נחשפה זהותו של רופא משפחה שביצע מעשה מגונה במטופלת:
29.06.21 / 16:10
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את הערעור שהגישה המדינה והתיר לפרסם את שמו של שליט אוריל, רופא משפחה מקופת חולים לאומית ובעל קליניקה פרטית בעיר המואשם בביצוע מעשה מגונה במטופלת שהתלוננה על כאבי בטן
הותרה לפרסום זהותו של רופא המשפחה המואשם בביצוע מעשה מגונה במטופלת שלו: בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל אתמול (שני) ערעור שהגישה המדינה על החלטת בית משפט השלום באשקלון שלא לחשוף את זהותו של הרופא עד לאחר שמיעת עדות המתלוננת נגדו.
מכתב האישום שהוגש נגד הרופא עולה כי בסוף חודש יולי אשתקד הגיעה תושבת העיר לקופת חולים בשל כאבים בבטן, והופנתה לטיפולו. אחר שבדק אותה, הפנה אותה הרופא לחדר מיון בבית החולים, תוך שביקש כי תחזור אליו לאחר קבלת תוצאות הבדיקות. בבית החולים נאמר למתלוננת כי הבדיקות תקינות. למחרת היום, התקשר אליה הרופא וביקש כי תגיע למרפאה, וכי יקבל אותה ללא תור.
יומיים לאחר מכן הגיעה האשה לחדרו של הרופא במרפאה ולאחר שהתלוננה על כאבים באזור הלב, בדק אותה הרופא באזור החזה באמצעות סטטוסקופ, ואמר לה שאינו שומע משהו חריג. בשלב זה הרופא שאל את האשה האם בדקה את החזה למציאת 'גרורות'. משהשיבה בשלילה, אמר לה הרופא כי הוא מבקש לבדוק זאת, תוך שהכניס ידו לתוך חולצתה ומישש את החזה שלה. לאחר מכן ביקש הרופא מהאשה לשכב על מיטת הטיפולים, ובסופה של הבדיקה הציע לה לסור למרפאתו הפרטית מיד עם תום המשמרת שלו בקופת החולים, ללא תשלום מצדה.
האשה אכן הגיעה למרפאה הפרטית של הרופא כשעם הגעתה הוא הורה לה לפשוט את השמלה ולשכב על מיטת הטיפולים. על פי כתב האישום לאחר מכן ביקש ממנה הרופא להסיר את החזייה לצורך טיפול ב"כוסות רוח". אחר שעשה טיפול ב"כוסות רוח", תוך עיסוי גבה, הורה לה הרופא להסתובב על הגב, ואז החל לעסות את כפות רגליה, את השוקיים והירכיים. במהלך העיסוי, הרופא הכניס ידו מתחת לתחתוניה והניח ידו על איבר מינה ללא הסכמתה.
האשה שאלה את הרופא לפשר מעשיו, תוך שציינה כי "יש לה בעל". אך הרופא לא התרשם מכך, ולאחר מכן הוציא ידו מתחתוניה ומצץ עם פיו את פטמתה בשד הימני. בשלב כלשהו אף עיסה את שדיה בשתי ידיו. כאשר אמרה האשה לרופא להפסיק הוא השיב לה כי הטיפול הסתיים.
המדינה טענה בערעור כי מעבר לחשיבות הרגילה בפרסום שמות נאשמים, ישנו ערך סגולי נוסף לפרסום עת מדובר בנאשמים בעבירות מין, על מנת להזהיר הציבור ולעודד הגשת תלונות נוספות. היא הוסיפה כי יש בהחלטת בית משפט השלום שלא לפרסם את שמו של הרופא כדי להפלות לטובה את עניינו לעומת נאשמים אחרים, בלא שקיימת שוֹנוּת רלוונטית ביניהם.
מנגד סניגוריו של הרופא טענו בפני בית המשפט כי פרסום שמו של הנאשם עשוי לגרום לו לנזק חמור ולהקשות על המשך עיסוקו. הם ציינו כי הרופא הוא "רופא מכובד" שזכה מספר פעמים בתואר 'רופא המדינה' וכי הוא נעדר עבר פלילי.
השופט יעקב דנינו, החליט כאמור לקבל את ערעור המדינה וקבע בהחלטתו כי שמו של הרופא שליט אוריל יפורסם. בפסק הדין הוא נימק: "מוכן אני לצאת מתוך נקודת הנחה כי פרסום שמו ופרטיו של הרופא יפגעו בשמו הטוב, וכתוצאה מכך גם בני משפחתו יישאו בנטל עוונו הלכאורי המיוחס לו. אפשר גם כי הפרסום יקפח פרנסתו. אל יקל הדבר בעינינו. ואולם, לא מדובר בנזקים החורגים מעניינם של נאשמים אחרים. סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט משמיע לנו כי אין די בהוכחת "פגיעה" 'רגילה' בפרטיותו של הנאשם על מנת לשקול איסור פרסום, אלא יש צורך בהוכחת "פגיעה חמורה". בכך לא עמד המשיב. יישום מכלול ההיבטים המצרפיים במקרה דנא, מניע במובהק את נקודת האיזון לעבר העדפת האינטרס הציבורי שבפרסום שמו של המשיב, ועל כן, מצאתי להורות על ביטול איסור הפרסום".