מחלת מקצוע וקביעת אחוזי נכות

מהי מחלת מקצוע בביטוח הלאומי? מי יהא זכאי להכרה כמחלת מקצוע בביטוח הלאומי? אילו תנאים על הנפגע להוכיח?
לשאלות אלו ואחרות קימת משמעות רבה כאשר מדובר באדם הסובל מפגיעה מתמשכת על רקע עבודתו כשכיר או כעצמאי.
תביעה למחלת מקצוע
סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מחלת מקצוע כמחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו או עיסוקו שהיא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק ובתנאי שהמחלה מוגדרת כמחלת מקצוע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי.
חוק הביטוח הלאומי קובע רשימה סגורה של מחלות אשר מוכרות כמחלת מקצוע אולם לא אחת ישנם עובדים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם, אך היא לא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע והיא לא תאונת עבודה. כדי לא לקפח עובדים אלה, הרחיבו בתי המשפט את הפרשנות לתאונת עבודה וכללו בה שני מצבים נוספים, מיקרוטראומה או תאונה מגורמים שלא נראים לעין, לדוג' ארוע מוחי, ארוע לבבי סכרת וכיו"ב.
רצוי  להגיש תביעה עד שנה מיום הפגיעה או מיום התגלות המחלה, שכן לאחר מכן מבצע הביטוח הלאומי קיזוז בגין איחור בהגשת התביעה.
תביעות בגין ליקוי שמיעה וטינטון
עובדים רבים חשופים מדי יום לרעש מזיק במקום עבודתם, בעיקר בשל אופי העבודה, לדוג’ עובדי מוסך, נגרים, מסגרים, חרטים, עובדי קשר, עובדי ירי, פחחים, עובדי דפוס, וכיו"ב.
פגיעה בשמיעה יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בשמיעה, צפצופים בלתי פוסקים באוזניים (טנטון), פגיעה בשווי משקל ויציבות וכיו"ב. מקום העבודה אמור לספק לעובד תנאי עבודה הולמים, אשר לא יפגעו בבריאותו. ככל שהעבודה מבוצעת בתנאי רעש, על המעביד לספק לעובדים, אוזניות, אטמים וכיו"ב. כן עליו לדאוג כי תהא ביקורת במפעל אחת לשנה לפחות, לביצוע ניטור רעש. בנוסף על מקום העבודה לקיים בדיקות שמיעה תקופתיות, כנדרש על פי חוק, לעובדיו החשופים לרעש מתמשך ומזיק.
תביעה לביטוח הלאומי
אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש,תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה במצטבר:
1. העובד נחשף בעבודתו לרעש  התקפי ומתמשך וחשיפה לרעש מזיק  ממוצע ומשוקלל של – 85 דציבל לפחות.
2. בעקבות החשיפה הממושכת לרעש נגרמה לעובד ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
טינטון
על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה, יש להוכיח כאמור:
ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות, כי כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן, והטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק והפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.
הכרה בליקוי שמיעה ובטינטון
ככל שביטוח לאומי יכיר בתביעתו של העובד לליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, יהא זכאי לזכויות המוענקות לנפגעי עבודה כדמי פגיעה, וגמלת או מענק נכות, כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות , טיפול רפואי בגין מחלתו, ריפוי החלמה ושיקום מקצועי.
תסמונת התעלה הקרפלית CTS

תסמונת התעלה הקרפלית הינה דלקת כרונית של הגידים בידיים הנגרמת לרוב מעבודות הדורשות ביצוע פעולות חוזרות ונשנות עם פרק כף היד, כגון, שימוש רב במקלדת מחשב, כתיבה מרובה, השחזה, שיוף, ליטוש יהלומים קידוד מחירים וכיו"ב.על מנת ניתן להכיר בפגיעה מסוג זה בביטוח לאומי כ"מחלת מקצוע", יש להוכיח כי מחלה זו התפרצה בגוף העובד עקב אופי ותנאי העבודה.
סימפטומים:
    חולשה ביד
    כאבים בעת שימוש ביד, או כאבי אחיזה
    תחושה של נימול והירדמויות של היד
    דקירות שונות
פגיעה זו שכיחה מאוד. היא אופיינית במיוחד לאנשים העובדים בעבודות של סרט נע במפעל, בהרכבות של דברים,הדבקות,קיפול קרטונים, בטיפול במזון, בקידוד מחירים, בהקלדות מרובות במחשב וכדומה. היד הדומיננטית היא זו שבדרך כלל סובלת ראשונה ובדרגה חמורה יותר, תסמונת התעלה הקרפלית מאובחנת לרוב ע"י בדיקת EMG.
רצוי להיוועץ בעורך דין המתעסק בתביעות נזיקין על מנת לבדוק אפשרות לפיצוי כספי וייצוג מול הביטוח הלאומי.