משרד הבריאות: באשקלון הילדים משמינים יותר
29.01.19 / 08:39
סקר שערך משרד הבריאות ב-16 הערים הגדולות בישראל, מציג נתונים מדאיגים לגבי מצבם של תושבי העיר אשקלון. חולים יותר בסרטן, חיים פחות ומובילים בטבלת השמנת יתר בקרב ילדים בכיתות ז'
מערכת אשקלונים | צילום: אילוסטרציה, שאטרסטוק
ארבעה מכל עשרה תלמידים בכיתות ז' באשקלון סובלים מהשמנת יתר: כך עולה מנתונים שמפרסם הבוקר (שלישי) משרד הבריאות במסגרת סקר שבוצע לקראת הכנס השנתי "אי שיוויון במערכת הבריאות" שיתקיים מחר. הדו"ח מציג את המצב הבריאותי של התושבים ב-16 הערים הגדולות ובסך הכל סקר 4.4 מיליון אזרחים במדינה. בסקר נמדדו 14 מדדים שונים שבדקו תוחלת חיים, שכיחות מחלות, תמותת תינוקות ועוד.
הממצא המדאיג ביותר שנמצא באשקלון הוא הובלת הטבלה בנושא השמנת יתר בקרב תלמידי כיתות ז'. הדו"ח מצא כי 38% מתלמידי כיתה ז' באשקלון סובלים מהשמנת יתר, לעומת 24% בבני ברק למשל, שם נמדד השיעור הנמוך ביותר. כך למשל יוצר שכארבעה מתוך עשרה תלמידים בממוצע סובלים מהשמנת יתר.
נתון מדאיג לא פחות הוא מיקומה של אשקלון בראש טבלת מספר חולי הסרטן כאשר השכיחות עומדת על נתונים גבוהים מהממוצע הארצי. בקרב מחלת סרטן השד אצל נשים, נמצא כי ישנן 351 נשים חולות באשקלון (מתוך 100 אלף שנבדקו), כאשר העיר חולון היא המובילה עם 352 נשים חולות, ובני ברק היא בתחתית הרשימה עם 91 מקרים של סרטן השד. שכיחות המחלה בקרב גברים באשקלון עומדת על 364 מקרים של התגלות המחלה מה שמציב את אשקלון במקום השלישי אחרי אשדוד הנמצאת בראש עם 379 מקרים, וראשון לציון עם 366 מקרים. גם כאן בני ברק נמצאת בתחתית הרשימה עם 264 מקרים של התפרצות מחלת הסרטן בקרב גברים.
נתונים אלו אולי מעידים על העובדה כי ממוצע תוחלת החיים באשקלון עומד על 81.8 שזה פחות מהממוצע בכל הערים הגדולות בישראל העומד על 82.5. עוד חושף הדו"ח כי באשקלון מעשנים יותר עם 25% בקרב הנבדקים, 57% חולים בסוכרת, ו-30% העידו כי הם עוסקים בפעילות גופנית.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "אי השוויון בבריאות אינו שונה ממחלות אחרות. הוא פוגע במצב הבריאות של תושבי מדינת ישראל. בדומה למחלות אחרות, עלינו לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת להתמודד עמו. הפרסום מעיד על פערים משמעותיים בתוצאי הבריאות במדינת ישראל ובין קבוצות אוכלוסייה שונות בערי ישראל...אני שמח לראות שהפעילות של המשרד נושאת פרי ובחלק מהתחומים יש צמצום בפערים. יחד עם זאת, נדרשים עוד מאמצים ומשאבים רבים לצמצום הפערים. חשוב לציין שמרבית הפערים בתוצאי הבריאות, נגרמים כתוצאה מפערים חברתיים-כלכליים שמקורם מחוץ למערכת הבריאות והמשרד פועל על מנת לצמצם את הפערים שנוצרים. כמובן שיש צורך קריטי בהגברת המשאבים למערכת".