"הפנס בסופה של מנהרה חשוכה":

בשבועות האחרונים מפעיל מינהל הרווחה בעיריית אשקלון, מיזם ייחודי בו מתבצע טיפול רגשי באמצעות סדנה של גינון טיפולי על מנת להקל על קשישות וקשישים תושבי העיר ובני משפחותיהם. בני המשפחה מתרגשים לראות את תחושת ההתלהבות והחדווה בעת הפעילות ואת האור שניצת בעיניהם של הוריהם.
הסדנה הזו והחשיפה לגינון הם לגמרי משנות חיים. אסתר (שם בדוי) תושבת העיר בת לאישה עם דמנציה בת 87 מספרת על היתרונות הרבים של הפרויקט הטיפולי החדש שפועל במינהל הרווחה בעיריית אשקלון.
לפני כארבע שנים אימה אובחנה עם דמנציה ומאז המשפחה מקיפה אותה ותומכת בה במסע
מתמשך שדורש לא מעט תעצומות נפש.

הסדנא והפעילות הטיפולית מתרחשת במרכז היום "אהבה" בשכונת שמשון בעיר מזה מספר שבועות.לאור התגובות החיוביות מצד המשתתפים בה, במינהל הרווחה של עיריית אשקלון שוקלים להרחיב אותה.

בריאיון ל"אשקלונים" מספרת אסתר כי המיזם החדש של מינהל הרווחה שיפר באופן משמעותי את מצב רוחה של האם ונוסך בה ובבני משפחתה כוחות חדשים: "זה רעיון מצוין כי המטרה באמת היא שבן משפחה ומטופל יעשו דברים ביחד וזה נהדר. המדריכה עושה את זה על הצד הטוב ביותר, האווירה נהדרת אנשים מגיעים לשם ויוצאים עם חיוך. מה שחשוב זה שאת הדברים שמשתמשים בהם במהלך הפעילות ניתן למצוא בכל בית, בגינה, בחצר, בעצים- משהו זמין שלא עולה כסף".

תהילה (שם בדוי) תושבת נוספת מסייעת בימים אלו לאימה לצלוח את התהליך המורכב של הדמנציה. היא מספרת כי כאשר קיבלה הצעה ממינהל הרווחה ליטול חלק בפרויקט היא לא היססה לרגע: "אמא שלי נמצאת בתחילת תהליכי הדמנציה. ברווחה פנו אליי ושאלו אם אני מעוניינת להשתתף וכמובן שקפצתי על המציאה. אני חושבת שמאוד חשוב למצוא מקומות בעיר שייתנו מענה לתושבים האלו. הם נפגשים עם אנשים באותו מצב והמנחה מקסימה ומגוונת ונותנת להם מקום לבטא את עצמם ולהתבטא בכלל, מעבר להכל זו האפשרות שלהם לפגוש חברה ולהיות עם אנשים".

איך הפעילות מתבצעת? עד כמה היא תורמת לשיפור מצב המטופלים?
אסתר:"המדריכה נותנת משימה ובן המשפחה והמטופל יושבים, מתכננים ועושים את זה יחד. זה מה שחשוב וזה נותן הרגשה מאוד טובה. אמא שלי מאוד נהנית ולא רק היא, אני רואה את החיוכים על הפנים של כולם כולל של בני המשפחה שמוכנים להשקיע ולהגיע. זו הזדמנות לשבת ביחד לחשוב יחד ולעשות דברים ללא הפרעות, זמן איכות של בן משפחה ומטופל. הפעילות גורמת הנאה וסיפוק גם לנו וגם לה, זה לגמרי זמן איכות, אנחנו יושבים מתכננים יחד עושים חושבים, ממש נחמד".
תהילה:"מתבצע שיח רגשי, שואלים איך היה ומשתדלים לראות את הטוב בכל דבר. אלו דברים קטנים שעושים הרבה. פתאום מישהו מתייחס אליהם ושואל לשלומם ושואל לרגשות שלהם. אני מוצאת שזה נותן לנו מקום לשבת ולראות את ההורה שלך. לא להיות משימתי, וכדאי שיהיו כמה שיותר פעילויות כאלו".

מה את יכולה לספר על ההתמודדות האישית שלך ושל בני המשפחה עם מצבה של האם?
אסתר: "אמא שלי כיום בת 87 ואובחנה עם דמנציה לפני כארבע שנים. היא אלמנה ואנחנו הילדות והילדים צריכים לדאוג יותר לשמור יותר ולנטרל גורמי סיכון כמו גז למשל–היום אין לאמא גז בבית, ביטלנו את זה. למשל צריך לדאוג שיהיו כמה שפחות שטיחים כדי שהיא לא תיפול. בנוסף כושר השיפוט שלה הוא כבר לא כמו שהיה בעבר, אנחנו צריכים להחליט דברים בשבילה, להיות איתה יותר. היא כבר לא עצמאית. בעבר היא הלכה לטיולים ולסידורים היום היא לא יכולה לעשות את זה,זה אנחנו. הכל נופל על בני המשפחה".
תהילה: "ילדים שמטפלים בהורים סיעודיים מגלים שמדובר בעבודה סביב השעון ופתאום אנחנו יושבים איתם בשקט, וזה עושה טוב גם לנו וגם להם וזה עושה רוגע. אני חושבת שזו פעילות מבורכת. לנו כבני משפחה אנחנו רואים אותם יוצרים קשר, משוחחים, נמצאים בחברה, זו הרגשה מצוינת".

