פרשת שמעוני: האם יוכל לחזור לראשות העיר?
10.01.16 / 16:00
האם ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, יכול לפי החוק לחזור לכהן כראש עירייה על אף החשדות נגדו? כמה זמן יכול להחליף אותו ממלא מקומו, אפי מור? עורך הדין עפר שפיר המתמחה בדיני המשפט המינהלי-מוניציפאלי-ציבורי, עונה על כל השאלות
סיון סבג-אסולין | צילום: עו"ד עפר שפיר
חקירתו ומעצרו של ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, יצרו חוסר וודאות לגבי עתיד העיר אשקלון והנהגתה. כבר עכשיו נראה כי פרויקטים שהיו אמורים לצאת לפועל נעצרו, ואת העיר אופפת תחושה של קיפאון כאשר עולות תהיות רבות לגבי גורל הקדנציה הנוכחית - שהתחילה בקול תרועה והגיעה לנקודת שפל קשה. ביום שלישי השבוע תסתיים הארכת מעצרו של ראש העיר, כשעל פי ההערכות המשטרה תבקש הארכת מעצר נוספת. בין אם בית המשפט ייעתר לבקשה זאת ובין אם לאו, עולות לא מעט תהיות משפטיות לגבי חוקיות המשך כהונתו של שמעוני כראש עיר. יצאנו לבדוק את השאלות הבוערות עם עו"ד עפר שפיר ממשרד "עופר שפיר ושות' משרד עורכי דין" - המתמחה בדיני המשפט המינהלי-מוניציפאלי-ציבורי. נציין כי תשובותיו של עו"ד שפיר מתייחסות להיבט המשפטי בלבד ועונות על שאלות תיאורטיות במקרים שראש רשות נמצא תחת חקירה. אין בתשובותיו אלו להביע שום עמדה בנושא פרשת שמעוני בפרט.
האם ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, יוכל לחזור לכהן כראש עיר עד אשר תסתיים החקירה בעניינו?
"כל עוד שהחקירה מתנהלת, אין שום חובה בדין שחלה על ראש עירייה להפסיק לכהן. האופציה להשעות ראש עיר על פי הדין בלבד היא ברגע שמוגש כתב אישום נגדו. אך ורק מרגע זה, ישנה סמכות להשעות את ראש העירייה, כאשר הסמכות הזאת עוגנה בחוק (סעיף 19 א' לחוק חוק הרשויות המקומיות - בחירת ראש הרשות וסגניו). לפי הסעיף, תתכנס ועדה בהרכב של שלושה: שופט בית משפט מחוזי בדימוס, משפטן הכשיר לשמש שופט של בית משפט מחוזי, וראש רשות מקומית לשעבר. הוועדה תתכנס ותוגש בפניה הבקשה של ראש העיר שהוגש נגדו כתב האישום. הוועדה תשקול האם להשעות אותו או לא - כאשר תיתכן תקופת השעיה של עד לשנה. לאחר מכן ניתן להאריך את התקופה הזאת".
בעצם כל עוד שאין כתב אישום ראש העיר יכול לחזור לתפקידו?
"כל עוד שאין כתב אישום אדם מוחזק בחזקת חף מפשע ברמה המשפטית. צריך לזכור שכתב אישום זהו אקט שבמסגרתו אדם נאשם, אבל עדיין לא מורשע בעבירות המיוחסות לו, והוא נהנה מחזקת חפות. כיוון שמדובר בתפקיד ציבורי, יש הגורסים שראוי לאמץ נורמה מחמירה לפיה כשיש ראיות שהנושא בתפקיד חרג לכאורה מנורמה מקובלת, מן הראוי שלא יכהן בתפקיד עד שיכריעו בעניינו ובעצם שהוא יפרוש מיוזמתו. אלא שזוהי נורמה חברתית שאינה מעוגנת בחוק".
האם החשד כי ישנן עובדות עירייה שהוטרדו לכאורה על ידו, מהווה בעיה שישוב לתפקידו?
