פותחים את הלב
12.03.17 / 23:40
ערב ההתרמה השנתי של פנימיית "בית הילדים נווה הרואה", התקיים השבוע באשקלון. יו"ר העמותה למען הילדים, דוד רוזנר: "העמותה פועלת כדי להעניק לילדים החיים פה, חיים טובים יותר"
מערכת אשקלונים | צילום: מתוך ערב ההתרמה, ניסים צדוק, קרן סרדם ודוד רוזנר
ביום שלישי השבוע התקיים ערב ההתרמה השנתי והמרגש של פנימיית בית הילדים נווה הרואה באשקלון. כמדי שנה, הגיעו התורמים בכדי לתרום לעמותה שמטרתה לשפר את חיי הילדים השוהים בפנימייה. ערב ההתרמה התקיים במעמד מ"מ ראש העיר, אפי מור, המשנה לראש העיר, יורם שפר, סגנית ראש העיר, סופה ביילין, חברי המועצה, מיריי אלטיט, הרב יעקב אביטן, שלמה כהן וד"ר ריקי שי, יו"ר עמותת הידידים דוד רוזנר, ראש העיר לשעבר, רוני מהצרי, מנהל הפנימייה היוצא, מישאל צפרי, מנהל הפנימייה, ניסים צדוק, משה דולב מנכ"ל המפעל להכשרת ילדי ישראל, קבלנים, אנשי עסקים ומכובדים רבים.
"אנו שמחים על הזכות שניתנה לנו להתחנך בנווה הרואה", פתחו את הערב המרגש תלמידי הפנימייה והודו לתורמים ולחברי העמותה. "בערב זה אנו מודים לכם על כל תרומתכם. תודה על הרגישות שאתם מגלים כלפינו, זה לא ברור מאליו - תודה על הכל".
כידוע, בית הילדים נותן מענה לילדים הזקוקים למסגרת חוץ ביתית. במסגרת זאת, חיים בבית הילדים 72 ילדים בגילאי 6-17 הזוכים לבית חם ואוהב באווירה משפחתית. בית הילדים הינו בחסות המפעל להכשרת ילדי ישראל, כאשר לצדו קיימת עמותת הידידים בראשותו של דוד רוזנר – עמותה המממנת בהתנדבות וברוחב לב פרויקטים רבים לטובת הילדים. בין הפרויקטים: חוגים רבים, לבוש וביגוד, דמי כיס, רכיבה טיפולית, טיול ברבת מצווה, וכן פרויקט להגשמת משאלות אישיות המשתנות מילד לילד.
מנהל הפנימייה, צדוק ניסים, שיתף את הנוכחים על החשיבות בתרומות לילדים. "העבודה שלנו נותנת לנו לא מעט אתגרים. מול האתגרים יש המון דברים מרגשים. כל צעד שאנחנו מצליחים לקדם, זה התרגשות גדולה. כבוד לנו לדעת שאנשים כמוכם נותנים מכל הלב ללא תמורה. המקום הזה ייחודי ואתם מחזקים אותנו מאוד. בע"ה נמשיך ונצליח לטובת ולהצלחת הילדים".
יו"ר עמותת נווה הרואה דוד רוזנר, שפועל כבר שנים ארוכות למען המפעל הזה, היה גם כן נרגש כמו תמיד: "אני מודה לפרנסי העיר על כך שכיבדו אותנו. אני מברך את צדוק ניסים שעושה לילות כימים למען הילדים ומאחל לו שימשיך להצעיד את בית הילדים קדימה. חברי העמותה עושים עבודת קודש ומגלים רוח התנדבות יוצאת דופן לאורך השנים. אני מודה לכם שהקדשתם מזמנכם עבור ערב מרגש וחשוב זה. בשנה זאת אנו מתכוונים להוציא לפועל פרויקט מיוחד עבור המשרתים בצבא, שיהיה להם מקום חם לחזור אליו. העמותה פועלת בכדי להעניק לילדים החיים פה חיים טובים יותר. תדעו שהעמותה מתנהלת בהתנדבות מלאה וקודש לילדים. בשם 72 העולמות שנפלה בחלקנו הזכות לעזור להם, אני מודה לכם".
מנכ"ל המפעל להכשרת ילדי ישראל, משה דולב אמר כי: "מדהים לראות מקבץ כל כך גדול של אנשים שהגיעו לתרום. כאחד שעובד בתחום עשרות שנים, זה בכל פעם מחדש התעלות רוח להגיע לערב כזה. אני מודה לכם שאתם לוקחים חלק כל אחד בדרכו. אותם ילדים לא בחרו את המקום, המציאות נכפית עליהם. הם מגיעים לכאן ומקבלים הזדמנות – הם רק היו צריכים שמישהו יאמין בהם. בשם כל הילדים שלנו אנו מודים לאנשים שיושבים כאן".
