פרשת ראה
02.09.16 / 09:06
ממתק לפרשת ראה
"בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים" (מתוך הסליחות).
הגאון רבי יעקב כולי כותב, שבימים אלו של חודש אלול, אל יתרשל האדם מלעשות תשובה, שכן הדבר נוגע לנפשו ממש! והביא את משלו של המגיד מדובנא, על שועל אחד שהיה רעב מאוד, שלשה ימים כבר לא בא אוכל לפיו, והוא מחפש ותר אחרי דבר מאכל. לפתע הבחין בכרם ענבים משובח. לאחר מאמצים רבים מצא פרצה בגדר, נכנס והחל לאכול מהענבים מלא שובעו.
לפתע הוא שומע לחשושים ופסיעות...שני בעלי הכרם הגיעו.
השועל נתמלא פחד, ובשרו נעשה חידודים. מיד חיפש איך להימלט מעסק ביש זה שאליו נקלע. אם יברח דרך השער הפתוח, הם יתפסו אותו. אם יתחבא, סופו שיתפסוהו. לבסוף החליט להשתרע על האדמה, ולהעמיד פני מת.
לאחר זמן מה הבחינו בעלי הכרם בשועל ה"מת", השרוע על הקרקע. אמר אחד מהם: "רוצה אני לעקור את שיניו. שמעתי שאם תולים שן שועל בצוואר הילד, זאת סגולה כנגד עין הרע". מיד גחן, פתח את פי השועל, נטל צבת ועקר כמה שיניים מפי השועל. והשועל לא נאנח ולא נרתע, אלא אמר בליבו "אסבול הכול ולא אגלה שאני חי...".
אמר בעל הכרם השני: "רוצה אני לקצוץ את זנבו, ולעשות ממנו מטאטא. מקובלני, שבית שמכבדים בו את הרצפה במטאטא העשוי מזנב שועל, אין שולטים בו מזיקים". שמע השועל ולא נע ולא זע. אמר בלבו "אקריב את זנבי כדי להציל את חיי". הניף בעל הכרם קרדום וקיצץ את זנב השועל.
לפתע אמר אחד מבעלי הכרם: "הבה ונפשוט את עורו של השועל, ונעשה פרווה יקרה לנשותינו...".
כאן השועל כבר לא יכול היה לסבול יותר...! הוא לא ייתן להם לקפד את חייו. ובן רגע נשא את רגליו וברח כל עוד נפשו בו דרך השער הראשי...
מתוך משל נפלא זה, ממחיש לנו המגיד מדובנא את זמן חודש אלול והימים הנוראים.
הנה, במשך כל השנה מעלים האדם עין ממצבו, מעוונותיו ומייסוריו, ואינו חש לשוב בתשובה. גם אם מקצצים את "זנבו"(=פרנסתו), או "עוקרים את שיניו"(=באים עליו ייסורים), אין הוא מתעורר. אך, בהגיע ימי אלול, חודש הרחמים והסליחות, מיד הוא מתעורר. הוא מבין שחייו בסכנה, שהרי בראש השנה, יום הדין הנורא, עומד הוא למשפט הגדול של " *מי יחיה ומי ימות*", חלילה.
לכן בורח הוא לבית הכנסת ולבית המדרש, להרהר ולחזור בתשובה, להרבות במעשים טובים, ולקבל קבלות טובות לעתיד...
ידוע ומפורסם שחודש אלול רמוז בשיר השירים (ו', ג'): "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים". *אֲ*נִי *לְ*דוֹדִי *וְ*דוֹדִי *ל*ִי", הם ראשי תיבות *אלול*, שהוא חודש התשובה והסליחות, שאז מתקשרים הקב"ה וישראל בבחינת "אֲנִי לְדוֹדִי...." – "אני", כנסת ישראל, חוזרת בתשובה "לְדוֹדִי"(=הקב"ה). ואז, "וְדוֹדִי לִי" – הקב"ה משפיע עלי חסד ורחמים.
