יום הפרקינסון הבינלאומי: עד 2040 מספר החולים צפוי לזנק למעל 20 מיליון - אך התקווה מגיעה מכיוונים חדשים
12.04.26 / 09:48
המחלה שמתרחבת ברחבי העולם בקצב מדאיג וההתמודדות היומיומית של חולי פרקינסון בישראל תחת מציאות של לחץ ומלחמה, לצד פריצות דרך באבחון ובטיפול • ד"ר פיוטר מליקוב, מנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, מסביר כיצד פרקינסון היא כבר לא גזר דין לחיים מוגבלים
בעולם מציינים השבוע את יום המודעות למחלת הפרקינסון, אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות ביותר, עם נתון מדאיג במיוחד: עד לשנת 2040 צפוי מספר החולים ברחבי העולם להגיע לכ-20.4 מיליון בני אדם ובשנת 2050 לזנק לכ-25.2 מיליון, עלייה חדה ביחס ל-10 מיליון כיום, כך לפי מטא-אנליזות. בישראל בלבד חיים כיום כ-35,000 חולים. לדברי ד"ר פיוטר מליקוב, מומחה לנוירולוגיה ומנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, העלייה נובעת בין היתר מהזדקנות האוכלוסייה, אך גם מגורמים סביבתיים כגון: זיהום אוויר, חשיפה לכימיקלים רעילים ועוד.
"מדובר במחלה כרונית שאין לה כיום ריפוי, אך חשוב להדגיש כי ניתן בהחלט לטפל בתסמינים ולשמור על איכות חיים גבוהה לאורך שנים", הוא מסביר.
המחלה שמתחילה הרבה לפני האבחון ובינה מלאכותית המשנה את כללי המשחק
מחלת פרקינסון מזוהה בעיקר עם רעד, אך בפועל מדובר במחלה שיכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים כמו: חוסר יציבות, הפרעות הליכה, נוקשות של השרירים, נפילות, איטיות בתנועה, הפרעות שינה, ירידה בחוש הריח, כאבים, הפרעות בתפקוד המיני ואף שינויים קוגניטיביים ונפשיים.
לדברי ד"ר מליקוב, "התסמינים הראשונים יכולים להופיע שנים לפני האבחון הרשמי ולכן יש חשיבות עצומה לזיהוי מוקדם, תחום שבו אנו רואים התקדמות משמעותית".
אחת ההתפתחויות המבטיחות ביותר בתחום היא השימוש בבינה מלאכותית לאבחון מוקדם של המחלה.
מערכות מתקדמות מסוגלות כיום לנתח שינויים בדיבור, תנועתיות ואף דפוסי הקלדה, ולזהות סימנים מוקדמים לפרקינסון בדיוק הולך וגובר.
בנוסף, היום יש אפשרות לבצע מיפוי מוח מתקדם שיכול לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים.
"היכולת לאבחן מוקדם יותר מאפשרת להתחיל טיפול בשלב מוקדם ובכך לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים", אומר ד"ר מליקוב.
מזון מעובד והסיכון לפרקינסון
אחד הממצאים הבולטים מהשנים האחרונות מצביע על קשר אפשרי בין תזונה לבין התפתחות המחלה. מחקרים עדכניים מראים כי צריכה יומיומית של מזון מעובד עשויה להכפיל את הסיכון להופעת תסמינים נוירולוגיים מוקדמים הקשורים לפרקינסון.
"המזון המעובד משפיע על דלקתיות בגוף ועל תפקוד מערכת העצבים", מסביר ד"ר מליקוב. "זהו גורם סיכון שניתן לשלוט בו ולכן שינוי תזונתי עשוי להיות כלי משמעותי במניעה או בעיכוב התקדמות המחלה".
טיפולים חדשניים: לא רק תרופות
לצד הטיפול התרופתי הקלאסי, תחום הפרקינסון עובר מהפכה של ממש. בין הפיתוחים הבולטים:
- טיפולים מבוססי גירוי מוחי עמוק (DBS)
- טכנולוגיות לבישות לניטור תסמינים בזמן אמת
- טיפולים פיזיותרפיים מותאמים אישית
- טיפולי נוירופידבק ונוירומודולציה שמפעילים איזורים במוח שעשויים לשפר תסמיני פרקינסון
- מחקרים בתחום התאים והגנטיקה
"הגישה כיום היא רב-מערכתית", מדגיש ד"ר מליקוב. "שילוב של טיפול תרופתי, פעילות גופנית, תזונה נכונה ותמיכה נפשית, מאפשרים לחולים להמשיך לנהל חיים פעילים ומלאים".
בין אזעקות לשגרה: האתגר של חולי פרקינסון בישראל
על רקע המלחמה הממושכת בישראל, מתווסף אתגר משמעותי נוסף עבור חולי פרקינסון. מצבי לחץ מתמשכים, אזעקות תכופות והצורך להגיע במהירות למרחבים מוגנים עלולים להוביל להחמרה בתסמינים - הן המוטוריים והן הנפשיים.
לדברי ד"ר מליקוב, "סטרס הוא גורם ידוע שמחמיר תסמינים של פרקינסון, כמו רעד, נוקשות ואיטיות בתנועה. במציאות הנוכחית, חשוב במיוחד להקפיד על שגרה טיפולית, להיעזר בבני משפחה בעת הצורך ולמצוא דרכים להפחתת מתח, גם בתנאים מורכבים". הוא מוסיף כי ישנה חשיבות להיערכות מוקדמת: תכנון גישה נוחה למרחב מוגן, החזקת תרופות בהישג יד ושמירה על רציפות טיפולית ככל הניתן.
גם למשפחה יש תפקיד: איך תומכים נכון בחולה פרקינסון
למרות התחזיות המדאיגות, המסר המרכזי של יום הפרקינסון הבינלאומי הוא דווקא של תקווה. ההבנה המדעית של המחלה מתקדמת במהירות, הכלים לאבחון משתפרים, והטיפולים הופכים יעילים ומותאמים יותר. "מחלת הפרקינסון היא כבר לא גזר דין לחיים מוגבלים", מסכם ד"ר מליקוב. "עם טיפול נכון וליווי מקצועי ניתן לחיות עם המחלה ולא רק לשרוד אותה".
עוד הוא מציין, כי ההתמודדות עם מחלת פרקינסון אינה נחלתו של החולה בלבד, אלא משפיעה על המעגל הקרוב אליו. "בני משפחה יכולים למלא תפקיד משמעותי בשמירה על איכות חייו של יקירם, בראש ובראשונה באמצעות הבנה, סבלנות והקשבה לצרכים המשתנים. חשוב לסייע בשמירה על שגרה קבועה, הכוללת נטילת תרופות בזמן, פעילות גופנית מותאמת ותזונה נכונה, אך גם לעודד עצמאות ככל הניתן", אומר ד"ר מליקוב. לדבריו, יצירת סביבה בטוחה בבית, ליווי לבדיקות ולטיפולים ותמיכה רגשית, במיוחד בתקופות של לחץ, יכולים להפחית חרדה ולחזק את תחושת הביטחון. לא פחות חשוב מכך, בני המשפחה עצמם צריכים לדאוג גם לרווחתם האישית, להיעזר בגורמי תמיכה בעת הצורך ולהבין כי טיפול נכון מתחיל גם בשמירה על הכוחות שלהם לאורך זמן.
ד"ר פיוטר מליקוב הינו נוירולוג מומחה, המייסד והמנהל הרפואי של מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת.
כתובת המרפאה: הנחושת 3, תל אביב טלפון לקביעת תור: 03-6140614
