומתוך רצון לבנות כאן חיים חדשים.
מיכאל לא רק בחר לחיות בארץ ישראל, הוא גם בחר להגן עליה.
הוא לבש את מדי צה״ל בגאוה, שרת כלוחם בסירת גבעתי והיה מוכן לשלם את המחיר הכבד מכל כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן בביטחון.
במותו, הצטרף מיכאל לשורת גבורי ישראל, אותם צעירים מופלאים שבמותם - צוו לנו את החיים.
הוא נפל רחוק מהבית, אך למעשה נפל למען הבית של כולנו.
בזכות אומץ ליבו, בזכות רוח הלחימה שלו ובזכות חבריו לנשק, מדינת ישראל ממשיכה לעמוד איתנה מול אויביה.
על כתפיו נשען עתידו של העם היהודי בארצו.
על כתפיו נשען עתידו של העם היהודי בארצו.
הלב נשבר במיחד לנכח העבדה שמיכאל היה בן יחיד לאמו.
אין מילים שיכולות לנחם אם שנפרדת מבנה היחיד.
קטיה היקרה,
ברגעים אלו כלנו עומדים לצידך, מחבקים אותך ומבקשים לשאת ולו מעט מהכאב הבלתי נתפס הזה.
אבל אני מבטיח שנהיה אתך ונלווה אותך גם בימים שאחרי. לעולם לא תהיי לבד.
בשם תושבי אשקלון כלה אני מבקש לומר: מיכאל היה הבן של כולנו, האח, החבר. העיר כלה מחבקת אתכם היום, בוכה אתכם וכואבת את כאבכם.
זכרו, שמו וגבורתו ישארו חקוקים בלבנו לעד ויהיו לנו למורשת ולמגדלור של ערכים - שרק נהיה ראויים.
יהי זכרו של מיכאל ברוך ונצור בלבנו לעד״.
ניחום אבלים יתקיים בבית האם ברחוב יאנוש קורצ׳ק 4/31 באשקלון.