חז"ל ("בני יששכר") מוסיפים, שסופי התיבות של "אֲנִ *י* לְדוֹדִ *י* וְדוֹדִ *י* לִ *י* הם ארבעה אותיות *י'* – בגימטרייה *40*, לרמוז על 40 הימים מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, שהם ימים של רצון וישועה לפני ה' יתברך. (כידוע, ב-40 הימים הללו עלה משה לקבל את הלוחות השניים, ובתום 40 הימים הללו, ביום הכיפורים, אמר לו הקב"ה "סלחתי כדבריך").
וראוי להביא את דברי ה"כסא רחמים", הכותב שעתה, בחודש אלול, מוטלת החובה על כל אחד מישראל לחזור בתשובה ממעשיו הרעים.
ומביא חמישה דברים בהם ניתן לעשות תשובה: *בתענית*, או *בצדקה*, או *בתפילה*(=סליחות ותחנונים), או *בבכייה וצעקה*, או *בעשיית שלום* בן אדם לחברו.
וכל אלו רמוזים בתורה ובכתובים: הנה, ענין חזרה בתשובה:
*בתענית* כתוב בתורה על אליעזר, עבד אברהם: "וַיּוּשָׂם לְפָנָיו *לֶ*אֱכֹל *וַ*יֹּאמֶר *לֹ*א *אֹ*כַל" – ראשי תיבות *אלול*. רמז אליעזר ללבן "לא אוכל", כיון שאלול עתה, והוא יושב בתענית.
*בצדקה* כתוב במגילת אסתר: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת *אִ*ישׁ *לְ*רֵעֵהוּ *וּ*מַתָּנוֹת *לָ*אֶבְיוֹנִים" – ראשי תיבות *אלול*, שגדולה מעלת הצדקה, כפי שכתוב: "וצדקה תציל ממות".
*בבכיה* רמוז בכתוב: "וַיָּבֹא *אַ*בְרָהָם *לִ*סְפֹּד *לְ*שָׂרָה *וְ*לִבְכֹּתָהּ" – ראשי תיבות *אלול*.
בהבאת *שלום* בין אדם לחברו רמוז בכתוב: *וַ*יִּשְׁאֲלוּ *אִ*ישׁ *לְ*רֵעֵהוּ *לְ*שָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה" – ראשי תיבות *אלול*.
*בתפילה* רמוז בשירת הים: *וַ*יֹּאמְרוּ *לֵ*אמֹר *אָ*שִׁירָה *לַּ*ה'" – ראשי תיבות *אלול* *(שירה* גימטריה *תפילה*).
ועל כל זה רמוז בפרשה: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" , "רְאֵה" – ראשי תיבות: *ר*אה *א*לול *ה*גיע. "אָנֹכִי" ראשי תיבות: *יִ*גְדַּל *נָ*א *כּ*ֹחַ *אֲ*דֹנָי", שבזמן שעושים תשובה, ובמיוחד בחודש אלול, אז יגדל כח ה' יתברך, ויתגדל שמו בכל העולמות.
וצריך לדעת, שכאשר איש ישראל עושה תשובה בכל כוחו, הוא מקבל "בְּרָכָה וּקְלָלָה" – ברכה בעולם הזה, שאוכל פירות תשובתו בעולם הזה. "וּקְלָלָה" ראשי תיבות: *וְ*הַקֶּרֶן *קַ*יֶּמֶת *ל*ו *לָ*עוֹלָם *הַ*בָּא".
יהי רצון שנזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו יתברך, ויתקיים בנו הכתוב במדרש (שה"ש ה', י'): "רַבִּי לֵוִי אָמַר: אִילּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֲפִילוּ *יוֹם אֶחָד* – מִיָּד הֵן נִגְאָלִין, וּמִיָּד בֶּן דָּוִד בָּא...". אמן כן יהי רצון!
שבת שלום לכל בית ישראל!
כניסת השבת: ת"א: 18:41
יציאת השבת ת"א:19:40
"בני ציון" bnei-zion.com
