פרשת 'בהעלותך'
מנהל אתר אשקלונים
19.06.16 / 10:14
פרשת 'בהעלותך'
"וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל...יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... *עַל פִּי ה'* יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל *וְעַל פִּי ה'* יַחֲנוּ"
להלן סיפור של אחד מתלמידי הקרובים ביותר, כפי שסיפר לי:
"כשאשתי הייתה בהריון בפעם הראשונה, לא היה מאושר ממני. הייתי כבר מוכן להכל, כהרגלי בקודש. קניתי עגלה, חיתולים, ואת כל מה ש"הדיירת החדשה" צריכה כדי להרגיש בבית.
הכל כבר היה מוכן, וכבר ספרתי את הימים עד לחודש התשיעי.
אבל הספירה שלי נקטעה באיבה...!
בחודש השביעי אשתי התחילה להרגיש צירים. בהתחלה, לא ייחסנו לכך חשיבות. אך כשירדו לה המים, הבנו שזה רציני. הבהלנו אותה לבית חולים במהירות. שם, קיבלו אותנו האחיות בבהלה, ומיד הכניסו את אשתי לחדר לידה. רופאים נכנסו ויצאו במרוצה, ואני לא ידעתי מה הולך...
שאלתי את אחד הרופאים לפשר הבהילות, והוא ענה לי בקוצר רוח: "כדאי שתתחיל להתפלל...!".
לאחר שנרגע קצת הלחץ, פניתי לרופא הכי בכיר שטיפל באשתי, והוא עדכן אותי בפרטים. לא ממש הבנתי מה הוא אמר. כל מה ששמעתי היה את המילים האחרונות שהדהדו לי בראש כמו גונג סיני עתיק.
'סיבוך בלידה, סכנת מוות'.
בצר לי נסעתי לרב שלום, הרב המקובל, אחד מצדיקי הדור. סיפרתי לו בבכי את קורותיי, וביקשתי ממנו שיתפלל שאשתי תינצל והלידה תצליח.
"בעזרת ה'" – ענה הרב.
"הרב" – אמרתי לו עם דמעות בעיניים – "אשתי בסכנת מוות!! זה לא יעזור לי בעזרת ה'".
"אתה טועה" – ענה הרב – "הדבר היחיד שיעזור לך עכשיו זה בעזרת ה'".
ועוד הוסיף הרב ואמר לי: "תבין, כשאדם חושב שהוא יכול להסתדר ללא עזרתו של הקב"ה, אומר לו הקב"ה: אין בעיה, אתה בשלך ואני בשלי. תסתדר לבד!
אך כשאדם מבקש את עזרתו של הקב"ה (גם כאשר נראה לו שהוא יכול להסתדר לבד), הקב"ה ישמח לעזור לו בשעות הקשות ביותר, כיון שאדם מודה שהוא זקוק וצריך אותו".
הרב שלום ברך אותי שהכל יבוא על מקומו בשלום, ואני עניתי "אמן כן יהי רצון!".
ואכן, ברוך ה', הכל הסתדר, וזכינו לבת בריאה ושלימה, שקראנו לה "אמונה" – כדי לומר לכל שאנו מאמינים שהכל מאיתו יתברך, ותמיד צריכים אותו יתברך, גם כאשר נראה לנו שאנו יכולים להסתדר בלעדיו".
על הכתוב בפרשה: "עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ", שואלים חז"ל: מדוע מזכירה התורה הקדושה ענין זה של *''עַל פִּי ה''* מספר רב של פעמים? ("עַל פִּי ה'" מוזכר שבע פעמים).
השל"ה הקדוש מגלה לנו שיש בכתוב "עַל פִּי ה'" לקח נשגב לכל אחד ואחד מישראל, והוא – לומר תמיד *''בעזרת ה''*, לפני ואחרי כל פעולה ותנועה שהוא עושה.
וכפי דבריו הקדושים: "עַל פִּי ה'...יש רמז ומוסר כאן: על כל פעולה או תנועה...יאמר 'אם ירצה ה'" או "בעזרת ה''. למשל בלכתו בדרך יאמר 'הנני נוסע בעזרת השם יתברך, ובדעתי לחנות במקום פלוני בעזרתו יתברך, אם ירצה'. וכשבא למקום החניה, אז יחזור וייתן שבח, ויאמר: 'בעזרת ה' יתברך באתי הנה...'. (ומכל זה) נמצא ששם שמים שגור בפיו...בכל פעולותיו".
והביאור הוא שכאשר האדם יוצא לדרכו, לעסוק בפרנסתו, או בכל עניין אחר שהוא צריך, מיד מתייצב בדרכו היצר הרע, כדי להכניס בו מחשבת פיגול של "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". (דהיינו, כל מה שאני עושה ומצליח – זה מכוחי ומחוכמתי שלי).
ולכן מזהירה אותנו התורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ...הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר...כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". דהיינו, האדם צריך *לזכור, להפנים ולהשריש* בלבו, תמיד, שכל מה שהוא עושה בעולם הזה, אין זה מכוחו שלו, אלא רק *מכוחו* של הקב"ה, שהוא "הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל".
