נפרדים מחלוצת העיר אשקלון:

סיון סבג-אסולין | צילום: באדיבות המשפחה 

ברטה אליעזר, 1931-2019, חלוצה, ממתיישבי אשקלון ובוניה, נפטרה ביום ראשון בשבוע שעבר. מודעת האבל הלא שגרתית גרמה לרבים לתהות על האישיות המיוחדת שעמדה מאחוריה. 

[pic_9930]

בלוויה השתתפו נציגי העירייה, חברי ארגון הקבלנים, וותיקי העיר, בני משפחתה וחבריה הרבים. בשנה שעברה קיבלה ברטה מראש העיר את פרס מפעל חיים ויקירת ארגון הקבלנים.

[pic_9934]

ברטה, יחד עם בעלה גורג׳י אליעזר, המהנדס הראשון באשקלון וחבר מועצת העיר, היו זוג חלוצים ממייסדי העיר שהגיעו ארצה מבגדד לאשקלון היישר למעברת אוהלים ב-1950. ברטה וגורג'י אליעזר, היו ממשכילי העיר בגדד בעיראק. גורג'י אליעזר היה מהנדס ראשי בבגדד ויד ימינו של ראש העיר, וברטה אליעזר, בוגרת "אליאנס" שלטה בשפות רבות ולימים הייתה המנהלת האדמיניסטרטיבית בחברת הבניה שלהם.

ילדיה מספרים עליה: "אמא הקפידה להנחיל לנכדיה את רזי המסורת המשפחתית, מנהגי החגים, קידוש שישי בשירת "אשת חיל", ואת סודות הבישול של המטבח הבבלי."לימים הקים גורג׳י חברה קבלנית לבנין "מנוחה" וברטה, תמיד עזר כנגדו, נהלה ביד רמה את המשרד. ביחד בנו רבות באשקלון, בניינים רבים המקשטים את העיר עד היום, ומהווים חלק בלתי נפרד מצביונה של העיר אשקלון. חברת "מנוחה" פיתחה את מרכז המסחר הראשון של אשקלון (המדרחוב) בשכונת מגדל, בית גור ובית הקשתות, פיתחו את שכונות העיר הותיקות, ובנו מוסדות חינוך ותרבות באשקלון, בנייני העיריה, מד"א, מכבי האש ועוד.

בהלוויית בעלה, גורג'י אליעזר, השתתפו שרים וחברי כנסת, והוא הונצח בזיכרון העיר בגינה על שמו במרכז אפרידר, שגם אותו בנה. משנפטר ב-1995, ניהלה ברטה את החברה, והשלימה את בניית  בניני גני גור ברח' רמז, מקום בו עמד אוהל המעברה בו שוכנו לראשונה. גולת הכותרת של פועלה היה רישום במרשם המקרקעין, הטאבו, של כל מאות הנכסים שבנו, והיתה הראשונה שהצליחה לרשום בטאבו בנין במגדל העתיקה, את בית גור .

בין אחיה היו משפטן ומזכיר הקהילה היהודית בבגדד, מתמטיקאי ומראשוני מדעני המחשב בעולם, מהנדס אזרחי, פעיל המחתרת היהודית בעיראק ואיש המוסד והתעשייה האווירית, קצינת צה"ל ואחות מוסמכת, ואנשי קהילת המודיעין. בשנות העלייה, אימה ואחיה נתפסו על ידי שלטונות עיראק ועברו חקירות בעינויים, ומשלא הסגירו פעילי מחתרת נכלאו בכלא בבגדד.

"במשך כל חייה אמא אהבה לארח ולבלות עם חברותיה הרבות בשיעורי שירה אנגלית וספרות עברית, משחקי ברידג', התעמלות וזומבה בקאנטרי, שחייה כל בוקר, ופעולות התנדבויות רבות." סיפרו ילדיה.

ברטה הייתה פעילה בתרבות ובספורט. תמיד הייתה אשת כפיים ואדמה, בניכוש עשבים בזמן ההתיישבות, טיפול בעצי הפרי בבוסתן, טיפוח גינת ביתה ושיחי הורד המרהיבים, בשחייה ב-ימה של אשקלון ובמשחק טניס במגרשים הישנים במרכז אפרידר, הצמודים לביתה. ברטה הייתה מהמייסדים של "קאנטרי אפרידר", שהיה חלק בלתי נפרד באורח חייה, הקפידה לפתוח כל יום השכם בבוקר בשחיה בבריכה, ואבוי לו למציל אם לא הגיע בזמן, היתה שולפת אותו ממיטתו. כל ערב היתה משתתפת בשיעור התעמלות קבוצתית, שם היתה מופת ודוגמא לצעירות, שמצידן הרעיפו עליה אהבה, סייעו ותמכו בכל. ברידג׳ היתה משחקת במספר מסגרות - ומדי כמה חודשים יצא ה'שולחן' הקבוע שלה לסופ'ש ברידג׳ בים המלח.

‏ברטה אהבה והקפידה תמיד ללמוד, וחפשה דרכים נוספות להשכיל ולהעשיר את עולמה, בשנות ה-60 בחוג התנ'ך הידוע בביתה של חברתה עליזה תגר, אשת ראש העיר המיתולוגית, בהנחיית פרופ' ינון, לאחר מכן בחוג לספרות עברית בהנחיית ד'ר כרמלה סרנגה  במכללת 'בית ווסק', ולאחרונה בחוג לשירה אנגלית בהנחיית גב' אורה כרוז, שאותו אף אירחה בביתה לפרקים. ‏גם זמן לפעילות ציבורית התנדבותית מצאה, והיתה יו'ר מט'ב, ארגון מטפלות בית.

ברטה וגורג'י הביאו לעולם שלושה ילדים, נעמי, מוטי, ואבי שהם מהדורות הראשונים שגדלו וחונכו באשקלון. ברטה זכתה בעשרה נכדים ושבעה נינים. דרך המסורת שהנחילה לילדים, הנכדים והנינים השאירה אחריה מורשת משפחתית רחבה של חגים, מפגשים משפחתיים וארוחות שישי עמוסות מאכלים ממיטב המטבח הבבלי. בכל יום שישי, כחלק מהקידוש, שרה המשפחה במקהלה גדולה "אשת חיל", ואכן זה הביטוי המתאים ביותר לתאר את ברטה - אמא, סבתא, סבתא רבא שלנו, מנהיגת השבט .
[pic_9935]

נכדיה ספדו לה: "לסבתא היה חשוב שנטייל בעולם ונכיר תרבויות וטעמים חדשים. היא דחפה אותנו לשאוף גבוה ולהרחיב את אופקנו, פתחה לנו דלת לעולם הגדול, לספוג תרבות גבוהה, הצגות ומחזמר, מחול מודרני, אדריכלות ואומנות. בכל חמישי בערב סבתא הייתה מתקשרת בסבב לכל הנכדים לבשר על בוא השבת ולהתעניין בשלומנו, שוחחנו איתה על כל נושא, קריירה, זוגיות, משפחה, ותמיד קיבלנו עצה טובה. סבתא הייתה מסיימת את השיחות בברכת אהבה ללא תנאים וללא גבולות.תמיד מול חברים שמחנו להשוויץ ולהתגאות בסבתא שלנו שגדלה בבגדד ועלתה לאוהלים בשנות ה50, אבל הייתה סבתא מודרנית ועדכנית, והייתה פעילה בעולמות הדיגיטל והפייסבוק, הפלאפונים החכמים ושיחות הוידאו איתנו."