הפרקליטות דורשת להחמיר את עונשו של שמעוני

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט העליון הודעת ערעור בעניינם של איתמר שמעוני, לשעבר ראש עיריית אשקלון ואנשי העסקים יואל דוידי ומשה פונטה. הערעור מופנה כלפי שני רכיבים בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי: האחד, זיכויים של איתמר שמעוני ומשה פונטה מעבירת שוחד והרשעתם בעבירה של מרמה והפרת אמונים תחתיה; השני, זיכויו של משה פונטה מעבירת שוחד באישום אחר. כמו כן, הוגש ערעור על קולת עונשו של דוידי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את איתמר שמעוני בקבלת שוחד, וכן בעבירות של מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, וגזר עליו עונש של 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 400,000 ₪. יואל דוידי הורשע בעבירה של מתן שוחד ונידון לעונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. פונטה הורשע בשתי עבירות של הפרת אמונים, ונידון לעונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בית המשפט המחוזי הרשיע את איתמר שמעוני ואת אחיו עופר שמעוני, בצוותא חדא, בעבירה של לקיחת שוחד, ואת הקבלן יואל דוידי בעבירה של מתן שוחד, ביחס לסכום של 150,000 ₪. בית המשפט קבע, כי דוידי העביר לעופר את הסכום האמור כביכול עבור שיווק עתידי של פרויקט, כשהעברת הכספים הוסוותה בחשבונית כוזבת ובהסכם שיווק מאוחר וכוזב. ההתנהלות בכללותה, נסיבות העברת הכספים, אי מתן הסברים אמינים וסבירים, הביאו את בית המשפט למסקנה אחת ויחידה לפיה דוידי העביר לעופר עבור שמעוני את הכספים כמתת מושחתת. כמו כן, הרשיע ביהמ"ש המחוזי את שמעוני ואת פונטה, בצוותא, בעבירה של הפרת אמונים, ביחס לכספים בסך 550,000 ₪, שגויסו ממקורות ששמעוני לא ידע עליהם והוא עלול להימצא בניגוד עניינים בהקשרם ביום מן הימים.

בנוסף, הורשעו שמעוני ופונטה, בכך שפונטה קיבל עבור שמעוני סכום של 100,000 ₪, מאיש העסקים גבי מגנזי, באמצעות נהגו של מגנזי. פונטה השתמש בכסף לתשלום הפיצויים עבור שמעוני. שמעוני ופונטה היו מודעים לכך שמגנזי הוא נותן הכסף. במשפט לא הוכחה תמורה קונקרטית שנתן שמעוני למגנזי עבור טובת ההנאה האמורה, אך נקבע כי למגנזי היו אינטרסים כלכליים משמעותיים באשקלון בעת מתן הכסף, ושמעוני היה מודע לפחות לחלקם. בית המשפט המחוזי קבע, כי הכסף ניתן לשמעוני "בשל מעמדו כראש העיר", אולם לא שוכנע כי הכסף ניתן לו "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". בהתאם לכך, זיכה בית המשפט את שני הנאשמים- שמעוני ופונטה מעבירת השוחד, והרשיעם בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

בערעור מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להרשיע את שמעוני ופונטה בעבירות שוחד. בערעור נטען, כי בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי עצמו, לפיה ברור היה לשמעוני - "שלא ניתן לשלול שביום מן הימים ייוצר מצב שבו יידרש לדון בעניינו של מגנזי" – מתקיימת עבירת השוחד בנסיבות של "שלח לחמך". הפרקליטות טוענת, כי מדובר בכרסום בהלכות הברורות של בית המשפט העליון שנקבעו בעניין זה במהלך השנים בכל הקשור לעבירת השוחד בנסיבות של "שלח לחמך". במקום זאת, החיל בית המשפט המחוזי בנסיבות האמורות את העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובכך טעה לעמדת המדינה.

