שלושה מקרי חצבת התגלו באשקלון:

סיון סבג-אסולין | צילום: אילוסטרציה, שאטרסטוק

מכת מדינה: בהמשך להתפרצות מחלת החצבת בירושלים, משרד הבריאות מעדכן כי המחלה הופיעה בערים נוספות בארץ. בין הערים מופיעה העיר אשקלון שבה 3 בני אדם נדבקו בחצבת מתוך 7 בני אדם במחוז דרום. בלשכת הבריאות באשקלון מציינים כי ההערכה היא שההידבקות החלה בירושלים שם נמצאת עיקר התפשטות במחלה. 

על פי נתוני משרד הבריאות, נכון לתאריך 4/11/2018 ישנם 1,334 חולי חצבת בישראל. כאמור, במחוז דרום כולו ידוע על 7 מקרי חצבת מתוכם 3 באשקלון. כל המקרים מטופלים אך פרופ' נטליה בילנקו, הרופאה הנפתית הממונה על לשכת הבריאות באשקלון, מודאגת מאוד מחזרת המחלה לישראל וקוראת לכל מי שבוחר לא להתחסן להתעשת ולהגיע במהרה לנקודות החיסון על מנת לא לקחת סיכונים - לא עבורו ועבור ילדיו ולא עבור אוכלוסיות אחרות אשר לא יכולות להתחסן. 

"ידוע לנו כי בכל המקרים במחוז דרום, אנשים נדבקו מחוץ למחוז בעיקר בירושלים במהלך מפגשים חברתיים", מסבירה פרופ' בילנקו בשיחה עם "אשקלונים" ומסבירה מה כעת עושים בלשכת הבריאות באשקלון על מנת למנוע את התפרצות המגיפה. "אנחנו נמצאים במבצע חיסונים כל הזמן. באופן עקרוני ילדים אמורים לקבל חיסון נגד חצבת בגיל שנה ובכיתה א'. אנשים מבוגרים עד גיל 57 נחשבים גם מוגנים. בשל התחלואה שנוצרה, היום שונה מבדרך כלל, מאוד משתדלים לחסן בזמן את הילדים ומזמינים את מי שעדיין לא הגיע להתחסן, אנחנו מחפשים אותם ומזמינים אותם להתחסן. הבעיה היא שאי אפשר להתחסן לפני גיל שנה כי מבחינה פזיולוגית ביולוגית רמת הנוגדנים מתפתחת באופן חלקי. לאחר ישיבה במשרד הבריאות, החליטו לא להגדיל את גיל החיסון. אנחנו עושים זאת תמיד אבל השנה במיוחד ניתנת עדיפות לחיסון בכיתה א'. כמו שידוע לכם יש לנו מחסור באחיות, אבל בגלל המצב שנוצר אנחנו נותנים עדיפות לסיים את חיסוני החצבת. בתור מנהלת לשכה אני נותנת עדיפות ראשונה לחיסון לילדי כיתה א'. אנחנו כל הזמן מפנים משאבים למקומות בהם יש בעיה ומנסים לבלום את התפרצות המחלה".  

הטענה של הורים שלא מחסנים היא שמעבר לסיכונים, ראינו מקרים שגם מי שהתחסן חלה במחלה לאחרונה. 
"מי שמתחסן לא חולה, זה נדיר מאוד. נכון שיש אנשים שיש להם בעיה ביולוגית שלהם, אבל זה בשוליים וזה מאוד מאוד נדיר. מי שמתחסן לא חולה. הורים שדואגים לילדים שלהם ולא רק לילדים שלהם אלא לכלל הילדים והמשפחה הקרובה, חייבים לחסן את הילדים שלהם. אפשר למות מזה, יש כאן ילדה שנפטרה כי היא לא חוסנה. החיסון מונע את המחלה ברמת ביטחון מאוד גבוהה. אין שום דבר 100% זה ידוע, אבל זה כמעט ב-100%. אנחנו יודעים שכל מי שנחשף ולא מחוסן דינו להיות חולה ב-95% מההסתברות. המחלה מאוד מידבקת ואנחנו לא יודעים היום איפה תפגוש בן אדם חולה בחצבת. חייבים לחסן בכל החיסונים כי אנחנו גורמים עוול גם לעצמנו וגם לסובבים אותנו. חייבים לחסן את הילדים בביטחון ובכל החיסונים כי כל הסיפורים של מחלות ואוטוזים שנגרם בעקובת חיסונים אנחנו כבר יודעים שזה לא נכון וזה הופרך מזמן. הנזק שהמחלה גורמת לילד כולל סיכון למות חס ושלום, זה פשוט מגוחך לא לחסן מפחדש יקרה לו משהו מהחיסון. מהחיסון לא יקרה לו כלום אבל מהמחלה הוא יסבול והילדים מפתחים סיבוכים. זה בשיעור נמוך אמנם, אבל זה עלול להסתיים במוות וכבר ראינו מקרה אחד של מוות לצערי".

