זוכרים את שחף ניסני
06.02.24 / 13:33
תלמידי אורט הנרי רונסון השתתפו במיזם הנצחה מרגש לזכר בוגרת בית הספר, שחף ניסני שנרצחה בשבת השחורה
תלמידי אורט הנרי רונסון השתתפו במיזם הנצחה מרגש לזכר בוגרת בית הספר התצפיתנית שחף ניסני ז"ל שנרצחה בשבת השחורה. בנוסף שולבה ההנצחה במיזם "המילה הטובה" של רשת אורט. "בית הספר קיבל אותנו בחום ואהבה ונתן לנו יד חופשית בכל הנוגע להנצחה, זה לא מובן מאליו" סיפרה ספיר אחותה של שחף.
שחף ניסני ז"ל הייתה נערה מלאת חיים. בשבת השחורה, ארבעה ימים לפני שחרורה מצה"ל כתצפיתנית נגדעו חייה כשנרצחה בנחל עוז.
תלמידי כיתה יב' 5 בבית הספר השתתפו בשבוע שעבר בשני מיזמים מרגשים להנצחתה של ניסני. בזכות שיתוף פעולה פורה בין צוות בית הספר, הנהלת בית הספר ומחנכת הכיתה שרון לאטי שהייתה גם המחנכת של שחף עצמה.
ראשית נערכה פגישה מרגשת בין התלמידים לבין משפחת ניסני, במפגש עמדו התלמידים על תחנות חייה של שחף ז"ל, החל מילדותה ועד לשרותה הצבאי, תהליך ההתבגרות וההתפתחות שלה בתחומי החיים השונים, הם שמעו על הנערה שתמיד אהבה לתת וחרטה על דגלה את המשפט, "אחד למען השני ולא בשביל לקבל אלא באמת מהלב", התלמידים ובני המשפחה התייחדו עם זכרה והתרגשו מאוד מהמפגש וממיזם ההנצחה.
כמו כן במסגרת יום המילה הטובה של רשת אורט, נערך ערב הוקרה משמעותי וייחודי בו כחלק מהנצחתה של שחף ז"ל, הוזמנו על ידי התלמידים ובני המשפחה חברי כיתת הכוננות של אשקלון בזמן הלחימה והודו להם על הנתינה, האחריות, וההשקעה למען בטחון תושבי העיר. הוקרה זו נעשתה כחלק מצוואתה של שחף שהיא הכרת הטוב ואמירת תודה .
יצוין כי כיתת הכוננות בסיוע המנהל האדמיניסטרטיבי עמית גולן החליטה להתאמן בשגרה במתקנים בבית הספר אורט הנרי רונסון.
"שחף תמיד עוזרת אחראית ומארגנת", סיפרה מי שהייתה המחנכת שלה שרון לאטי ."היינו בקשר רציף מאז שהיא סיימה כיתה יב', תמיד הייתה עם נתינה. כל המשפחה כאלו, הם הראשונים להתנדב ולתרום וגם שחף הייתה אותו דבר. אין יותר טבעי מלהנציח את שחף במסגרת יום המילה הטובה".
"אנחנו ארבעה אחים שכולם למדו ברונסון ושחף היא הקטנה", סיפרה ספיר אחותה של שחף. "שרון לאטי המחנכת היא סוג של חלק מהמשפחה היא נכנסה לנו ללב כבר שנים. גם החיבור עם המנהלת שרון אטלן שנתנה לנו יד חופשית בנושא ההנצחה זה לא מובן מאליו ומחמם את הלב, הם נכנסו לנו ללב לכל החיים. שני האירועים היו עצובים ומרגשים כאחד, חווינו את כל מנעד הרגשות. רגע אתה צוחק, רגע אתה מקשיב ורגע אתה מזיל דמעה. גם השאלות של התלמידים היו מרגשות הם ממש ידעו עליה הכל. אנחנו נמצאים במקום רגשי הכי נמוך שיש, ולקבל כזה חום ואהבה זה לא מובן מאליו. מאז המקרה אמא שלי סגורה בבית והתלמידים קיבלו אותה בחום ואהבה וריגשו אותנו מאוד, הם כיתה מדהימה".