בנוסף, מערערת הפרקליטות בנוגע לאישום נוסף, בו זוכו פונטה ושרון מילר מעבירות שוחד. בית המשפט המחוזי קבע, כי מילר העביר לפונטה, חברו הקרוב ואיש סודו של שמעוני, סכום של 75,000 ₪, לבקשתו של פונטה. את הכסף העביר פונטה לידי שמעוני לצרכיו האישיים של שמעוני, כאשר מילר מודע לעובדה זו, ולאחר שהוא נאלץ לקחת הלוואה לצורך העברת הכסף. טרם העברת הכסף, ביולי 2015, חברו מילר ופונטה יחדו כדי לקדם ביניהם מיזם עסקי בתחום ההתחדשות העירונית באשקלון. בית המשפט קבע, כי מסמך המציג את העברת הכסף כהסכם הלוואה בין השניים - מסמך שערך פונטה כחודשיים לאחר ההעברה - הוא מסמך כוזב, שנערך על רקע פרסומים על חקירת משטרה צפויה, ולכן מדובר בהעמדת כסף שיכול להיות טובת הנאה. עם זאת, קבע בית המשפט כי "האינטרסים של מילר באותה עת אמנם החלו להתגבש, והם הוגדרו לכיוון של התחדשות עירונית, אך ספק אם בשלב זה ניתן להתייחס לאינטרסים הללו כאינטרסים מגובשים דיים". אשר על כן, זיכה את השניים מעבירות השוחד שיוחסו להם.
הפרקליטות טוענת כי בית המשפט המחוזי טעה טעות משפטית, שעניינה עצם הדרישה לקיומם של אינטרסים "מוחשיים", "מגובשים דיים", שרק בהם יש כדי לספק את יסוד ה"בעד" של נותן השוחד. דרישה זו, לעמדת הפרקליטות, היא דרישה חדשה, שלא תואמת את פסיקת בית המשפט העליון. יצוין, כי ערעור על זיכויו של שרון מילר בפרשה זו הוגש ע"י הפרקליטות בדצמבר 2019.

החלק השלישי בערעור נוגע לעונש שנגזר על יואל דוידי, שהורשע במתן שוחד בהיקף של 150,000 ₪ לאיתמר שמעוני ולאחיו עופר שמעוני. דוידי נידון לעונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בהודעת הערעור נכתב, כי דוידי, יזם עתיר אינטרסים כלכלים בעיר אשקלון ונחוש לקדם את מיזמיו הרבים מול העירייה, נקט במהלכים מודעים ומחושבים על מנת להתקרב לשמעוני, ראש העיר, באופן שיסייע לעסקיו. במסגרת זו, התקרב דוידי לעופר, אחיו של שמעוני, הפעיל את עופר מול שמעוני, ונענה לבקשת עופר להעביר לו 150,000 ₪ שמיועדים לשמעוני. הכל, תוך הסוואה מתוחכמת של המהלך כתשלום עסקי לגיטימי, ותוך קבלת תמורות שונות משמעוני, הנוגעות לקידום עסקיו של דוידי.

הפרקליטות טוענת בהודעת הערעור, כי עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות רחוק מלהלום את חומרת העבירה, נסיבות ביצועה ומידת אשמתו של דוידי, ואינו עולה בקנה אחד עם פסיקתו הברורה והמפורשת של בית המשפט העליון. לעמדת המדינה, טעותו העיקרית של בית המשפט המחוזי היא בקביעת מתחם ענישה שתחתיתו במאסר שאינו לריצוי מאחורי סורג ובריח. כמו כן, העונש שהוטל על דוידי אינו נותן ביטוי הולם לעמדתו הברורה של המחוקק, אשר הכפיל את העונש הקבוע בצד העבירה של מתן שוחד, והוא אף רחוק מהעברת המסר ההרתעתי הנדרש בעבירה זו.

כזכור, ברקע לכתב האישום שהוגש נגד שמעוני ואחרים עומדים הסכמי פיצוי עליהם חתם איתמר שמעוני, בהיותו ראש עיריית אשקלון, עם שתי נשים שטענו כי פגע בהן מינית. סך כל הוצאותיו של שמעוני בקשר עם הסכמי הפיצוי עמד על למעלה ממיליון ₪, סכום אותו ביקש לממן ממקורות חיצוניים. את משימת גיוס הכספים הטיל שמעוני על אחיו, עופר, ועל חברו הקרוב משה פונטה. על פי כתב האישום, כספים אלו גויסו בחלקם מיזמים בעלי אינטרסים בעיר אשקלון בידיעתו של שמעוני. בנוסף, ייחס כתב האישום לשמעוני קבלת 575,000 ₪, מבלי שבירר את מקורו, ומבלי שווידא שלא מדובר בגורמים אשר קיים פוטנציאל כי יידרש להחליט בעניינם כראש עיר.