באה חושך לגרש: מלאכית הקשישים מאשקלון

תושבת אשקלון, רותי דהן, החליטה להקדיש את זמנה ומרצה למען הקשישים הבודדים בעיר. בשנה האחרונה היא מובילה פעילות חסד ההולכת וצוברת תאוצה במסגרתה היא מחלקת להם משלוחי מזון, מסייעת להם ברכישת תרופות, דואגת לשיפוצים ובעיקר מאפשרת להם לחוש שיש מי שדואג להם ומתעניין בשלומם.

את הפעילות מבצעת דהן (53) העוסקת ברפואה אלטרנטיבית לפרנסתה בעזרתם של עשרות פעילים חברתיים ומתנדבים תושבי העיר שנרתמו בשמחה למיזם המבורך שלה ומסייעים לה להעלות חיוך על פניהם של בני הגיל השלישי שמצאו עצמם לבד ביישורת האחרונה של חייהם.

לקבוצה הציבורית שפתחה היא קראה: "רותי באהבה למען הקשישים" ונראה כי אכן האהבה והדאגה לחלש מנחים אותה. בריאיון ל"אשקלונים" היא מספרת על הפעילות הברוכה, על התגובות שהיא מקבלת וגם על מקרים קשים ביותר שלדעתה יכולים להימנע על ידי התערבות נכונה יותר של הרשויות:

"התחלתי בפעילות התנדבותית כבר בגיל צעיר כשנחשפתי לפעילויות החסד של אמא שלי פורטונה בוכניק המשמשת עבורי מודל לדרך חיים. בצעירותי הייתי שותפה לפעילויות התנדבות רבות שלה שבהם לקחתי חלק, אני זוכרת שמדי שבוע היא הייתה מכינה מעל 20 קילו של קוסקוס כדי לחלק לקשישים, הבית שלנו היה מאוד פתוח. עד היום היא תורמת לי 1,000 ₪ בכל חודש לטובת הפעילויות שלי. הפעילויות שלנו סובבות סביב עולם הקשישים הבודדים מתוך הבנה כי זו אוכלוסייה מוחלשת וחסרת ישע שסובלת לרוב מקשיים כלכליים, אשר מביאים אותם למצב בו חלקם אינו יכול לכסות את ההוצאות החודשיות ומגיעים לכדי רעב ממשי. כפועל יוצא מכך רבים מהם מזניחים את בריאותם ונאלצים לוותר על מיזוג, מזון או תרופות".

מי נוטל חלק בפעילות יחד אתך?
"ליוזמה המופלאה שאנחנו מקיימים כל יום שישי הנקראת 'הכל באהבה למען הקשישים' הצטרפו אליי יוסי סין מנדלה, בן זוגי היקר שחי ונושם יחד איתי כל פעולה ומחשבה, מי שהולך איתי יד ביד בכל. איילה ועמי חסון היקרים ורגי׳ בניטה וכמובן שהתורמים והמתנדבים שבלעדיהם לא הייתה האפשרות להמשיך את העשייה המבורכת".

איך הפרויקט מתבצע בפועל?
"בכל יום שישי אנחנו מתכנסים למטרת המשימה החשובה הזו שמוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו, לגלות ערבות הדדית ולפעול למען צמצום פערים חברתיים שיאפשרו לדור הקשישים להתבגר בכבוד ולזכות להתענג על השבת בירקות ופירות טריים, במאכלים ביתיים ומגוונים שנעשים באהבה רבה מתורמים מדהימים עם לב מזהב, שעומלים רבות ובזכותם כל היוזמה הזו בכלל מתאפשרת. כמובן שליוזמה זו ישנם מלאכים נוספים שהם המנוע שמניע את גלגלי הפרויקט ואוספים את המזון מהתורמים לבית דודתי לאיחסון בקופסאות ומילוי הסל בשתייה קלה, נרות שבת ולאחר מכן לביתם של הקשישים. הם עושים עבודת קודש בחום ובקור במסירות נפש אהבה וחיוך שלא נגמר היום יש לנו עשרה מתנדבים ביוזמה ואני מקווה שיגיעו מתנדבים נוספים למשימה החשובה הזו".

