עו"ד אורטל עמר על זכויות העובדים

בחרתי לכתוב מאמר בנושא זה, מהסיבה ולפיה עובדים רבים שואלים את עצמם מידיי יום, האם זכויותיה כעובדים נשמרות? האם הן מקופחות? האם המעסיק משלם להם את כל מה שמגיע להם? ועוד הרהורי לב, שאין תמיד עם מי לאמת, או את מי לשאול.

לעתים קרובות, עובדים חשים כי הזכויות שלהם נפגעות על ידי המעסיק ואולם, הם לא יודעים להניח את האצבע על הזכות המגיעה להם ושלא שולמה על ידי המעסיק.
אנסה לעשות מעט סדר. במדינת ישראל ישנם חוקים הבאים להסדיר את יחסי העבודה החלים בין עובד למעסיק, כך שזכויות העבודה מעוגנות בחוקים ובתקנות ולעיתים מקבלים תמיכה במסגרת צוי הרחבה והסכמי עבודה פרטניים. קצרה היריעה מלהכיל את כל החוקים, אך אנסה להקיף את העיקריים שבהם:

א.    הודעה לעובד על תנאי עבודתו – בהתאם להוראות החוק, לאחר 30 ימים מהיום שבו העובד נקלט לעבודה, מחויב המעסיק לתת לו הודעה בכתב על תנאי העסקתו, אשר כוללת הודעה על שכרו, ימי ושעות העבודה, זהות הממונה עליו ורכיבי שכר או זכויות להם זכאי ע"פ חוק. מעסיק שלא פועל בהתאם להוראות החוק, חשוף לסנקציה אזרחית בדמות של פיצוי כלפיי העובד וזאת מעבר להליכים שיכול וינקטו כנגדו על ידי רשויות המדינה השונות.

ב.    פנסיה – חובת ההפרשה לקרן פנסיה חלה במסגרת צו הרחבה על כלל עובדי המשק. לעובד אשר קיימת קרן פנסיה פעילה ממקום עבודה קודם, לאחר 3 חודשים מחוייב המעסיק הנוכחי להפריש לאותה קופת פנסיה, רטרואקטיבית. לעובד אשר לא הייתה קרן פנסיה קודמת, המעסיק מחויב לפתוח קרן פנסיה לאחר 6 חודשי עבודה. שיעור ההפרשה נכון ליום 1/7/16 הינה 6.25% חלק מעסיק לפנסיה ו- 5.75%, חלק העובד לפנסיה. בנוסף, מחוייב המעסיק להפריש לקופת פיצויים 6% בחודש.

ג.    הבראה – קיים צו הרחבה החל על כלל עובדי המשק ולפיו מחויב המעסיק להפריש לטובת העובד מידי שנה (נהוג בחודשי הקיץ) ועם השלמת שנת עבודה, תשלום בגין ימי הבראה. התשלום במגזר הפרטי הינו 378 ₪ בכפולה של 5 ימים (לשנה הראשונה) 6 ימים (לשנה השניה והשלישית), 7 ימים (לשנה הרביעית עד העשירית) ובהתאמה הלאה.

ד.    חגים – לעובד שעתי אשר השלים 3 חודשי עבודה ישנה זכאות לקבל ימי חג בתשלום. לעובד בשכר חודשי (גלובאלי), ישנה זכאות מיום תחילת עבודתו ואולם, יובהר כי לעובדים מהסוג הזה לא קמה זכות לתשלום נפרד בגין ימי חג. חגי ישראל לתשלום הם: 2 ימי ראש השנה, יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, יום העצמאות ושבועות. בחול המועד לא חלה ככלל חובת תשלום וכל חופשה מטעם המעסיק בתקופה זו, ראויה לבחינה פרטנית.

ה.    חופשה שנתית – כל עובד זכאי לחופשה שנתית. מכסת ימי החופשה החל מיום 1/7/16 ולעובדים המועסקים בין 1-4 שנים, היא 11 ימים לעובדים שמועסקים 5 ימים בשבוע ו- 13 ימים לעובדים המועסקים 6 ימים בשבוע. מכסת ימי החופשה תלויה בותק העובד. יצוין כי על המעסיק חלה חובה לנהל פנקס חופשה.

ו.    שעות נוספות – משרה מלאה מוגדרת כמשרה בת 186 שעות, כך ששכר יסוד המשולם לעובד הינו אך ורק בעבור השעות הרגילות. ס' 5 לחוק הגנת השכר קובע שאין להכליל בשכר היסוד את תשלום השעות הנוספות. לעובדים שעובדים 5 ימים בשבוע יש לשלם תמורת שעות נוספות מעל מהשעה התשיעית ואילו לעובדים שעובדים 6 ימים בשבוע יש לשלם שעות נוספות מעל השנה השמינית וכול תוך התחשבות במכסת שעות שבועיות מותרות של 43 שעות בשבוע, כך שלעיתים יתכן כי קיימת חובה לשלם שעות נוספות כבר במהלך יום העבודה החל ביום שישי בשבוע. תעריף הגמול הוא: בגין השעתיים הראשונות 125%, בגין השעתיים הבאות 150% וכן הלאה.

ז.    צווי הרחבה והסכמים קיבוציים – רוב העובדים לא מודעים לזכויות עבודה רבות אשר נובעות מתחום עיסוקם. כך לשם הדוגמא קיים צו הרחבה בענף ההובלה, צו הרחבה בענף החקלאות, צו הרחבה בענף הבניין, צו הרחבה בענף השמירה והניקיון וכו' וכו' כל צו כולל זכויות עבודה שונות כמו קרן השתלמות, תוספת יוקר, תוספת מקצועית, תעריפי תשלום שונים בגין זכויות, מכסת זכאות שונה בגין זכויות וכו' ועל כן, ישנה חשיבות גבוהה ביותר לקבל ייעוץ בעניין זה בכדי לקבל את התמונה השלמה והמלאה באשר לזכויותיכם כעובדים.

הזכויות המפורטות לעיל הינן העיקריות והמרכזיות בשוק העבודה בישראל ואולם, חשוב להדגיש כי בכל זכות וזכות קיימות סוגיות ברומו של עולם שניתן להרחיב עליהם עד בלי די. ככל והייתי מתייחסת במאמר זה לכל זכויות העובדים בישראל, בכל המגזרים ובכל צורות ההעסקה, כנראה שהייתם קוראים ספר עב כרס.    
     
***מאמר זה נועד בכדי ליתן בידי העובד מידע ראשוני, בסיסי וכללי בלבד ואין בו בכדי למצות את מלוא הזכויות, הסעדים והכלים המשפטיים העומדים לעובד ספציפי ע"פ הדין. כמו גם אין במאמר זה בכדי להחליף ייעוץ משפטי פרטני בפני עורך דין העוסק בתחום דיני עבודה. לייעוץ משפטי ספציפי ניתן לפנות למשרדנו בטלפון: 08-6205090 לצורך תיאום פגישה ובחינה פרטנית של דרכי הטיפול הרצויים במקרה הפרטני.