העובד תבע את המעסיק ושילם בעצמו פיצוי

סיון סבג-אסולין | צילום: אדי ישראל, עו"ד טמיר כרמי

בשנים האחרונות החל "מבול" של מאות תביעות, חלקן על סך מאות אלפי שקלים, שמוגשות לבתי הדין האזוריים לעבודה בשם פועלים פלסטינים מהשטחים, אשר הועסקו בישראל. לא מעט חקלאים וקבלני בניין הופתעו למצוא על שולחנם תביעות בסכומי עתק מפועלים פלסטינים שהעסיקו בעבר. תופעה זו מדירה שינה מעיניהם של מעסיקים ישראלים רבים, במיוחד בענפים כגון בנייה וחקלאות. בענפים אלו נעשה שימוש בגורם מתווך כקבלן עבודה, ונוצרת לא פעם בעיה הקשורה לזכויות סוציאליות שלא שולמו, תשלומים שלא שולמו ועוד.

השבוע תיק מסוג זה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני עבודה בבאר שבע, כאשר את המעסיק הנתבע ייצג עו"ד טמיר כרמי. במקרה המדובר, הגיש עובד פלסטיני תושב השטחים, תביעה על סך כ-100,000 ש"ח כנגד מעסיקו – קבלן המתגורר באזור אשקלון. הקבלן הגיש באמצעותו של עו"ד כרמי כתב הגנה בו שלל את הטענות נגדו כי לא שילם את זכויותיו של העובד, ובמקביל בעצתו של עורך דינו הגיש הקבלן תביעה נגד אותו פועל על סך 45,000 ש"ח וזאת לאור התביעה הבלתי מבוססת שהגיש כנגדו וכן בגין נזקיו של הקבלן.

טרם הדיון, היה ניסיון מצד בא כוח העובד לנהל משא ומתן בכדי להגיע להסכם פשרה כנהוג במקרים אלו, אך עו"ד כרמי לא ויתר והתעקש כי הקבלן שילם לעובד את כל זכויותיו הסוציאליות. בפסק הדין שניתן לאחר ניהול ההליכים בתיק זה ו לאחר בחינת הראיות שהוצגו מולה, החליטה לפסוק לטובת הנתבע ולדחות את תביעתו של העובד על הסף. זאת ועוד, העובד חוייב לשלם לחקלאי סך של 45,000 ש"ח בגין דמי הודעה מוקדמת, השבת כספים ששולמו ביתר, פגיעה במוניטין, הוצאות ועוגמת נפש. כמו כן, נקבע בתביעה שכנגד כי העובד יפצה את הקבלן הנתבע בסך של 3,000 ש"ח בגין הוצאות שכר טרחה ומשפט.

עורך הדין טמיר כרמי מסביר כי במקרים רבים מעסיקים נאלצים להסכים לפשרה ולשלם לתובעים, מכיוון שהם מבינים שההוצאות המשפטיות שיתלוו להליך המשפטי עלולות להגיע לסכומים גבוהים בהרבה מהסכום הנקוב בתביעה. "ישנם יותר מדי מקרים של מעסיקים ששילמו את המשכורת של העובד כדין, ההיתרים המיוחדים כדי שיוכלו להיכנס לעבוד בארץ הוצאו כדין, שילמו את כל הזכיות הסוציאליות, ובכל זאת הם נאלצים להגיע שוב ושוב לבית הדין לעבודה, להוציא כסף על עורכי דין, ניהול משפט והפסדים של ימי עבודה", אומר עו"ד כרמי. "נראה כי בתי המשפט בעצמם מבינים שחלק ניכר מתביעות הללו לא מבשילות כתביעה ממשית, אך בתי המשפט ממליצים למעסיקים בכל אופן להתפשר ולשלם כדי לא לבזבז זמן שיפוטי. ובכל זאת, ישנם מקרים רבים שהתובעים מגישים תביעות שאינן מבוססות ולא מגובות במסמכים, ומעסיקים רבים שלא שמרו או תיעדו את המסמכים שמעידים שאכן שילמו את הזכויות לעובדים, ככל הנראה יבחרו להגיע לפשרה עם התובעים מאשר להיגרר להליך משפטי בשל החשש הקטן שלבסוף יצטרכו לשלם סכומים גדולים בהרבה ממה שהיה עליהם לשלם במסגרת ההליך פשרה".