"תמיד עולות התהיות איך אופיר היה היום, אני מגדל אותו באופן וירטואלי"

לפני עשרים שנה הזדעזעה המדינה עם היוודע דבר הרצח האכזרי של הנער אופיר רחום בן ה -16 מאשקלון. רחום ז"ל פותה על ידי המחבלת, אמנה מונא שהתחזתה לעולה חדשה ממרוקו, ושוכנע על ידה להגיע לירושלים. כשהגיע למקום המפגש, הוא נלקח לפאתי רמאללה והוצא להורג בדם קר ביריות מחבלים.

אביו שלום, חי את הכאב מדי יום ביומו ולא מצליח להשתחרר מהמחשבה מה היה קורה אילו בנו לא היה נוסע לעיר הבירה באותו יום מר ונמהר. השבוע תציין משפחת רחום באשקלון, 20 שנה לרצח הנורא. בריאיון מיוחד ל"אשקלונים" מספר האב שלום על ההתמודדות עם הכאב: "כמשפחה, כאבא, כאדם זה לא עוזב אותך אף פעם. אתה חי באותה מסגרת ותמיד יש את אותם ציוני דרך – חגים, שבתות, אירועים שבהם היית רואה את הילד החסר כי הוא היה צעיר בסך הכל בן 16. בימים האלה אתה רואה ונזכר ומפנטז ותמיד השאלות עולות ויש לך תהיות איך הוא היה היום? איך הוא היה חי? האם הייתה לו משפחה וילדים? החברים שלו עדיין מבקרים אותנו. כשהוא נרצח הם היו תלמידים, פגשתי אותם כשהם התגייסו והם מגיעים עד היום לאזכרות ואתה מסתכל עליהם ותמיד אתה נכנס למחשבה איך אופיר היה נראה עכשיו אילו לא, אתה מגדל אותו וירטואלית. הדמות התמימה שלו כבן 16 נשארת לך בראש, אבל כשאתה רואה את החברים שלו נשואים עם ילדים אתה לא יכול שלא לחשוב שגם הוא היה יכול להיות היום במצב הזה".

תיארת לעצמך שהמחבלת אמנה מונא תשוחרר כל כך מהר?
"זה אחד הדברים שמאוד הציקו לי. בתקופה של הדיונים על השחרור שלה עמדתי בלחצים גדולים מאוד כי מתוך 1,000 האסירים ששוחררו בעסקת שליט, היא הייתה במוקד הפרסומים בתקשורת. השדולה שפעלה למען משפחת שליט והמשפחה עצמה פנתה אליי מספר רב של פעמים, הפעילו לחץ על אמצעי התקשורת לזמן אותי לראיונות ולשכנע אותי לומר שאין לי התנגדות לשחרור שלה".

איך התמודדת עם הלחצים האלו?
"הייתה לי התחבטות מאוד גדולה, כי תמיד הסתכלתי על החייל גלעד שליט ואמרתי שלמרות שזה לא נורמלי אם יקרה עוד מקרה קטן של לא נורמליות, המחיר שנשלם יהיה כבד מאוד. בסופו של דבר החלטתי שלא להביע דעה בנושא וגם כשהזמינו אותי להתראיין בנושא דחיתי בנימוס כי לא רציתי להתערב בעסקה".

ואיך הגבת כשראית את השחרור שלה?
"אחרי שהעסקה התבצעה עלה לי בראש הפרוטוקול של השב"כ שתיאר את הזוועה של ביצוע הרצח, את הכמות הגדולה של הכדורים שירו על אופיר, אתה רואה את אמנה מונא מסמנת תנועת ניצחון מהחלון של האוטובוס זה לא קל. עוד יותר קשה היה לשמוע את נועם שליט אומר שנה לאחר מכן שהוא היה עושה את אותו דבר אילו הוא היה בצד השני, אותי זה גמר. זה ממש חפר לי בנשמה וגרם לי להרגיש כמו לוזר למרות שזה קצת טיפשי להרגיש ככה בהקשרים האלו, זה ממש נתן לי סטירה".

אתה חושב שהיום בפתחה של שנת 2021 יכול להתבצע רצח נוסף בדרך דומה?
"היום המציאות שונה מאוד, היכרויות באינטרנט נהיו שגרתיות והפלטפורמות גדלו. פעם היו איי סי קיו וצ'טים היום מדובר על רשתות ענק כמו פייסבוק, אינסטגרם סנאפ צ'ט. יש מחבלים שמנסים לפתות חיילים וישנם כאלו שלפעמים לוקחים סיכון כי זה מפתה ומרנין ומחמיא. לדעתי אין שליטה על הנושא מנסים להישמר ולצערי אני אומר שלא בטוח שמקרה נוסף לא יכול לקרות. גרוע עוד יותר שמי שלקח את הסיכונים האלו ומרגיש רגשי אשמה מסתיר את זה. אני חושב שאנחנו לא מודעים ל-90 אחוזים מהמקרים בהם מנסים לפתות ברשת".

אתה סבור שצריכים לעורר יותר את המודעות בקרב בני נוער לסכנות ברשת?
"בהחלט, בייחוד בגלל שבעבר הייתה יותר יכולת לעקוב ולשלוט כי היה מחשב אישי בבית ולא היו טלפונים חכמים. היום הגבולות נפרצו ולהורים אין את השליטה. הם יכולים לרצות לשלוט על הילדים, אבל גם אם בודקים כל הזמן מה קורה עם הילדים בחדר, אי אפשר להמשיך לעקוב אחריהם כשהם בבית הספר או בקניון. לא תמיד אתה נמצא איתם והסכנות נמצאות בכיס של הילדים כל הזמן".

לסיום, היית רוצה להעביר מסר להורים?
"אני משוכנע שכל הורה עושה את המקסימום אבל אני אומר - תשמרו על הילדים שלכם בכל דרך אפשרית. נכון שהיום הילדים יותר מתוחכמים ולפעמים נמצאים חמש או שש דרגות מעל ההורים. אנחנו בעידן חדש שצובר תאוצה כשבני הנוער בגיל 16 הם יישות עצמאית שלא רוצה שההורים ייכנסו להם לחדר, ההורים צריכים לעשות כל מה שהם יכולים כדי להסביר לילדים שלהם שהתכתבות תמימה עשויה להסתיים באסון".