אסטמה - מה אתם יודעים עליה?

האסטמה היא מחלה מאוד שכיחה. 4-5% מאוכלוסיית המבוגרים וכ- 10% מהילדים סובלים מהמחלה.
זוהי מחלה דלקתית כרונית של דרכי האויר עם תגובתיות יתר לגירויים שונים.
תגובתיות היתר מתבטאת בהיצרות או חסימה נרחבת של דרכי האויר.
הביטוי הקליני יהיה התקפים של קוצר נשימה, שיעול וציפצופים.
גורמי סיכון: רקע גנטי, רקע אטופי - אלרגיות אחרות במשפחה, אי הנקה, חשיפה לגירויים כגון עישון, אבק ועוד...

אטיולוגיה
ניתן לחלק את חולי האסטמה לשתי קבוצות:
אסטמה אלרגית - השכיחה יותר (כשני שליש ממקרי האסטמה). בדרך כלל תופיע בגיל צעיר ותהיה קשורה לרקע אישי ו/או משפחתי של מחלות אלרגיות אחרות.אסטמה אינטרינזית - ללא קשר לאלרגיה, בד"כ תופיע במבוגרים בעקבות מחלה זיהומית של דרכי האויר העליונות, לרבות הצטננות.

קיימות 7 קבוצות גירויים שגורמים לתגובתיות היתר של הסימפונות ולהופעת התקפים חריפים של אסטמה:

1. אלרגנים נשאפים: ההיסטמין גורם לתגובה האלרגית המיידית - היצרות של הסימפונות המופיעה תוך דקות ואח"כ נעלמת. הדלקת שנוצרת גורמת לתגובה האלרגית המאוחרת בכמחצית מהחולים שתגרום לגל שני של היצרות סימפונות תוך 6-10 שעות. אסטמה אלרגית יכולה להיות עונתיתהמופיעה בזמן הפריחה אצל אלרגיים לאבקת צמחים, ויכולה להיות לא עונתית עקב אלרגיה לקרדית אבק הבית, קשקשי שיער בעלי חיים, אלרגיה לנוצות ועוד.
2. זיהומים:  זיהומי דרכי הנשימה הם הגירוי הנפוץ ביותר שגורם להחמרה חריפה באסטמה, בעיקר זיהומים נגיפיים.
3. מאמץ גופני: שכיח מאוד. פעילות גופנית יכולה לגרום להיצרות סימפונות, התכווצות הסימפונות לאחר מאמץ גופני תלויה מאוד בטמפרטורת ולחות האויר הנשאף. ככל שהאויר יותר קר ויבש, כך התגובה החסימתית גדולה יותר.
4. תרופות וכימיקלים: חלקן גורמות לתגובתיות יתר של מערכת החיסון וחלקן מכווצות באופן ישיר את הסימפונות.
5. מתח נפשי: גורמים פסיכולוגיים מחמירים את מצב האסטמה ומגבירים סיכוי להתקף.
6. מזהמים סביבתיים ואויריים
7. חשיפה תעשייתית: במסגרת העבודה כגון - עובדי תעשיות התרופות הנחשפים לחומרים תרופתיים כגון אנטיביוטיקה. פועלי תעשייה הנחשפים למלחי מתכת כגון ניקל ופלטינה. עובדי תעשיית חומרי הניקוי הנחשפים לאנזימים ביולוגיים כגון אבקות, נוזלי כביסה וכדומה...

בחולי אסטמה, תגובתיות דרכי האויר נשארת מוגברת שבועות אחרי הגירוי.
אצל חולים באסטמה אלרגית, אלרגנים יכולים לגרום לעליה בתגובתיות דרכי האויר תוך דקות ולהשאירה גבוהה במשך שבועות, בעוד שאצל אדם בריא אין הם משפיעים כלל ולכן אצל חולי אסטמה ניתןלמצא במשך זמן דלקת תת חריפה ועיקשת של דרכי האויר. בביופסיה מן הסימפונות ניתן לראות בצקת של הרירית ונוכחות של תאים לבנים, לעיתים יש היפרטרופיה - הגדלת נפח הבלוטות והשריר החלק.