וצריך עוד לדעת, שכאשר היצר רואה שאין הוא מצליח להפיל את האדם ברשתו בתחילת המעשה – הנה, מיד לאחר שהאדם סיים מעשיו וחוזר לביתו בהצלחה גדולה, שוב מנסה היצר להכניס בלבו מחשבת גאוה: "ראה כמה הצלחת היום בדרכך, בחוכמתך ובכוחך".
ועל זה אנו מתפללים כל יום (ערבית) "וְהָסֵר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ". כלומר, ריבונו של עולם, סלק מאתנו את השטן המדיח, שעומד כנגדנו ("מִלְּפָנֵינוּ") – לפני כל פעולה ולפני כל יציאה לדרך – כאשר הוא ומכניס בלבנו מחשבת פיגול של "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".
כמו כן אנו מבקשים מאב הרחמים, שיסלק את היצר גם "וּמֵאַחֲרֵינוּ" – גם לאחר הפעולה, לאחר שכבר חזרנו לביתנו, שאל יכניס בנו היצר שום מחשבת גאוה, "כמה עמדה לנו חוכמתנו הרבה להצליח...".
ויש לומר, שמטעם זה נתן לנו הקב"ה את מצות התפילין של יד, ומצות תפילין של ראש. תפילין של יד – כדי לקדש את לבנו, שלא לטעות ולומר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". ותפילין של ראש, כדי לקדש את המוח בראש, לא לטעות ולחשוב "כמה עמדה לי חוכמתי הרבה'".
נמצא, לפי זה, שכאשר האדם מנהיג הנהגה קדושה, לומר על כל פעולה ופעולה "בעזרת ה'" ו"אם ירצה ה'" – הוא מקיים בכך את הצו האלוקי "עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ". ובזכות זה משרה הקב"ה עליו את "עמוד הענן"(=השכינה הקדושה), להצליח בכל.
וראוי להוסיף שהגימטריה "על פי ה'"(=216) הוא בדיוק הגימטריה של "ה' לפניך"
וכן הגימטריה של "על כפיו"(=216), לומר לך שכאשר האדם משריש בקרבו שהכל הוא בעזרת ה', וכל דרכיו הם על פי ה', הקב"ה הולך לפניו ונושאו כתינוק ממש על כפיים לסייעו בכל אשר יפנה ויעשה.
שבת שלום לכל בית ישראל!
כניסת השבת: ת"א: 19:27
יציאת השבת ת"א:20:33
אִלְמַלֵי מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן - מִיָּד נִגְאָלִים" (שבת קיח')
להלן סיפור של אחד מתלמידי הקרובים ביותר, כפי שסיפר לי:
"כשאשתי הייתה בהריון בפעם הראשונה, לא היה מאושר ממני. הייתי כבר מוכן להכל, כהרגלי בקודש. קניתי עגלה, חיתולים, ואת כל מה ש"הדיירת החדשה" צריכה כדי להרגיש בבית.
הכל כבר היה מוכן, וכבר ספרתי את הימים עד לחודש התשיעי.
אבל הספירה שלי נקטעה באיבה...!
בחודש השביעי אשתי התחילה להרגיש צירים. בהתחלה, לא ייחסנו לכך חשיבות. אך כשירדו לה המים, הבנו שזה רציני. הבהלנו אותה לבית חולים במהירות. שם, קיבלו אותנו האחיות בבהלה, ומיד הכניסו את אשתי לחדר לידה. רופאים נכנסו ויצאו במרוצה, ואני לא ידעתי מה הולך...
שאלתי את אחד הרופאים לפשר הבהילות, והוא ענה לי בקוצר רוח: "כדאי שתתחיל להתפלל...!".
לאחר שנרגע קצת הלחץ, פניתי לרופא הכי בכיר שטיפל באשתי, והוא עדכן אותי בפרטים. לא ממש הבנתי מה הוא אמר. כל מה ששמעתי היה את המילים האחרונות שהדהדו לי בראש כמו גונג סיני עתיק.
'סיבוך בלידה, סכנת מוות'.
בצר לי נסעתי לרב שלום, הרב המקובל, אחד מצדיקי הדור. סיפרתי לו בבכי את קורותיי, וביקשתי ממנו שיתפלל שאשתי תינצל והלידה תצליח.
"בעזרת ה'" – ענה הרב.
"הרב" – אמרתי לו עם דמעות בעיניים – "אשתי בסכנת מוות!! זה לא יעזור לי בעזרת ה'".
"אתה טועה" – ענה הרב – "הדבר היחיד שיעזור לך עכשיו זה בעזרת ה'".
ועוד הוסיף הרב ואמר לי: "תבין, כשאדם חושב שהוא יכול להסתדר ללא עזרתו של הקב"ה, אומר לו הקב"ה: אין בעיה, אתה בשלך ואני בשלי. תסתדר לבד!
