עו"סים למען הקהילה: העבודה הסוציאלית באשקלון דרך עיניים גבריות

במינהל הרווחה באשקלון מטפלים בתחומים ובצרכים שונים ומגוונים מגיל לידה ועד גיל זיקנה - בילדים ומשפחות, נוער וצעירים, מיצוי זכויות עוני והדרה, טיפול וסיוע בתחום המוגבלויות, נפגעי התמכרויות, אזרחים וותיקים, מחלקת שלום המשפחה הכוללת בתוכה תחומים רבים כגון - המרכז למניעת אלימות, מרכז הורים וילדים, מועדוניות ועוד. במהלך 2022 טופלו במינהל הרווחה 15,858 נפשות והתקבלו 1,813 פניות חדשות. במינהל הרווחה באשקלון מועסקים כ-140 עובדים סוציאליים, 6 בלבד מתוכם הם גברים. לרגל יום העובדים הסוציאליים הבינלאומי שחל לאחרונה אתר "אשקלונים" מספק הצצה לעולמם של ארבעה מהעובדים סוציאליים ממינהל הרווחה בעיריית אשקלון, שמספרים על העבודה המאתגרת מנקודת מבטם הגברית. 

אורי אברהם, מנהל המחלקה לטיפול בנפגעי התמכרויות  

את כל שנות עבודתי במקצוע ובתפקידים שונים עשיתי במינהל הרווחה והשירותים החברתיים של עיריית אשקלון. במהלך הקריירה המקצועית טיפלתי בנוער במצבי סיכון (חבורות רחוב),שימשתי עו"ס לחוק נוער (פקיד סעד) ובשנים האחרונות הנני מנהל המחלקה לטיפול בנפגעי התמכרויות.

למה הפכתי להיות עובד סוציאלי? תהליך רב שנים הביא אותי להבנה כי מקצוע טיפולי עונה על המשיכה האישית שלי למקומות כואבים והתקווה לפתור את הכאב האישי באמצעות לב חומל שיודע, שבמקום הזה האהבה נחוצה יותר מכל. יש מידה גדולה של צניעות וענווה לצעוד לצד אדם פגוע, כאדם, חבר, נפש תאומה להיות מי שאני באמת והתגמול הריגשי שבא בעקבות כך. העבודה עם אנשים שהצרכים שלהם חשופים וגולמיים שאינם מסתירים כלום עוזרת לי לשמור על כנות גם בשיח הפנימי שלי ביני ובין עצמי, זהו עושר השמור לבעליו.

האתגר לעבוד במקצוע שנחשב נשי דורש השלמה עם השכר הנמוך יחסית למקצועות גבריים, השיח הבינאישי מול קולגות דורש התנהלות מחושבת ומרוסנת ופערים בין מצבים: מחד להיות מנוהל על ידי נשים ומאידך, להיות מנהל צוות המורכב מנשים.           

המסר שלי לגברים החושבים לעסוק בתחום הוא פשוט: מי שמונע מהצורך לחיפוש חיים עם משמעות והשתתפות בקיום של עצמו ושל אחרים, ימצא את הדרך לעשות זאת.

אלכס פודוליץ' עו"ס לסדרי דין ורכז עלייה

עליתי ארצה בשנת 1991. בהיותי מורה לספרות רוסית, מקצוע שלא היה מבוקש באותם ימים ולא ידעתי במה אעסוק בארץ. יום אחד נתקלתי במודעה בעיתון בה נכתב כי מחפשים מועמדים לקורס הסבה לעבודה סוציאלית. עם הידע המינימלי קפצתי למים בציפייה כי אלמד לשחות גם בתחום החדש. לאחר סיום קורס ההסבה מצאתי עבודה מהר מאד. האם התמזל מזלי או שמא שוב העבודה מצאה אותי? אין לדעת. אני גבר של אישה אחת ו"נשוי" לרווחה כבר 31 שנה.

בשרשרת החיים עבדתי על פי רוב בצוותים נשיים הן בחו"ל והן בארץ בתור סטודנט, מורה בחו"ל או בעבודה הנוכחית. היתרון בצוות הוא שאתה בתור גבר מיוחד מלכתחילה. אני רגיל ואוהב לעבוד עם נשים ולחוות את חוכמתן הטבעית ותכונות כמו רגישות, אימהות ונשיות. אני אוהב להיות בחברתן ולומד הרבה מהן.

אני עוסק בעיקר בתחום האפוטרופסות, בשבילי הכי חשוב זה לראות בן אדם עם הערכים שלו, יכולותיו ומגרעותיו אך בעיקר לראות בו אדם בעל כבוד שאני מאמין בהתפתחותו. לכן בהערכה שלי לגבי מינוי אפוטרופוס אני תמיד מאמץ גישה אופטימית. אני מחפש ומוצא מרחבים אישיים שמעניקים לאדם דרך להתפתחות, קידום ושיקום.

