מהם התנאים לעריכת צוואה בעל פה?
21.01.16 / 13:33
איך כדאי לערוך צוואה בעל פה?
צוואה היא הדרך בה אדם יכול לממש את רצונו האחרון בנוגע למה שייעשה ברכושו ובממונו לאחר פטירתו. חוק הירושה הישראלי מסדיר את נושא הצוואה וקובע כיצד ובאילו מקרים יכול אדם לצוות את רכושו לאחר לכתו. במקרה של ירושה על פי צוואה (בניגוד לירושה על פי דין, בה המנוח לא הותיר צוואה), מקבלי העזבון הם האנשים המצוינים בצוואתו של הנפטר. בחוק הירושה נקבעו ארבע דרכים לעריכת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה, כשלמצווה ניתנת הברירה באיזו דרך לבחור כדי לערוך את צוואתו. במאמר זה נתמקד בצוואה הנערכת בעל פה הנקראת גם צוואת שכיב רע.
תנאים לעריכת צוואה
כאמור, על פי חוק הירושה ישנן ארבע חלופות לעריכת צוואה:
צוואה בכתב יד: צוואה הכתובה בכתב ידו של המצווה. על צוואה זו להיות כתובה כולה בכתב ידו של המצווה ולכלול את חתימתו ותאריך עריכתה בכתב ידו. בצוואה מסוג זה אין צורך בעדים או באימות בפני עורך דין.
צוואה בעדים: צוואה הנערכת במעמד שני אנשים, עדים חסרי אינטרס, הנוכחים עם המצווה בעת עריכת הצוואה וגם חותמים עליה כעדים. צוואה בעדים יכולה להיות מודפסת או בכתב יד ובדומה לצוואה בכתב יד עליה להכיל את תאריך עריכתה וחתימת המצווה.
צוואה בפני רשות: זוהי צוואה הנערכת בפני רשות כמו שופט, רשם בית משפט, הרשם לענייני ירושה או נוטריון. במקרה זה המצווה יכול להגיש את הצוואה בכתב ידו או בעל פה בפני הרשות.
המקרה האחרון הוא צוואה בעל פה, צוואה הנאמרת בעל פה על ידי המצווה בפני שני עדים, ללא כל מסמך כתוב. על פי החוק, צוואה בעל פה יכולה להיעשות רק על ידי מי שהוא 'שכיב מרע', כלומר- אדם העומד למות.
מהי צוואת שכיב מרע ומהם התנאים לקיומה?
המונח 'שכיב מרע' הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו אדם חולה אנוש או הנמצא על ערש דווי. הרעיון העומד מאחורי צוואת שכיב מרע הינו לתת לאדם הזדמנות אחרונה לפני פטירתו לצוות את רכושו לפי רצונו, בעל פה וללא צורך בהליך המורכב של כתיבת צוואה. מכיוון שצוואת שכיב מרע היא צוואה הנערכת בנסיבות מאוד מיוחדות, כדי שבית המשפט יכיר בחוקיותה חייבים להתקיים מספר תנאים מצטברים:
1. על המצווה להיות אדם העומד בפני מותו או מי שרואה עצמו כעומד בסכנת חיים (למשל: חולה אנוש או חייל בקרב).
2. הצוואה צריכה להתקיים מול שני עדים המבינים את שפתו של המצווה.
3. על העדים לרשום את תוכן הצוואה ואת נסיבות עריכתה במסגרת של זכרון דברים.
4. את זכרון הדברים יש להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל הניתן למועד מתן הצוואה.
כדי שאדם ייחשב כמי שרואה עצמו כעומד למות יש צורך בשני מרכיבים: סכנה מוחשית לחייו, כלומר- מצב רפואי בו המצווה אכן נמצא בסכנת חיים (מרכיב אובייקטיבי), או תחושתו של אדם כי הוא עומד למות (מרכיב סובייקטיבי). בניגוד לעריכת צוואה בעדים, בצוואה בעל פה מותר כי העד או בן זוגו ייהנו מהצוואה, כלומר- המצווה יכול לצוות לטובתם חלק מרכושו. כמו כן, החוק אינו דורש כי שני העדים יהיו נוכחים בחדר בו זמנית. אם בתוך חודש ימים לאחר כן המצווה לא נפטר- הצוואה בטלה (לדוגמה: במקרה בו אדם שכב על ערש דווי ולפתע החלים).
מרבית האנשים כיום לא מודעים לכך שאדם הנמצא סמוך למותו יכול להביע את רצונו לגבי האופן שבו יחולק רכושו וזו תיחשב לצוואה שבעל פה שהיא צוואה חוקית ותקפה ובמקרים מסוימים אף גוברת על צוואות קודמות בעדים או בכתב. במקרים אלו ואחרים ולצורך מיצוי זכויות היורשים רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בענייני צוואה וירושה.
*אין לייחס במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי ט.ל.ח.
