הגורמים הנפוצים לקוצר נשימה

יש אנשים הסובלים מבעיות נשימה, והם מרגישים חסרי נשימה כשהם מבצעים פעולות רגילות כמו לקום מהכיסא, ללכת לחדר אחר או לעלות על מספר מדרגות.

אם אתם סובלים מקוצר נשימה שמלווה בתסמינים המפורטים להלן, לכו להיבדק אצל הרופא:

• בעיות נשימה כשאתם שוכבים
• חום גבוה, צמרמורת ושיעול
• שפתיים כחולות או קצות אצבעות כחולות
• נשימה שורקת – צליל צפצוף שנשמע כשאתם נושמים ונושפים.
• סטרידור (stridor) – צליל גבוה שנשמע תוך כדי הנשימה.
• קוצר נשימה חמור שממשיך לאחר שימוש במשאף.
• קוצר נשימה שלא חולף לאחר 30 דקות מנוחה.

מה גורם לקוצר נשימה?

רוב הגורמים לקוצר נשימה נובעים ממצבי לב וריאות. הלב והריאות מעורבים בהובלת החמצן לגוף, ובסילוק הפחמן הדו חמצני. בעיות באחד מהתהליכים האלה, משפיעות על איכות הנשימה.

הסדרת הנשימה מבוצעת על ידי המוח והאינטראקציה המורכבת המתרחשת בין כימיקלים שונים בדם ובאוויר שאנחנו נושמים. יש חשיבות רבה לרמות החמצן, הפחמן הדו חמצני וההמוגלובין בדם.

• אם רמות הפחמן הדו חמצני בדם עולה, המוח פוקד על הגוף להגדיל את קצב הנשימה. מצב שעלול לגרום לנשימות עמוקות או מהירות יותר ולהוביל לקשיי נשימה.
• כמות גדולה מדי של חומצה בדם (בגלל זיהום, הצטברות חומצת חלב או גורמים אחרים) – עלולה להעלות את קצב הנשימה ולגרום לקוצר נשימה.

הגורמים לקוצר נשימה חמור יכולים לכלול:

• אסטמה
• התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית – CODP  (Chronic Obstructive Pulmonary Disease).
• תגובה אלרגית (כמו עקיצת דבורה)
• הרעלת פחמן חד חמצני
• התקף לב
• לחץ דם נמוך
• דלקת ריאות
• אנמיה (ספירה נמוכה של תאי דם אדומים)
• חסימת דרכי הנשימה העליונות (סתימה בגרון)
• אי ספיקת לב
• לב מוגדל
• פעימות לב לא תקינות
• חנק
• חפץ זר שנשאף לריאות
• תסמונת גייאן בארה (Guillain-Barré) – מחלה הפוגעת בעצבים ההיקפיים
• מיאסטניה גרוויס (Myasthenia gravis) – תסמונת המתבטאת בהתעייפות השרירי הרצוניים במהלך מאמץ.
• תסחיף ריאתי (קריש דם בריאות)

קוצר נשימה כרוני נובע בדרך כלל מ:

• COPD – מחלת ריאות חסימתית כרונית
• סרטן ריאות
• דלקת קרום הריאות
• בצקת ריאות
• פיברוזיס ריאתי
• יתר לחץ דם ריאתי
• שחפת
• סקרואידוזיס (Sarcoidosis) – מחלקה המאופיינת בדלקת באזורים שונים בגוף, כמו בריאות, או בקשריות הלימפה.
• תפקוד לב לא תקין
• השמנת יתר
• קרופ (Croup) – מחלה שעלולה להתפתח בשל וירוס, שפעת או חיידק כשנוצרת דלקת במיתרי הקל.

מהם גורמים הסיכון?

גורמי הסיכון כוללים:

• מחלות ריאה קודמות
• חולשה בשרירים
• המוגלובין נמוך
• לא בכושר בגלל חוסר פעילות גופנית או מחלה
• השמנת יתר
• חשיפה למעוררי אסטמה, כמו עישון.

מתי להתייעץ עם הרופא?

אם אתם חווים קוצר נשימה לא צפוי מפעילות שאתם מבצעים, בלי קשר לרמת הכושר שלכם או לבריאות שלכם, גשו לרופא. חשוב להיבדק גם במצבים שבהם קשיי הנשימה מופיעים באופן פתאומי או מפריעים לפעילות היומיומית שלכם.

קוצר נשימה, שלא משתפר עם הטיפול או מלווה בתופעות פיזיות אחרות כמו כאבים בחזה, יש לבדוק באופן דחוף, אולי אפילו בחדר המיון.

אבחון וטיפול בקוצר נשימה

מצב של קוצר נשימה יש לאבחן במהירות כדי לטפל במידית בגורמים לתסמינים שגורמים לקשיי הנשימה. ההיסטוריה הרפואית שלכם והבדיקה הרפואית שתעברו, עשויות לתת הסבר טוב, אבל לעתים נדרשות בדיקות מיוחדות נוספות.

למה לצפות?

הרופא ישאל אתכם כמה שאלות כמו:

• מהו אופי קוצר הנשימה שלכם?
• מתי קוצר הנשימה מחמיר ומתי הוא משתפר?
• האם אתם סובלים מתופעות נוספות כמו: כאבים בחזה, סחרחורת, שיעול או ליחה?

הרופא יקשיב ללב ולריאות שלכם בעזרת הסטטוסקופ והוא עשוי להזמין בדיקות נוספות, כמו:

• סריקת חזה
• תפקוד ריאות
• בדיקות דם
• בדיקת לב

כיצד מאבחנים קוצר נשימה?

בדרך כלל די במידע על התסמינים שאתם מתארים ובבדיקת הרופא, כדי שהוא יוכל לאבחן את קוצר הנשימה שלכם. יתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות, כאמור למעלה, כאשר חלק מהמטופלים עשויים להזדקק לבדיקות מורכבות יותר, כולל סריקות CT או בדיקת לב ריאה.

*המדור הינו מדור צרכני ואין לייחס לנאמר בו תחליף לייעוץ מקצועי. ט.ל.ח