הייתם רוצים שהפעילות הזו תימשך?
אסתר: "בהחלט. אמא שלי מחכה לזה, היא אמנם לא זוכרת אבל כשאני מזכירה לה, היא רוצה ללכת כי היא מרגישה שם טוב. זה כלי טיפולי שמקרב בין בני המשפחה וזו גם הרגשה של סיפוק לקשיש כשהוא עושה משהו וזה יוצא יפה ומצלמים ומחמיאים לו. יש הרבה דברים שהקשיש לא יכול לעשות לבד כאן עושים דברים ומקבלים מחמאות, זו הרגשה נהדרת.
תהילה: "הפעילות הזו מאוד מבורכת והלוואי והיא תימשך. למשל בפעילות האחרונה ביקשו מהמשתתפים שיגידו דבר טוב שקרה להם וכולם אמרו שזה שהם באו לחוג שימח אותם. זו חוויה חיובית ביותר עבור המטופלים ועבורנו שמתמודדים גם עם הטיפול בהורים וגם עם משפחה ועבודה. אני רוצה לציין לשבח את הרווחה בעיר הם תמיד מנסים לראות איפה אפשר לעזור. אני חושבת שיושבים שם אנשים שראויים לכל הברכות. הם הפנס בסופה של מנהרה חשוכה של תהליך קשה שאנו נמצאים בו. אני שמחה שיש אנשים שמדליקים פנסים ומאירים לנואת הדרך".

זווית חשובה נוספת ומשמעותית של המיזם היא הכללתם של מרותקי הבית המשוועים למפגשים חברתיים. הפעילות מיועדת לאזרחים ותיקים שמפאת מצבם התפקודי אינם יכולים לקחת חלק בפעילות חברתית מחוץ לבית.
ציון (שם בדוי) מספר על השפעת התהליך על אמו המרותקת לביתה מזה מספר שנים: "אנשים מרותקים בבית ממש מקבלים מהמיזם הזה כוח להמשיך לחיות. כשמתעניינים בשלומם, באים אליהם ומפעילים אותם זה נותן להם הרבה חיות. אם הם מדוכאים ונמצאים בעצבות זה משמח אותם מאוד, זה לא נותן להם ליפול לדיכאון ולעצבות. נותנים להם להבין מה התהליך שעושים אתם וזה מאוד מאוד חשוב אני רואה על אמא שלי".

איך זה בא לידי ביטוי?
"אמא שלי בת ה-83 מרותקת לבית וכמעט ולא יוצאת ממנו. המיזם הזה מחייה אותה, היא מחכה לזה, היא מתעניינת ואם יש איחור ביום אחד מסיבה כלשהיא היא תבדוק מדוע המדריכה לא באה, היא ממש מחכה לזה בקוצר רוח. מדובר באמת במיזם מבורך, מחשבה מאוד חכמה ובריאה להפעיל ולעניין אתאלו שמרותקים זה דבר עצום בשבילם."

יצחק בן חברון, תושב העיר כבן 95, המתגורר לבד ומרותק לכסא גלגלים,לקח גם חלק בחוג גינון טיפולי בביתו. בשל מצבו הסיעודי, לא יצא זמן רב מביתו. במסגרת החוג אשר התקיים פעמיים בשבוע נוצר קשר קרוב עם מדריכת החוג ובשיאו של התהליך הם יצאו לגינה הסמוכה לפעילות משותפת. "זה ממש הפיח באבא שלי חיים, נפתחו עבורו מקומות, צבעים ויופי, זה גרם לו להתפעל מדברים חדשים, חוויה שאי אפשר להסביר במילים" שיתפה שירי שפי, ביתו של יצחק.

מנהלי המחלקות לטיפול באזרחים וותיקים במנהל הרווחה בעיריית אשקלון מסרו: אנחנו מבקשים לתת משמעות ועוגנים של חיוניות ושמחה למקבלי השירות שלנו. ומי שנבצר ממנו בשל קושי תפקודי לצאת מביתו-אנו מביאים את העולם ואת הקהילה אליו הביתה, כך תצטמצם תחושת הבדידות של האזרח הוותיק שיחוש עדיין חלק משלם גדול".

במנהל הרווחה קיימת פעילות נרחבת בתחום של אזרחים ותיקים לאורך כל השנה. מנהל הרווחה והשירותים החברתיים,המחלקות לאזרחים ותיקים, אשקלון 08-6748632 ,08-6748609, 08-6748623, בין השעות 9:00-13:00.

בשיתוף מינהל הרווחה עיריית אשקלון