כנס ארצי לציון 30 שנה למהפכת המכללות האקדמיות בישראל:

השבוע, יום שני 05.01, התקיים במכללה האקדמית אשקלון כנס ארצי לציון 30 שנה למהפכת המכללות האקדמיות בישראל, ששינתה את ההשכלה הגבוהה בישראל וצמצמה פערים.

פרופ' עמי מויאל, יו"ר הות"ת, בישר בכנס כי בכוונתו למסד קרן ייעודית למחקר יישומי מקצועי למכללות, לקדם את הפרופסורה במכללות ולפתח דוקטורט מקצועי במכללות.

בכנס האקדמי לציון 30 שנה למהפכת המכללות האקדמיות בישראל, שהתקיים במכללה האקדמית אשקלון, הציגו חוקרים ונציגי מכללות אקדמיות, את הולדתה של המהפכה, הישגיה ואתגריה הרבים והמורכבים לעשורים הבאים.

ד"ר שמעון אוחיון מהמכללה אקדמית אשקלון פתח את הכנס וציין כי כולנו תקווה להשבתו החלל החטוף שעדיין מוחזק בעזה, רן גואילי ז"ל. לדבריו, המכללות האקדמיות הנגישו את האקדמיה לפריפריה אך עדיין קיים מחסום למוביליות חברתית וחוסן כלכלי. "לימודי כלכלה ורפואה אינם בפריפריה ולכן, שינוי מדיניות זו היא כורח המציאות", אמר.

נשיא המכללה האקדמית אשקלון, פרופ' אליקים רובינשטיין, אמר כי המכללה האקדמית אשקלון היא עדות למה שהניבה מהפיכת המכללות האקדמיות. "ההכרה החלה בימי שרת החינוך אלוני ועיקרה בימי השר אמנון רובינשטיין והיא שדרגה בהקשר הזה את הפריפריה וזה לא היה עוד שלב בעולם האקדמי, אלא תיקון עולם חברתי. למשל, חלק ניכר מאוד מהסטודנטים באשקלון – 75% אחוז, הם בני האזור וזה מדבר בעד עצמו. 30 שנה במובן היסטורי היא כמובן תקופה קצרה, אבל היא ראויה לציון בזכות התוצאות, אלפי בוגרים ומוסמכים של המכללות, אבל כמובן אין לשבת על זרי הדפנה. אנחנו בציון דרך ולא בסוף הדרך, הדרך עודנה ארוכה. אכן, המחקר בישראל כתובתו העיקרית היא האוניברסיטאות, אבל המחקר הנעשה במכללות הוא לא פחות מרמתו באוניברסיטאות ואני שמח על זה. המציאות היא דינמית ואנחנו מצפים בשמחה מההנהגה החדשה של ות"ת ומל"ג, שמכבדת אותנו כאן היום, לתת יד לשדרוג נוסף של מעמד המכללות הציבוריות".

פרופ' רובינשטיין פנה גם לציבור הלא יהודי בישראל ואמר: "בחלק ניכר מהמכללות לומדים סטודנטים מהציבור הזה וזו מגמה מבורכת, צריך לקוות שהיא תורמת להידברות הדדית ולשילוב, מבלי להתעלם מהאתגרים הידועים בשדה הפוליטי. צריך לזכור שאנו, כיהודים, היינו מיעוט לאורך תולדותינו והדברים האלה מדברים בעדם. גם על הציבור הערבי לזכור שזו מדינה יהודית ודמוקרטית, שני הדברים האלה לא בשמים".

בנוסף, התייחס למצב השורר במדינה ואמר: "אי אפשר להתעלם מהמצב הכללי של ישראל, כשספינה מטלטלת במשברי ים סוער וגם בתוך הספינה רבים עד אין קץ רב החובל והמלחים. אבל תפקידנו, במשברים בסערות אלה, לחתור לחוף מבטחים ולעשות את מלאכתנו כאילו לא יהום הסער. דעתי האישית, בעיקר אך לא רק בתחום המשפטי, מובעת במקומות שונים ואני מכבד גם דעות אחרות, אבל היום נשנס מותנינו ונמשיך בעבודה במאמץ לנורמלי גם בעולם שאיננו נורמלי".

עוד התייחס לנשיא בימ"ש המחוזי בבאר שבע, בני שגיא ז"ל, שנהרג השבוע בתאונת אופנוע : "זכיתי להכיר אותו ואפילו הייתי בוועדה שקידמה אותו בשעתו ולשוחח איתו. זה מצביע על שבריריות החיים, אדם ברגע אחד עם הישגים ומשפחה וכל מה שתורם ומייצג לפתע הוא איננו. יהיה זכרו ברוך".

ד"ר פנחס חליוה מנכ"ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון אמר כי "אם לא המהפכה של המכללות האקדמיות בשנת 1995, היתה מהפיכה חברתית אלימה כמו של  'הפנתרים השחורים', אם לא יותר גרוע מזה. כי יותר מ-40 אחוז בממוצע נדחו אז בבקשות ללימודים אקדמאים. אז המהפכה של המכללות היא, בראש ובראשונה, מהפיכה חברתית שהצילה את המדינה. השטח צעק, החברה, הפוליטיקאים ואז החלו יוזמות בכנסת לחקיקה אחרת ואז סוף סוף רעדו אמות הסיפים של ראשי האוניברסיטאות ואז מל"ג השתכנעה שכן צריך לעשות משהו ואז הניחו הצעה לפתיחת המערכת". עם זאת זה לקח זמן ורק לאחר מאבק נכנסו המכללות לתקצוב של הות"ת של המל"ג".

