על רקע נטייתה המינית: תלמידה הותקפה באיומי סכין

סיון סבג-אסולין | צילום: אושר בנד 

מאז תחילת שנת הלימודים, אושר בנד, תלמידת כיתה ט' בבית הספר רונסון באשקלון, כמעט ולא הגיעה ללימודים. לטענת אמה של אושר הסיבה העיקרית נעוצה בכך שביתה חווה אלימות פיזית ומילולית על רקע נטייתה המינית והיותה טראנסג'נדרית. כעת בסיוע של דודתה אוסנת ויחד עם האגודה למען הלהט"ב, הן רוצות לעלות את המודעות לנושא ולהביא לכך שאושר תוכל לשוב לספספל הלימודים במהרה. בבית הספר טוענים כי אושר אינה מצייתת לחוקי בית הספר, וכי הם לא התעלמו ממצוקותיה. 

"מתחילת השנה אושר לא לומדת", סיפרה ל"אשקלונים" דודתה אוסנת. "היא יצאה מהארון כטראנסג'נדרית ובית הספר לא נותן לה מענה. לאורך כל השנה אושר חוותה אלימות פיזית שהגיעה גם לאיומים עם סכין. אמא שלה פנתה למשטרה, אבל בית הספר מטייח. כבר שלוש פעמים היא עברה זעזוע מוח, הותקפה באלימות קשה, בקללות, במה לא. ובית הספר מבחינתו אמר לה שאין לו איך להגן עליה אז אין בעיה שהיא תשב בבית. ילדה בת 15 יושבת בבית ולאף אחד במערכת החינוך לא אכפת? איפה נשמע דבר כזה? רצינו להוציא אותה לפנימייה, אבל בגלל שהיא לא הייתה כל השנה אין לה ציונים טובים אז אף פנימייה לא מוכנה לקבל אותה. מדובר בילדה גאונה שרוצה ללמוד ולהיות חלק ממערכת החינוך. לא יכול להיות שבבית ספר שאמור להגן עליה היא תותקף ולא יינתן לה מענה". 

[pic_8593]
אמה של אושר רגינה, אושר ודודתה אוסנת 

עוד סיפרה אוסנת ל"אשקלונים" כי לאחר התקיפה הפיזית האחרונה, מצבה הנפשי של אושר החמיר. "יש לה סיוטים, היא פשוט חוששת לצאת מהבית ובטח שללכת לבית הספר שם יש תלמידים ותלמידה אחת במיוחד שמתנכלת אליה והיא זאת שגם היכתה אותה. הילדה כרגע בפוסט טראומה, יש לה התפרצויות של בכי, היא אמרה לאמא שלה 'מזל שאני טיפה חזקה אחרת הייתי מתאבדת'. אנחנו מאוד מודאגים ולא יודעים איך להגן עליה. פנינו לאגודת הלהט"ב והיא מסייעת לנו עכשיו כדי לבחון מה אנחנו אמורים לעשות בהמשך. עד שלא עירבנו את כל הגורמים, לא היה לנו שום מענה של בית ספר".

משה חג'ג' ממרכז הדיווח והסיוע של אגודת הלהט"ב מסר ל"אשקלונים" כי: "אנחנו מקבלים את הפנייה לאחר חודשים של התעמרות במשפחה. מדובר במקרה מזעזע, מרתיח ומקומם של נערה בת 15 והמקרה מגיע אלינו אחרי שאושר מאושפזת כבר בבית חולים. מתנדבת שלנו יצרה קשר עם אושר כדי להבין מה שלומה, שתפרוק קצת. הצענו לה את כל אפשרויות הסיוע ומיד השתמשנו בשירות פסיכוסוציאלי ובשיח פתוח עם אושר על היתרונות והחסרונות של כל דבר. מקרה כזה הוא מזעזע ברמה הלאומית - לא לתת לנערה להיות במערכת החינוך כל כך הרבה זמן. עולה שאלה שאני לא יודע אם לבכות או להתעצבן: איפה מערכת הרווחה? מה הסאב טקסט שאנחנו נותנים כשהתוקפת נהנת מהשכלה והקורבן מפחדת לצאת מבית כי היא סופגת מכות פיזיות והתעללות. לאשפז נערה בת 15 בגלל הזהות המגדרית שלה? איפה אנחנו חיים". 

עוד אמר משה כי: "ממש מעודד בעיניי שיש משפחות באשקלון שמבינות את הערך של כבוד אדם, של מה זה לשמור אחד על השני. אמא של אושר מפגינה פה אומץ חברתי להיות שם לצד הבת שלה. הצבטברות הדברים שקרו לאושר זה בלתי נסלח ומזעזע. אני לא מאשים רק את התוקפת, זה גם כל השותפים השקטים. איפה המורה, המנהלת, הפיקוח הארצי, איפה הרווחה. במקרה הספציפי הזה, אנחנו מערבים את משרד החינוך ובודקים הליכים משפטיים. יש פה בעיית עומק נורא חמורה ומקווה שבית המשפט יוכל לתת עליה את הדעת. במקביל אני מזמין את כל מי שחש נפגע מלהטופוביה לפנות אלינו לקבלת סיוע".  

הן בבית הספר בו לומדת אושר והן במשרד החינוך, טוענים כי ניסו לסייע לאושר בכל דרך אפשרית אבל נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצידה. עוד נטען כי אושר נהגה להופיע לבית הספר שלא על פי כללי תלבושת האחידה, דבר שהוביל לבעיות משמעת. ממשרד החינוך נמסר בתגובה ל"אשקלונים": "בעקבות הטענות הקשות, ערך המשרד בדיקה מקיפה אל מול בית הספר. מהבדיקה עלה כי צוות בית הספר עושה כל מאמץ כדי לסייע לתלמידה ולתת לה את המענים הנדרשים. גם במקרים של האלימות הקשה, אלה טופלו במלוא החומרה תוך מעורבות של גורמי אכיפת החוק. מאחר שמדובר בנושא מורכב ועל רקע צנעת הפרט המשרד מנוע מלהיכנס לפרטיו".

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה ל"אשקלונים": "יש לדייק בעובדות, לתלמידה מעולם לא נאמר שלא להגיע לבית הספר ולא הוצבו בפניה תנאים באשר להופעתה החיצונית. המוסד החינוכי קשוב לצרכי התלמידה וככלל מעביר שיעורי חינוך בסימן קבלת האחר.לצערנו, נתקלנו לא פעם בחוסר שיתוף פעולה מצד האם והתלמידה. נדגיש כי מקרי האלימות שצויינו טופלו בחומרה וביד קשה יחד עם כלל הגורמים, בהם עובדת סוציאלית, קצינת ביקור סדיר ופסיכולוגית בית הספר".