אך כשאדם מבקש את עזרתו של הקב"ה (גם כאשר נראה לו שהוא יכול להסתדר לבד), הקב"ה ישמח לעזור לו בשעות הקשות ביותר, כיון שאדם מודה שהוא זקוק וצריך אותו".
הרב שלום ברך אותי שהכל יבוא על מקומו בשלום, ואני עניתי "אמן כן יהי רצון!".
ואכן, ברוך ה', הכל הסתדר, וזכינו לבת בריאה ושלימה, שקראנו לה "אמונה" – כדי לומר לכל שאנו מאמינים שהכל מאיתו יתברך, ותמיד צריכים אותו יתברך, גם כאשר נראה לנו שאנו יכולים להסתדר בלעדיו".
על הכתוב בפרשה: "עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ", שואלים חז"ל: מדוע מזכירה התורה הקדושה ענין זה של *''עַל פִּי ה''* מספר רב של פעמים? ("עַל פִּי ה'" מוזכר שבע פעמים).
השל"ה הקדוש מגלה לנו שיש בכתוב "עַל פִּי ה'" לקח נשגב לכל אחד ואחד מישראל, והוא – לומר תמיד *''בעזרת ה''*, לפני ואחרי כל פעולה ותנועה שהוא עושה.
וכפי דבריו הקדושים: "עַל פִּי ה'...יש רמז ומוסר כאן: על כל פעולה או תנועה...יאמר 'אם ירצה ה'" או "בעזרת ה''. למשל בלכתו בדרך יאמר 'הנני נוסע בעזרת השם יתברך, ובדעתי לחנות במקום פלוני בעזרתו יתברך, אם ירצה'. וכשבא למקום החניה, אז יחזור וייתן שבח, ויאמר: 'בעזרת ה' יתברך באתי הנה...'. (ומכל זה) נמצא ששם שמים שגור בפיו...בכל פעולותיו".
והביאור הוא שכאשר האדם יוצא לדרכו, לעסוק בפרנסתו, או בכל עניין אחר שהוא צריך, מיד מתייצב בדרכו היצר הרע, כדי להכניס בו מחשבת פיגול של "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". (דהיינו, כל מה שאני עושה ומצליח – זה מכוחי ומחוכמתי שלי).
ולכן מזהירה אותנו התורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ...הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר...כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". דהיינו, האדם צריך *לזכור, להפנים ולהשריש* בלבו, תמיד, שכל מה שהוא עושה בעולם הזה, אין זה מכוחו שלו, אלא רק *מכוחו* של הקב"ה, שהוא "הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל".
וצריך עוד לדעת, שכאשר היצר רואה שאין הוא מצליח להפיל את האדם ברשתו בתחילת המעשה – הנה, מיד לאחר שהאדם סיים מעשיו וחוזר לביתו בהצלחה גדולה, שוב מנסה היצר להכניס בלבו מחשבת גאוה: "ראה כמה הצלחת היום בדרכך, בחוכמתך ובכוחך".
ועל זה אנו מתפללים כל יום (ערבית) "וְהָסֵר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ". כלומר, ריבונו של עולם, סלק מאתנו את השטן המדיח, שעומד כנגדנו ("מִלְּפָנֵינוּ") – לפני כל פעולה ולפני כל יציאה לדרך – כאשר הוא ומכניס בלבנו מחשבת פיגול של "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".
כמו כן אנו מבקשים מאב הרחמים, שיסלק את היצר גם "וּמֵאַחֲרֵינוּ" – גם לאחר הפעולה, לאחר שכבר חזרנו לביתנו, שאל יכניס בנו היצר שום מחשבת גאוה, "כמה עמדה לנו חוכמתנו הרבה להצליח...".
ויש לומר, שמטעם זה נתן לנו הקב"ה את מצות התפילין של יד, ומצות תפילין של ראש. תפילין של יד – כדי לקדש את לבנו, שלא לטעות ולומר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". ותפילין של ראש, כדי לקדש את המוח בראש, לא לטעות ולחשוב "כמה עמדה לי חוכמתי הרבה'".
נמצא, לפי זה, שכאשר האדם מנהיג הנהגה קדושה, לומר על כל פעולה ופעולה "בעזרת ה'" ו"אם ירצה ה'" – הוא מקיים בכך את הצו האלוקי "עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ". ובזכות זה משרה הקב"ה עליו את "עמוד הענן"(=השכינה הקדושה), להצליח בכל.
וראוי להוסיף שהגימטריה "על פי ה'"(=216) הוא בדיוק הגימטריה של "ה' לפניך"
וכן הגימטריה של "על כפיו"(=216), לומר לך שכאשר האדם משריש בקרבו שהכל הוא בעזרת ה', וכל דרכיו הם על פי ה', הקב"ה הולך לפניו ונושאו כתינוק ממש על כפיים לסייעו בכל אשר יפנה ויעשה.
שבת שלום לכל בית ישראל!
כניסת השבת: ת"א: 19:27
יציאת השבת ת"א:20:33
אִלְמַלֵי מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן - מִיָּד נִגְאָלִים" (שבת קיח')
