"אדל אמרה לנו 'איך אני אבוא לבית ריק?' אלו מילים שממש קורעות את הנשמה"
12.02.20 / 13:56
תמיר מעול ששכל את שתי בנותיו ירין ותהל ז"ל בתאונה שזעזעה את אשקלון מספר לראשונה ל"אשקלונים" על השיפור במצבה של בתו הקטנה אדל שחזרה לדבר לאחרונה ועל הרגע בו בישרו לה שאחיותיה נהרגו בתאונה: "אנחנו עכשיו חיים בשביל הילדה"
סיון סבג אסולין | צילום: מערכת אשקלונים
כבר חמישה חודשים שתמיר מעול מיטלטל בין תקווה לייאוש, משתדל לאסוף את השברים ולהמשיך קדימה למרות הטרגדיה הנוראית שפקדה את משפחתו: בסוף חודש אוגוסט נהרגו שתי בנותיו ירין ותהל ז"ל בתאונה מחרידה ברחוב התחייה בעיר כאשר בתו הצעירה אדל (14) נפצעה באורח קשה. במשך הזמן שחלף מהתאונה תמיר ורעייתו רונית לא משים ממיטתה בבית החולים תל השומר ומלווים אותה בהליך השיקום המורכב שהיא עוברת. לאחרונה, הם ראו מעט אור בחייהם כאשר אדל החלה לדבר, אם כי הדרך לחזרה מלאה לשגרה עודנה ארוכה. בריאיון ל"אשקלונים" מספר תמיר: "אדל כרגע מדברת, אבל עדיין לא במאה אחוז. היא כרגע לא שותה, לא הולכת, יש הרבה עבודה. צריך להחזיר לה את מוח העצם, היא עוברת שיקום ארוך מאוד בבית החולים תל השומר".
[pic_9369]
מימין: ירין ותהל מעול ז"ל
אתה יכול לומר שיש שיפור במצבה?
"כן, היא לא הייתה מדברת קודם לכן ועכשיו היא מדברת, היא התחילה לדבר אבל עדיין לא מרגישה טוב. היא עדיין צריכה לעבור ניתוח להחזרת מוח העצם שהוציאו לה מהגולגולת. היא צריכה הרבה תפילות, לשיקום יש עוד דרך ארוכה והזמן יעשה את שלו. אני מבקש שתושבי אשקלון שיתפללו לרפואתה של אדל חנה בת רונית. אנחנו מאמינים שכוח התפילה עוזר והיא תחזור לעצמה. התפילות בעזרת השם יעשו את העבודה".
מה אתה יכול לספר על החודשים האחרונים?
"אנחנו עוברים תקופה מאוד קשה. שתי ילדות הלכו לנו, איפה שאני הולך זה נמצא איתי, בכל נסיעה בכביש באשקלון, במשרד, בבית. בכל מקום הן שם, אתה לא ישן. אלו דברים שקשה מאוד בכלל לדבר עליהם. אתה ממש חי – מת אבל בשביל הילדה אני חייב להמשיך. אנחנו אוספים את הכוחות כדי להמשיך הלאה יותר נכון אנחנו רוצים לאסוף, אבל אי אפשר. אנחנו עכשיו חיים בשביל הילדה. לנו אין חיים. זה לא משהו שאפשר לשכוח אותו, זה כל כך קשה, זה משהו מעבר ליכולת האנושית. מעבר לתפיסה ולהבנה".
אדל שאלה על האחיות שלה ירין ותהל ז"ל?
"כשהיא התחילה לדבר היא הייתה שואלת עליהן, מדברת עליהן ואומרת 'ירין הייתה ככה, תהל הייתה ככה'. היא לא שאלה למה הן לא באו לבקר אותה כי כנראה היו לה פחדים. היא הרגישה בלב שיש משהו, עד שהיא אזרה אומץ ושאלה ולא הייתה ברירה והיינו חייבים לספר לה. זה היה רגע מאוד מאוד קשה. היא אמרה לנו 'איך אני אבוא לבית ריק?' אלו מילים שממש קורעות את הנשמה".
יש לך מסר לנהגים הצעירים שיקראו את הכתבה?
"אנשים צריכים להיות יותר זהירים בכבישים, לא לנסוע בפראות וגם אם יש מעבר חציה זה לא אומר שמותר לאנשים לעבור מבלי להסתכל טוב, גם אם יש לך זכות קדימה. יש הרבה דברים שלא שמים לב אליהם והמחיר שלהם מאוד כבד. גם מאה מיליארד שקלים לא יעזרו, זה לכל החיים".