"ככל שיועלה חשש לשיבוש חקירה, על המשטרה לבדוק באיזה אופן והאם בכלל חזרתו לעבודה יכולה לשבש חקירה. בדרך כלל אין צורך ומקום לכך וניתן למסור הסברים מידתיים כגון: הטלת איסורים ומגבלות ליצירת קשר עם העובדות או כל גורם רלוונטי אחר ולקיים על כך פיקוח".
במידה ואכן ראש העיר יושעה, תוך כמה זמן מרגע זה אמורות להתקיים בחירות חדשות על פי החוק?
"אין קשר בין מועד הבחירות לבין הליך ההשעיה. ההשעיה לכשעצמה אינה מחייבת בחירות וכל עוד ראש העירייה אינו מועבר מתפקידו, אין צורך בקיום בחירות שלא במועדן. לכל מהלך ההשעיה ימונה לראש העירייה ממלא מקום מבין חברי המועצה שיכהן במקומו".
מה עלול להוביל לסיום הקדנציה של ראש העיר במידה ויוגש נגדו כתב אישום?
"אם ההליך יסתיים עם הרשעה שיש בה קלון אז ודאי שפוקעת הכהונה. אם יש הרשעה בלי קלון, על פני הדברים ראש העירייה יכול להמשיך בתפקידו. למשל, ראש עיריית נצרת עלית, שמעון גפסו, הורשע בעבירה בלי קלון במקרה אחד וזוכה באישום אחר. לאור זאת אין חובת השעיה והוא יכול לחזור לתפקידו. במידה וראש עיר מורשע בדין בהרשעה שיש בה קלון, כהונתו פוקעת וצריך לקיים בחירות - כך קרה בבית ים וברמת השרון".
לאילו עבירות מייחס בית המשפט קלון?
"קלון הוא מינוח שהוא בעל פן מוסרי, מטבע הדברים שאין הגדרה מדויקת למונח זה בחוק והוא עניין להערכה ולקביעה פרטנית לבית משפט בכל מקרה לגופו. סיווג עבירות כעבירות נושאות קלון, מתבסס בעיקר על מידת חומרתן והשלכתן במישור הציבורי. כך למשל בדרך כלל לא ייחשבו עבירות בעלות פן מינהלי כדוגמת: עבירות תנועה, עבירות תכנון ובנייה בדרגת חומרה לא גבוהה כעבירות הנושאות קלון והוא הדין על עבירות לחוקי עזר עירוניים. הרשעות פליליות שדרגתן נמוכה כדוגמת עבירות מסוג חטא ועוון. לעומת זאת, ללא ספק עבירות בדרגת חומרה גבוהה של פשע נושאות בדרך כלל קלון כדוגמת עבירות רצח, אונס, גניבה, מרמה וכיוצא בזה. מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, הורשע בזמנו בהפרת אמונים לאחר שמינה יו"ר ללא מכרז לתזמורת הסימפונית של ראשון לציון, רם בית המשפט קבע כי עבירה זו אינה נושאת קלון לאור נסיבותיה ולפיכך המשיך מר ניצן לכהן בתפקידו כראש עירייה. כלומר סוגיית הקלון הינה סוגייה בעלת פן ערכי".
לסיום ביקשנו מעו"ד שפיר שיתייחס לדיונים ברשתות החברתיות בהם מאשימים או מקטרגים בנושא הפרשה שעדיין לא התגבשה לכדי כתב אישום. "עולם האינטרנט הוא תופעה גדולה מאיתנו. יש לכך יתרונות וחסרונות, אבל זה מוביל לתופעה שנותנת במה להתבטא בכל נושא. אי אפשר לעצור את זה, אבל אני סבור כי לא ראוי לקיים משפט אלטרנטיבי ברשת. תופעה זאת קיבלה ביטויים מפחידים ומוקצנים שיכולים להביא להשפעה לא רצויה על שופטים ולפגוע באנשים שמוצאים עצמם על ספסל נאשמים. למרות זאת, במציאות הזאת אי אפשר להילחם", סיכם עו"ד שפיר.