פרופ' בילנקו מסבירה כי תקופת החורף המתקרבת לצד התפרצות החצבת מעלה עוד יותר את הסיכונים עבור מי שאינו מתחסן. "מתקרבת תקופת השפעת בה אנחנו נפגשים עם וירוסים וחיידקים אחרים - אם הוירוסים האלו יפגשו וירוס של חצבת זה פשוט יגרום לבעיות בריאותיות כל כך קשות ובעצם מעלים את הסיכון לאותם ילדים שלא מחוסנים. צריך לזכור שיש אנשים בינינו שלא יכולים להתחסן, אנשים חולי סרטן וחולים במחלות אוטואנומיות. אדם צריך לגלות אחריות קודם כל כלפי עצמו והילד שלו ולקחת אחריות להציל אנשים בסביבתו, כאלה שלא יכולים להתחסן בעצמם. ברגע שאתה בוחר לא לחסן ילד שלך אתה לוקח סיכון שמישהו אחר ימות בגללך, עד כדי כך". 

על התפרצות המחלה אומרת פרופ' בילנקו: "זה לא שלא ראינו את המחלה בשנים האחרונות, ראינו מקרים פה ושם אבל הם היו בודדים. אנחנו עומדים היום על 1,300 מקרים ואנחנו עוד לא יודעים כמה אנשים עוד יראו את הסימנים כי הם בזמן דגירה. כזאת התפרצות לא ראינו כל כך הרבה שנים. הסיבה היא חד משמעית בגלל שאנשים לא מתחסנים. זה כבר לא משנה מאיפה הגיעה החצבת, משנה שאנשים לא מחוסנים נדבקים בה ומעבירים אותה הלאה. למה זה התחיל? אנשים לא מחוסנים נדבקו בחו"ל והביאו את זה לפה. הרי בן אדם אחד לא יכול לגרום למגיפה גם אם בן אדם אחד היה מגיע חולה וכולנו מחוסנים כמו שצריך, לא היה קורה כלום. בגלל שיש קבוצות אוכלוסייה שבוחרות לא להתחסן הן אלה בעצם שגרמו להתלקחות וזה לא ייגמר אם אנשים לא יקחו את עצמם בידיים ויתחסנו הם וילדיהם. אני מדברת על שני רבדים: אחד לחסן בשגרה בכל החיסונים וכרגע השלמת חיסונים למי שלא עשה. גם מי שעבר את הגיל ולא התחסן, זה לא מאוחר - בואו להתחסן".  

באשקלון, אומרת פרופ' בילנקו, נתוני אחוזי החיסון מעודדים ויש היענות גבוהה לחיסונים. "האחוז של אנשים שלא מחוסנים באשקלון מאוד נמוך, יש כאן אחוז חיסונים די יפה ביחס לארץ. באשקלון אנשים כן מתחסנים, גם בחיסונים הרגילים וגם במיוחדים. פחות מתחסנים בשפעת אבל זה קורה בכל המדינה. מבחינת חיסוני חובה שגרתיים יש  היענות יפה בעיר אשקלון לחיסונים", אומרת פרופ' בילנקו. "אנחנו פתוחים היום מסביב לשעון, החיסון הוא בחינם, רק תבואו ותתחסנו. ניתן ליצור איתנו קשר והציבור יודע איך דרך כל המקודים של מרשד הבריאות. לכל מי שיש חשש אנחנו פה בשבילכם, לכל שאלה וניתן מענה מקצועי, כל אחד יכול להתקשר ולקבל תשובות. זוהי משימה לאומית במיוחד כי אנחנו נכנסים לתקופת החורף שכל מחלה מחלישה את הגוף. זה באמת מסוכן, אל תקחו סיכונים".

נציין כי במשרד הבריאות החלו בשבוע האחרון לנקוט בצעדים על מנת לבלום את התפשטות מחלת החצבת שחזרה לישראל אחרי שנים רבות בהן לא נראו שרידים של המחלה. בין עיקרי הצעדים הוחלט על המשך מבצע החיסונים, גיבוש הנחיות להגבלת כניסת מבקרים לא מחוסנים למחלקות רגישות בבתי החולים מחלקות כגון: פגיות, טיפול נמרץ, אונקולוגיה והמטו-אונקולוגיה, ובחינת נושא הגבלת כניסות למוסדות חינוך למי שאינו מחוסן ועלול לסכן את האוכלוסייה. בתוך כך, במהלך סוף השבוע קיימו בכירי משרד הבריאות שיחות היוועצות רבות עם מומחים שונים בנושא התפרצות החצבת, זאת במטרה לגבש צעדים אינטנסיביים לבלימת ההתפרצות ולהגדיל את החיסון לאוכלוסייה.