טרנד חדש: להפוך את המתים ליהלומים מנצנצים
17.01.18 / 13:33
טרנד חדש: להפוך את המתים ליהלומים מנצנצים
בעוד שרבים בוחרים כיום לעזוב את העולם במותם מבלי להותיר אחריהם שרידים, טרנד חדש בחו"ל הופך את הנפטרים ליהלומי זיכרון יוקרתיים בגוונים מרהיבים.
כשאדם יקר או חיית מחמד אהובה הולכים לעולמם, הנפטרים או קרובי המשפחה בוחרים בשריפת הגופה כטקס פרידה. מן הסתם הנוהג הזה נפוץ יותר בחו"ל מאשר בישראל; בארצות הברית בוצעו יותר שריפות גופה ב-2015 מאשר קבורות רגילות, ועד 2020 שריפת גופות בארצות הברית תהווה מעל למחצית מטקסי הקבורה, כך לפי ארגון Cremation Association of North America.
אומנם ביהדות לא נהוג לשמור את שרידי המת, ויש להניח שרבים בישראל אף ימצאו את המנהג מעורר חלחלה; אך בתרבויות אחרות - ובהן גם הנצרות - מדובר במנהג מקובל. במקום להתנחם בכד אפר קודר למראה, ניתן כעת להפוך את אפר המת ליהלום מנצנץ שאותו אפשר להציב בפינת זיכרון בבית. חלק בוחר גם לשבץ את היהלום בתכשיט מיוחד, מה שמאפשר לזכרו של המת להיות צמוד אלינו הן מבחינה רגשית והן מבחינה פיזית.
התוצר של שריפת הגופה הוא אפר, שאותו בוחרים קרובי המשפחה והחברים לשמור בכד ייעודי, או לחילופין לפזר במקום אהוב על הנפטר. אפשרות נוספת שהגיחה לעולם רק לאחרונה, היא להפוך את האפר ליהלום בצבע הנתון לבחירה. מכיוון שפחמן הוא היסוד האטומי השני הנפוץ ביותר בגוף האדם, ומכיוון שיהלומים הם בעצם סריג דחוס של אטומי פחמן - ניתן לעשות זאת בתהליך של יצירת יהלומים סינתטיים מהאפר שנותר לאחר שריפת הגופה.
מספר חברות בחו"ל כבר מציעות תהליך שלם ליצירת "יהלומי זיכרון" (Memorial Diamonds), ובהן חברת אלגורדנזה (Algordanza) השוויצרית, שהפכה למובילה עולמית בתחום. החברה מציעה את שירותיה ב-33 מדינות ברחבי העולם, והספיקה למכור כמעט אלף יהלומי זיכרון בשנת 2016. אלגורדנזה היא גם אחת הבודדות בתחום שמפעילה מעבדה ליצירת יהלומים מאפרם של מתים (המעבדה הנוספת נמצאת ברוסיה).
תהליך יצירת היהלום מתחיל עם שריפת הגופה, שמותירה בדרך כלל בין 11 ל-22 קילוגרם של אפשר שרובו בעצם פחמן. ככל שתהליך השריפה ארוך יותר ומתרחש בטמפרטורה גבוהה יותר, כך הפחמן יברח לאוויר בצורת פחמן דו חמצני ותידרש כמות גדולה יותר של אפשר ליצירת היהלום. בחברת אלגורדנזה יש צורך ב-2 קילוגרם אפר לפחות על מנת להתחיל את התהליך.
לאחר קבלת האפר, טכנאי מעבדה לוקח דוגמית מהאפר על מנת לוודא שהוא אכן מכיל מספיק פחמן ליצירת יהלום. לאחר מכן האפר עובר תהליך של ניקוי וטיהור באמצעות כימיקל חומצי על מנת להיפטר מחומרים מזהמים ואחרים. תהליך זה דוחף את רמת הטוהר של הפחמן לכדי 99% ואף יותר. האחוז הנותר מכיל בדרך כלל חומרים לא רצויים, כגון בורון. יסוד זה נותן ליהלומים טבעיים את צבעם הכחול, והוא הסיבה לכך שרוב יהלומי הזיכרון המיוצרים במעבדה הם כחולים.
צבעם של יהלומי הזיכרון יכול לנוע מכחול שקוף עד כחול עמוק מאוד. ככל שיש יותר בורון, כך הצבע הכחול עמוק יותר. קשה לחזות במדויק מה יהיה צבעו של היהלום בעקבות התהליך. נקודה מעניינת היא שאנשים שעברו כימותרפיה יוצרים יהלומים בהירים יותר, זאת כנראה מכיוון שהחומרים הכימיים בכימותרפיה מסלקים מהגוף בורון ושאר יסודות.
מכיוון שפחמן ובורון דומים מאוד אחד לשני, קשה להפריד ביניהם בצורה יסודית. זו הסיבה שעל מנת לטהר את הפחמן אף מעבר לכך, הוא משולב בתוך תא יחד עם ברזל וקובלט שעוזרים לסלק חומרים זרים. התא כולל גם יהלום זעיר המסייע לפחמן להתגבש לצורת מוצקה, וזאת מכיוון שפחמן מתגבש בצורה הכי יעילה כאשר הוא נוגע ביהלום אחר. היהלום הקיים משמש בעצם כ"תבנית יציקה" לגידול היהלום החדש.
שלב הטיהור האחרון הופך את הפחמן למשטחי גרפיט - חומר המשמש לייצור עפרונות. צורת הפחמן השטוחה הקיימת בגרפיט מהווה התחלה טובה לסינתזה מלאכותית של יהלומים. תא הפחמן מוצב בתוך מכשיר HTHP - המייצר טמפרטורה ולחץ גבוהים במיוחד, שמהווים חיקוי של התהליך הטבעי המתרחש בבטן האדמה. המכשיר מסוגל לחמם תא גידול יהלומים לכדי 1,300 מעלות צלזיוס, וליצור בו לחץ של 60,000 אטמוספרות.
תא היהלום שוכב במכשיר ה- HPHT בין 6 ל-8 שבועות, תלוי בגודל היהלום שנרצה ליצור. לאחר שחלף הזמן הדרוש, הטכנאים מוציאים את התא, שוברים את הגרפיט ומחלצים יהלום גולמי ולא מלוטש. חלק מעדיפים לקחת הביתה דווקא את היהלום הלא מלוטש, אך הרוב מעדיפים שהיהלום יעבור תהליך של ליטוש, חיתוך וניקוי על ידי מומחה.
והמחיר, שאלתם? בחברת אלגורדנזה המחיר ההתחלתי ליהלום זיכרון הוא 3,000 דולר ל-0.3 קרט. אחת ההזמנות הגדולות ביותר הייתה של יהלום בגודל 2 קרט שגודל במעבדה במשך 10 שבועות ומחירו היה 48,000 דולר. בקטנה.
*המדור הינו מדור צרכני ואין לייחס לנאמר בו תחליף לייעוץ מקצועי. ט.ל.ח