נפרדים מלוחם: תושב אשקלון, אלכס שפיץ, נפל בעזה

הלב נשבר: רס״ב במיל' אלכסנדר (אלכס) שפיץ, לוחם בגדוד 6623, עוצבת ׳חוד החנית׳ (55), נפל בליל שישי בקרב בדרום רצועת עזה. אלכס ז"ל גדל בכרמיאל אך התגורר בשנים האחרונות באשקלון יחד עם בת זוגו, מרגריטה לביט, ורכש כאן המון חברים ומכרים אוהבים. הוא היה בן 41 בנופלו והותיר אחריו אישה וילד כבן 11. הלוויתו תתקיים היום בעיר כרמיאל. 

חברתו הטובה, ילנה דריגה, סיפרה ל"אשקלונים": "זה הגיבור שלנו. הוא נתן את נפשו וחייו למען כולנו, הוא האמין בדרכו. הוא האמין שמתפקידו להחזיר את השקט והשפיות של כולנו. הוא לחם בכל מלחמה תמיד היה הראשון. חפ"ק, לוחם וגיבור ביחידת עורב צנחנים, אך מלחמה אחת הייתה לו יותר מדי ממנה כבר לא ישוב מעולם ולא יחבק את בנו ולא יחזור לביתו לאישה האוהבת והבוכה - זו שלא זכתה לילד ממנו למרות שחלמה.חייו נקטעו בין רגע מוקדם מהצפוי, חייו שהקריב בשבילנו יזכרו לעד בלבבות אוהביו".

עוד סיפרה עליו ילנה כי אלכס היו חלומות רבים עם אשתו השנייה, מרגריטה וכעת הכל נקטע. "סשה שלנו היה מהזן הנדיר ביותר של בני האדם. כזה שקט ומופנם שבסביבתו תמיד כולם מרגישים בטוחים ונאהבים. כזה שלא רק האמין אלא גם יישם, הוא היה לאבא נדיר. הוא פגש באישתו השנייה רק לפני שנים בודדות ובנה איתה בית. הוא רצה בילד משותף וחיכה שהמלחמה תסתיים אך היא הסתיימה עכשיו בשבילו לפחות... הוא הלך להילחם ברעים ונפל כגיבור. אדם שנתן את נפשו למען השקט שלנו - זה שבשבת השחורה לקח תיק, זרק כמה בגדים והלך להילחם ברעים. זה שאהב, צחק ותמך. זה שהשאיר את בנו לבדו ואישתו האהובה ללא שום הכרה. זה שהיה לחבר נאמן, זה שלחם ונרצח. נוח על משכבך אח יקר. הסיפור שלך הוא הסיפור של כולנו. של אהבה תקווה ובוכייה. השם ינקום דמך. ת.נ.צ.ב.ה". 

מרגריטה לביט, בת זוגו בשנים האחרונות כתבה בכאב: "איך עזבת אותי ככה? את הילדים? בעולם אכזר כל כך. אין אוויר לנשום בלעדיך...אין אור יותר! לא רוצה לחיות בלעדיך תחזור אהוב שלי בבקשה שיקרה נס. מסרבת להאמין שמישהו יגיד שאני חולמת. אין לי חיים בלעדיך אהוב שלי, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי".