פרשת השבוע: 'בחוקותי'

ממתק לפרשת 'בחוקותי'.

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ"

"אבא תן לנו גשם"
--------------------------------
בכפר אחד ליד ירושלים גר יהודי פשוט, שלא קרא ולא שנה(=למד) ולא ידע גם את פירוש המילים בתפילה. ולא עוד, אלא שלא ידע גם את סדר התפילה, מה צריכים להתפלל ביום זה ומה לא.
והיה מנהגו, שבכל שבוע כשהיה בא לירושלים למכור פירות וירקות בשוק, היה נכנס אז לאחד מרבני ירושלים, והרב היה רושם לו על הנייר מה להתפלל בכל יום ויום במשך השבוע הבא. הרב לא יכול היה לתת לו את כללי התפילה, כי מרוב בערותו היה מתבלבל, ו"לא היה מוצא את ידיו ורגליו" ב"סידור". לכן הוכרח הרב לרשום לו בכל שבוע על כל יום ויום לחוד איך להתפלל.
פעם אחת בא אל הרב בחודש חשוון, וביקש ממנו שירשום לו את סדר התפילה לשבועות אחדים רצופים, כי הדרכים מקולקלות ברפש וטיט, ולא יוכל לנסוע לירושלים בכל שבוע, ורשם לו הרב כבקשתו.
וארע, שבשבוע השני הוצרך דווקא לנסוע לירושלים.
כשבא לירושלים ראה לתימהונו שכל החנויות של היהודים סגורות. נבהל היהודי וחשב בלבו, שמא ח"ו טעה בחשבונו והיום יום השבת?
לפתע ראה שיהודי אחד הולך עם טלית ותפילין תחת זרועו. נתיישבה דעתו שהיום אינו יום השבת, אך עדיין עמד משתאה, מה יום מיומיים?
ניגש אל אותו יהודי, ושאלו לפשר הדבר. השיבו היהודי שהיום יום תענית ציבור.
התפלא הכפרי על הרב, שלא רשם לו את התענית בתוך הרשימה, וליבו נתמלא צער על שאכל ביום תענית, ושלא התפלל כדת היום של תענית ציבור. מיד עזב את חמורו ועגלתו בתוך השוק, ורץ אל בית הרב. כשבא אל בית הרב, לא מצאו בביתו. לשאלתו היכן הוא, השיבו לו שהוא בבית הכנסת. רץ בבהלה אל בית הכנסת, ניגש אל הרב ופרץ בבכי מר: "היתכן, רבי, מה זאת עשית לי, הלא היום תענית ציבור, וכבודו לא רשם לי זאת כלל. ונכשלתי גם באכילה וגם בתפילה...!".
השיב לו הרב: "הירגע בני, אין זה יום תענית קבוע, אלא תענית על עצירת גשמים שגזרנו בירושלים בלבד".
שאל הכפרי: "מה זה תענית על עצירת גשמים?". הסביר לו הרב, שאם לא יורדים גשמים ויש חשש לסכנת רעב, גוזרים תענית, ומתפללים להשי"ת שירדו גשמים. תמה הכפרי ואמר: "וכי בשביל כך צריכים לגזור תענית?". שאלו הרב: "אלא, מה צריכים לפי דעתך לעשות?". השיב הכפרי: "אני, בהיעצר המטר על שדותיי, הנני יוצא אל השדה ואומר לה': 'אבא! אני זקוק לגשמים!'". וכך מתחילים הגשמים לרדת. כששמע הרב דברים אלו, אמר לו: "אדרבה, לך ונסה גם כאן לעשות כן...". מיד יצא הכפרי אל חצר בית הכנסת, התחיל לבכות, ואמר: "אבא! כלום אפשר שבניך יגוועו ח"ו ברעב? הלא אתה רואה שהם זקוקים לגשמים?!"... ומייד התחילו לרדת גשמי ברכה.

על הכתוב, "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", אומר ה"כסא רחמים", שהקב"ה לא מסר את מפתח הגשמים לשום מלאך. אלא רק הוא יתברך פותח את שערי הגשם כאשר מתקיים: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ " –  דהיינו בזכות התורה הקדושה – שאז מבטיח הקב"ה: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם".
וזהו: "בְּעִתָּם" ראשי תיבות {ב}זכות {ת}ורת {מ}שה {ע}בדי". ולכן אומר הקב"ה לישראל (מלאכי ג', כב'): "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי". שכן בזכות הלימוד בתורת משה יבואו הגשמים בעתם.
ראוי להוסיף, שמשה רבנו נקרא גם "בְּשַׁגַּם" כמו שכתוב (בראשית ו', ג'): "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה". והנה, "בְּשַׁגַּם" גימטריה "משה", וכן "בְּשַׁגַּם" אותיות "בגשם" –  לומר לנו שבזכות תורת משה יבוא הגשם.

ועתה בוא וראה דבר פלא, הנה הגשם נקרא "יורה" (תחילת הגשם), וגם נקרא "מלקוש" (סיום הגשם).
ושלושת השמות הללו -  גש{ם} יור{ה} ומלקו{ש} - הם סופי תיבות "משה",  לומר שהם בזכותו.
וראוי להוסיף מה שאמרו חז"ל, שבזכות אהרון הכהן, שהיה עושה שלום בין איש לאשתו, היו ענני הכבוד. ולכן כתוב: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" –  "אם" ראשי תיבות {א}הרון {מ}שה. לרמוז, שבזכות אהרון היו ענני הכבוד, ובזכות משה היה יורד הגשם. שכן כאשר יש אהבה ושלום בישראל (אותה עשה אהרון), אזי מתחברים/מתקשרים העננים. ואם יש את תורת משה, מיד יורדים הגשמים לברכה.

לסיום מובא בספרים הקדושים שבמלה "אם" מרומזות כל הגאולות והגואלים שהיו ויהיו לישראל עד אחרית הימים. הנה במצרים הגואלים היו {א}הרון {מ}שה – ראשי תיבות "אם". בגלות פרס ומדי הגואלים היו {א}סתר {מ}רדכי – ראשי תיבות "אם" . ולעתיד לבוא, במהרה בימינו, הגואלים יהיו כידוע {א}ליהו {מ}שיח – ראשי תיבות "אם".  וכל זה בא ללמדנו, ש"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ" –  יבואו אליהו ומשיח צדקנו לגאול אותנו גאולת עולם.

לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלינו, לגאול אותנו ברחמים ובחסדים גדולים אכי"ר!

שבת שלום לכל בית ישראל