פרופ' ניסים בן דוד, יו"ר ועד ראשי המכללות ונשיא המכללה האקדמית הגליל המערבי, אמר כי מכללות מתוקצבות כשליש לכל סטודנט לעומת תקצוב באוניברסיטאות. "כעת אני במו"מ עם הסגל האקדמי הבכיר במסגרת תפקידי כיו"ר ור"ם. לפי הדו"ח שפורסם ע"י האקדמיה הישראלית למדעים, 3000 חוקרים מתוך 9000 שיש בישראל עובדים במכללות".

עוד ציין: "אנחנו כרגע בתוך סרט חדש, פאזה חדשה. צריך להסתכל על זה אחרת. לשנות את הקונספט. יש פה תפיסה לעתים אליטיסטית של אונ' מחקר, אבל יש מחקר במכללות בסדר גודל לא רחוק ממה שיש באוניברסיטאות. עכשיו יש פוטנציאל עצום, אלפי חוקרים שיושבים במכללות מקבלים הקצאה ואני שמח כי מי שיושב היום במל"ג ובות"ת זה המתכונת הכי טובה שיכולה לעשות למדינת ישראל, השינוי הזה יהיה עצום וזו העת לעשות את הדברים האלו ואין לי ספק שזה יקרה".

פרופ' עמי מויאל יו"ר הות"ת ולשעבר נשיא מכללת אפקה: ״30 שנה לאחר הקמתן, המכללות האקדמיות - ובכללן המכללות האקדמיות הציבוריות המתוקצבות ע"י ות״ת - הן עמוד תווך מרכזי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הנתונים מבהירים כי מדובר בעוגן משמעותי של המערכת, ולכן ביסוס המכללות כמנועי צמיחה אזוריים ולאומיים הוא יעד אסטרטגי ראשון במעלה של ות״ת. המכללות משמשות שער כניסה מרכזי להשכלה גבוהה עבור אוכלוסיות מגוונות, ותורמות באופן ישיר לצמצום פערים חברתיים ולחיזוק ההון האנושי והאזורי. עוצמתן טמונה ביכולתן לשלב הוראה אקדמית איכותית, המותאמת לשוק תעסוקה דינמי ומשתנה, לצד מחקר יישומי המחובר לצרכים האזוריים, למשק ולחברה. חיזוק המכללות האקדמיות הציבוריות בהקשרים אלה הוא מהלך אסטרטגי הכרחי, המבטיח את הרלוונטיות, האיכות והתרומה ארוכת הטווח של מערכת ההשכלה הגבוהה למדינת ישראל״.

עוד ציין כי המכללות לא צריכות להיות אוניברסיטאות, אלא לתפוס את מקומן בחברה. הסטטוס של האקדמיה הישראלית באקלים הבין לאומי כיום הוא חרמות. על כן, בשבוע שעבר הוקם מטה לאוניברסיטאות ומכללות בתמיכת הות"ת שנועד גם למצב את ההשכלה הגבוהה. בכוונתו של פרופ' מויאל לבצע גם תהליכי עומק, כמו העברת כל המכללות לחינוך תחת חסותה של הות"ת, למסד קרן ייעודית למחקר יישומי מקצועי למכללות, לקדם את הפרופסורה במכללות ולפתח דוקטורט מקצועי במכללות.

פרופ' דודי שוורץ, סגן יו"ר המל"ג: אחד האתגרים הגדולים היא לנפץ את בעיית משבר הזהות, שנובע מקבלת או אי קבלת תקצוב למחר,  ולהבין שהיא לא נגזרת של כסף ש ולא של השפעות שליליות. בנוסף, הציע לשבור את החשיבה הדיכוטומית: אוניברסיטה או מכללה, איכות המחקר או איכות ההוראה, הנגשה או מצוינות. אין או ואו. עוד לדבריו, קיים טשטוש גבולות באקדמיה ומה שהיה בגדר חלום הפך למציאות, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית וזה משותף לכלל המוסדות. "הם יצטרכו להתמודד עם הגבולות המטושטשים ונצטרף להתמודד עם טכנולוגיה שמעמידות שאלות כבדות משקל על רלוונטיות גם של האקדמיה, ההגעה הפיזית אליה".

ד"ר מוטי גיגי מהמכללה האקדמית ספיר ומהועדה המארגנת של הכנס: "שלושים שנה למהפכת המכללות מזמינות אותנו לעצור לרגע ולחשוב מה צריך עוד לעשות. צריך לבדוק לא רק מוסדות וסטודנטים, אלא לבחון את המחיר, הרווח והכיוונים העתידיים של ההשכלה הגבוהה בישראל. המכללות הצליחו מחד ואתגרים רבים עומדים לפניהם מאידך. בשנה הקרובה החלק המשלים של הכנס זה ספר שייצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן".

בתמונה: מימין לשמאל, חברי הועדה המארגנת של הכנס: ד"ר ספורטא, ד"ר גיגי, ד"ר חליוה וד"ר אוחיון.