מ"מ ראש העיר, אפי מור, ריגש מאוד את הקהל כששיתף מחוויותיו האישיות כילד שגדל בפנימייה. מור שגם היה נוכח בשנה שעברה, הביע תקווה כי התרומות שייאספו יהיו בגובה דומה. "חברה איתנה היא חברה שמסוגלת להכיל ולטפל בחלשים. אני יודע שבית הילדים הוא אחד מהמוסדות הרבים שעושים את העבודה בצורה מדהימה - זהו סמל לערבות הדדית. בכל ילד חבוי הווי וצריך לתת לו קו התחלה שווה כמו לאחרים. אני אישית מתרגש בכל פעם שאני מגיע לכאן. בית הרואה מלווה אותי בשני מישורי חיים: בוגר המוסד, מנהל בית ספר סיני נשוי לבת אחי ואני רואה איך הוא מתנהג לילדי בתי הספר כאשר כל ילד בשבילו הוא עולם. אם בוגר כזה יצא מכאן, זה אומר דרשני. שנית, גם אני בגיל 7 עזבתי את הבית. אני מכיר מתחושות אישיות את העולם הזה, מכיר את זה שבלילות אתה ישן בלי הליטוף של ההורה. כשאין לך את זה, אתה חייב משהו אחר שיקדם אותך קדימה וייתן לך אפשרות להתקדם בחברה. אני מצדיע למוסדות האלה שמתחילים במשימה. אני אישית הגעתי במשטרה לדרגות גבוהות וכעת לממלא מקום ראש העיר, וזה אומר שהילדים יכולים להגיע לכל הישג שירצו בדיוק כמוני אם אני הצלחתי להגיע לכאן".
סגנית ראש העיר, סופה ביילין: "מברכת את כל מי שנמצא פה. מישאל צפרי ודוד רוזנר השפיעו עליי וגרמו לי להסתכל בזווית אחרת על כל מה שקורה פה. כל מי שיושב פה עושה דברים קדושים מהלב. אתם אוספים היום תרומות ואני מקווה שתצליחו. ישר כח לכולם".
כבכל שנה מגיע בוגר הפנימייה כדי לספר איך התרומות סייעו לו בחייו כילד. הפעם היה זה נתנאל פרץ, בן 32 נשוי ואב לשני ילדים קטנים. נתנאל סיפר כי הגיע לפנימייה לאחר גירושי הוריו ולא הותיר עין אחת יבשה בקהל. "ההורים שלי חירשים-אילמים מלידה ואני מניח שהקשיים איתם התמודדו הביאו אותם למצב הזה", סיפר נתנאל. "אני זוכר שהגעתי כילד קטן בכיתה ד' למשרד של מישאל המנהל. לא הבנתי איפה אני נמצא בלילה הראשון והיה מאוד קשה. אחד הדברים שמאוד עוזרים בפנימייה זה שיעורי העזר והחוגים. כדי להשתלב בחברה היינו זקוקים גם לדברים מעבר ללימודים ולבית החם. תמיד דאגו לא נפספס אף פעילות שהייתה בבית ספר. היינו מקבלים דמי כיס וזה עזר לנו להיות כמו כולם.
עוד סיפר נתנאל כי עם סיום הלימודים הוא התגייס לצה"ל ובהמשך התחתן ופתח עסק עצמאי. "כשסיימתי לימודים התגייסתי לשירות קרבי במג"ב. כל מה שאני מכיר ביהדות זה מהפנימייה. עד היום אני מנחיל אצלי בבית את הדברים שלקחתי מכאן. היום אני עצמאי ובעלים של בית מרקחת. לפני שלושה חודשים אבא שלי נפטר ובאתי לפה להתפלל ערבית. הסתכלתי על הילדים ואמרתי לעצמי שהם עוד לא מבינים כמה המקום הזה מציל אותם, הם ברי מזל שהם נמצאים פה. אני לא יודע מה היה יוצא ממני אם לא הייתי מגיע לפה. אני רק מקווה שביום מן הימים גם אני אוכל לשבת במקום הזה במקומכם ולתרום".
לסיום הוקרנה מצגת עם תמונותיו של נתנאל מילדותו בפנימייה לצלילי השיר 'יומן מסע'. הקהל לא הפסיק למחות את הדמעות ולהתרגש יחד עם נתנאל וצוות הפנימייה. בסיום נתרם סכום כסף בעין יפה.