סימנים וסימפטומים

קיימים שלושה סימנים קליניים חשובים: קוצר נשימה, שיעול וצפצופים. תדירות ההתקפים ואיכותם קובעות את חומרת המחלה. קוצר נשימה מוגדר קקושי לנשום, הנשימה הופכת גסה וניתנת לשמיעה עם צפצופים. כמו כן יש עליה בקוטר בית החזה, קצב הלב והנשימות מוגבר. בסיום ההתקף יופיע שיעול פרודוקטיבי המעיד על פינוי הליחה.
הטיפול ברפואה מערבית כולל מתן תרופות מרחיבות סימפונות כמו ונטולין, סטרואידים ואינהלציה.

הטיפול על פי הרפואה הסינית

ראשית, יש לאבחן באופן מדוייק ביותר את הסינדרום שממנו סובל המטופל ולפיכך להתאים את הטיפול.
הטיפול לאסטמה מורכב מטיפול בדיקור וצמחי מרפא הניתנים כמרשמי פורמולות לטיפול אקוטי בזמן התקף ולטיפול בין התקפים. בנוסף ניתן לשלב טווינא - פיזיותרפיה סינית על מנת להרחיב את החזה ע"י מתיחות מיוחדות ולשחרר את שרירי הנשימה.
שנית, הטיפול האקוטי בזמן התקף והטיפול בין התקפים יהיה שונה.
חשוב מאוד לערוך אבחנה מסודרת אשר בשלב האקוטי נבדיל בין הסינדרומים:

אסטמה קרה: הבאה לידי ביטוי בליחה לבנה, תחושת מחנק, שיעול קל, חזות כהה, המטופל אינו חש צמא ויש העדפה למשקאות חמים, הסימנים יוחמרו בהתקררות עם סימנים של חום, צמרמורות וכאבי ראש.
העיקרון הטיפולי מבחינה סינית יהיה לחמם את הריאות ולסלק קור, להתמיר ליחה ולהפסיק צפצופים.
כמובן שנבחר נקודות דיקור מתאימות וצמחי מרפא המטפלים ספציפית בסינדרום זה.

אסטמה חמה: נבחין בנשימה גסה, שיעול תכוף, מלאות בחזה, חוסר מנוחה, ליחה צהובה הקשה לפליטה, הזעה, עייפות, פנים אדומות ולעיתים חום וכאבי ראש. כמו כן המטופל ירגיש צורך למשקאות קרים. העיקרון הטיפולי מבחינה סינית יהיה לפתוח את הריאות על מנת לטהר חום, להתמיר לחות ולהפסיק צפצופים.

כמו כן, חשוב מאוד בטיפול בין ההתקפים לעשות אבחנה מבדלת מדוייקת על מנת להגדיר נכונה את הסינדרום השייך לכל מטופל ומטופל וזאת בכדי להתאים את הטיפול הנכון.

הסינדרומים המופיעים בין ההתקפים יכולים להיות:

• חולשת טחול הבאה לידי ביטוי בתאבון ירוד, מלאות בטנית, עייפות, צואה רכה, אסטמה המוחמרת בזמן אכילת מזונות שמנוניים וקרים, חרחורי נשימה עם מעורבות של הרבה ליחה.
• חולשת כליות הבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה ונשימה גסה המוחמרים במאמץ קל, קושי בשאיפה, דפיקות לב מואצות, טיניטוס (צפצופי אוזניים), כאבים וחולשה בפלג גוף תחתון, עייפות כללית, הזעה ספונטנית וחיוורון. על פי הרפואה הסינית התפקיד של הכליות הוא להחזיק את הנשימה שנכנסת ולכן יהיה קושי בעיקר בשאיפת אויר.
• תקיעות וסטגנציה בכבד המאופיין בתחושת מועקה בחזה, עצבנות והתקף המוחמר או נגרם מלחץ.
• חולשת ריאות כאשר בכל מקרה של אסטמה קיימת מעורבות של הריאות. אך בסינדרום זה ניתן להבחין בנוסף ברתיעה מרוח, הזעות ספונטניות, נטייה להתקררות המוחמרת בשינויי מזג אויר ומלווה באף סתום ונוזל, קול נמוך, קוצר נשימה וצפצופים, ליחה שקופה וחזות חיוורת

חשוב מאוד להבין שברפואה הסינית, תפקידי האיברים הפנימיים הם לא כמו ברפואה המערבית.
לכן, כאשר אני מציינת כי יש בעייה בכליות אין זה אומר שתהיה בעייה באיבר הכליות לפי הרפואה המערבית.

*אין במדור להחליף ייעוץ מקצועי או רפואי אחר.