אלו עוד פרויקטים את מובילה למען הקשישים?
"יש לנו מיזם בשם "נולדנו מחדש" - עקב חוסר תקציב באגף הרווחה ולאחר מה שראיתי הזנחה בבתיהם של חלק מהקשישים החלטתי לפעול ולדאוג לשיפוץ הדירות שלהם. עד היום שיפצנו כבר ארבעה בתים באמצעות צוות מתנדבים מדהים שהפך מזמן למשפחה – רותי, עמי ואיילה חסון שתורמים את כל החומרים לשיפוץ, רימון ורוני ידידי - שני אחים שהם אנשי מקצוע שמגיעים לשפץ את הדירות מא' עד ת', חיים אמברטוט, אילן שמואל שמבצע עבודות חשמל ועוד רבים וטובים. יש לנו פעילות משותפת עם גני הילדים – הצוותים אופים לנו לחם בית בעזרת הילדים ואנחנו מגיעים לאסוף את הלחם ולמסור אותו לקשישים לארוחות השבת. בנוסף השבוע אנחנו מניחים ב -57 בניינים באשקלון קרטון שעליו כתוב 'רותי' כשכל דיירי הבניין תורמים מוצרים ואנחנו אוספים אותו אחרי 24 שעות. ביום שני הקרוב עושים יום פתוח ברחוב ישעיהו 12 ומציבים שולחן ענק עם כל המצרכים. מי שיגיע יקבל סל שיוכל למלא אותו בכל טוב".

מה את יכולה לספר על המצב של הקשישים הבודדים באשקלון בסוף שנת 2020?
"לצערי ישנם קשישים עזובים ללא יחס, בודדים, ללא תזונה נאותה עם מקררים ריקים. רק בשבוע שעבר נחשפנו למקרה מצער בו התגלה קשיש בן 70 בביתו ללא רוח חיים. אני תמיד אומרת תקישו בדלת, תבדקו, תבקרו. הקשישים צריכים חברה הסביבה הקרובה צריכה להיות מעורבת. אם אנשים היו רואים את מה שאני רואה במהלך חלוקת אוכל הם היו מבינים שהכל זה הבל הבלים - קשיש יושב לבד עם מעיל על כסא כשאפילו ספה אין לו, הוא בודד אף אחד לא נכנס, לא יוצא ואף אחד לא אומר לו 'בוקר טוב' זה ממש קשה. לא שואלים אותם אם הם רעבים, אולי הם צריכים משהו. כדאי לשוחח אתם ולשמוע איך הם בנו את הארץ שלנו בידיים שלהם. לא מזמן לקחתי קשיש לסידורים וכשעברנו בשכונות באשקלון הוא התחיל לספר איך במקום הזה היו פרדסים ואיך הוא נטל חלק בבנייה של השכונה, היום אף אחד לא בא אליו ולא רואים אותו, אין לו מי שיביא לו תרופות".

יש מקרים בהם המשפחות מנתקות קשר עם הקשישים?
"לצערי זה קיים. יש לנו קשיש עם שמונה ילדים שאף אחד מהם לא נכנס אליו ולא מבקר אותו. כשאני שואלת אותו איפה הם הוא אומר ש'אין להם זמן' אבל הוא גידל אותם. נחשפתי למקרה בו משפחה הכניסה קשישה לחדר מיון בבית החולים בערב ראש השנה ואשפזו אותה. אחרי שעברו את החג בלעדיה הם הגיעו לשחרר אותה. יש סיפורים מזעזעים ומטלטלים".

את חושבת שהעירייה או המדינה צריכים לעשות יותר למען אותם קשישים?
"בהחלט. מדוע לא נותנים עזרה לקשישים הבודדים? הם זקוקים לעזרה ואין מי שישמיע את הזעקה שלהם. אז מה אנחנו בעצם אומרים להם? 'תמותו וזהו לא צריכים אתכם יותר. אתם לוקחים מקום מגורים וקצבאות זיקנה לא צריכים אתכם את שלכם עשיתם' אבל שוכחים שהחיים הם גלגל. לדעתי צריכים לעשות מיזם עם תלמידי תיכונים שיבקרו קשישים בודדים ויישבו אתם פעם בשבוע".

מה אומרת המשפחה הקרובה על הזמן והמשאבים שאת מקדישה לטובת הנושא?
יש לי ילדים משפחה וחברים ויש לי עבודה ולימודים אבל אתה לא יכול להגיד לקשישים לא כי זה נושא שבאמת חשוב לי ומעניין אותי. הם עברו המון, הם בנו את המדינה. אתה נכנס לתוך זה ומגלה שאין לך חיים אחרים אתה ממש נשאב לזה".

איזה מסר היית רוצה להעביר לתושבי העיר החושבים להתנדב?
"אני ממליצה לכל אדם לקחת חלק בדבר הכל כך חשוב הזה ולהרגיש מהו סיפוק עילאי. הקשישים מבינים שיש מי שאכפת לו מהם ומתעניין בשלומם וזה עושה כל כך טוב. אני מזמינה את התושבים ליטול חלק בפרויקט הנפלא שלנו וכל מי ששומע על קשישים בודדים יכול להודיע לי, אני אשמח לפנק ולתת לו אוכל לשולחן שבת באהבה רבה".

לפניות בנושאי התנדבות ניתן ליצור קשר עם רותי בנייד - 0525675995.