העבודה הסוציאלית זקוקה לגברים ולנשים כאחד כי אנו גברים יודעים להסתכל על מקרים מתוך "אג'נדה" של גבר שהיא לעתים שונה מזו של אישה אבל חשובה ובשורה תחתונה היא משלימה. לא אשקר, העבודה הסוציאלית שהיא אופטימית ביסודה ומעניקה סיפוק ותחושת חשיבות והצלחה מקצועית ואישית, לעתים מלווה באכזבות, סבל ודאגות זו עבודה ששוחקת ומלאת מכשולים ודורשת ממך הרבה סבלנות וסובלנות אך העיקר הוא אהבה לאדם.

מסר למי שחושב לעסוק בתחום? מי שמחפש כסף ועושר לא בנוי לעבודה סוציאלית. ללא אהבה ורצון לתת כבוד אין עבודה סוציאלית. אבל המקצוע גם עוזר לך ללמוד על עצמך כל יום וכל רגע, מעניק ידע על החיים, מאפשר לך להתגבר, להתפתח ולהסתכל על עצמך בגאווה. 

שמעון סיבוני, עו"ס במרכז לנוער בסיכון

בחרתי במקצוע העבודה סוציאלית כיוון שאני עצמי הייתי סוג של נער בסיכון. גדלתי בשכונת עתיקות באשקלון למשפחה חד הורית קשת יום אבל הצלחתי איכשהו למרות כל הקשיים להגיע להישגיים לימודיים טובים ולשרת בצבא. כשהייתי בצומת דרכים הרגשתי צורך להחזיר למקום שממנו באתי ואני יכול להגיד שזה עוזר לי היום מאוד בקשר שלי עם הנערים.

אני עובד סוציאלי במית״ר - מרכז יום לנוער בסיכון, ואני יכול לדבר איתם בגובה העיניים, להבין את המצוקות שהם חווים כרגע כי גם אני באתי משם, אז ההזדהות היא אמיתית, אני יכול להבין את המקומות שהם באים מהם, את המחשבות שהם חושבים ואת התסכולים וגם לשמש מודל לכך שאפשר גם אחרת.

עבודה סוציאלית היא ללא ספק תחום שהרוב המוחלט בו הן נשים. כגבר יש ערך מוסף להיותך עו״ס, לפעמים לנשים הרבה יותר קל להיפתח דווקא בפני דמויות גבריות בעולם הטיפול עם כל המורכבות ולגברים דווקא ההפך.

מהניסיון שלי - שיחות עם מטופלים גברים ״כגבר אל גבר״ מאוד משמעותיות ואני משמש עבורם לעיתים סוג של אח גדול , אבא שאפשר לדבר איתו ממקום שיכול להזדהות ולהבין כשיש את המכנה המשותף והחיבור. 

אבישי גנור - עו״ס לחוק הנוער

הסיבה שהניעה אותי לבחור במקצוע היא ראשית כל, היותי אדם דתי ומאמין, כאשר מתן סעד וסיוע עבור הזקוקים לכך עולה בהחלט בקנה אחד הן עם ערכי המוסר של הדת והן עם ערכי המקצוע. נוסף על כך, העבודה הסוציאלית היא מקצוע מגוון מאוד בכל הקשור לנישות השונות בתוכו. תחום העבודה סוציאלית מאפשר לימוד והעמקה מקצועית כתהליך תמידי ומתמשך. בכל שלב תוכל להיתקל במצבים ובידע חדש שטרם נחשפת אליהם.

עובדת היותי עובד גבר בתוך רוב נשי מובהק הייתה בתחילה מעט לא שגרתית עבורי, לעומת משרות בהן עבדתי בעבר, אולם לאחר למעלה מ-12 שנים במקצוע הדבר הפך עבורי מאוד טבעי, מה גם שבמקביל ישנה כניסה הדרגתית של גברים למקצוע זה.

המסר העיקרי שלי לנכנסים לתחום הוא שמדובר בעבודה רגישה, מורכבת, שדורשת מקצועיות ויכולות אישיות ובינאישיות. כמו כן, חשוב תמיד גם לדעת לשמר את תחושת השליחות עמה מרבית הלומדים נכנסים למקצוע העבודה הסוציאלית. 

ניתן לסכם כי זווית הראייה הגברית מביאה ערך מוסף למקצוע אשר ברובו עוסקות נשים. האם בעתיד נראה יותר עובדים סוציאלים גברים בתחום? ימים יגידו.