בבוקר של ערב חג הסוכות, נופר אוחיון, בעלת סטודיו גולד באשקלון, החליטה להקדיש את היום לזכרה של סיוון אסולין, תושבת אשקלון, מתאמנת אהובה שהייתה חלק בלתי נפרד מהסטודיו במשך למעלה משש שנים ונפטרה השנה.
סיוון הייתה דמות אהובה, מלאת חיים, ששמחתה ונדיבותה נגעו בכל מי שסביבה. את אהבתה הגדולה לאימוני הקנגו הפכה לסמל, וביום המיוחד הזה ביקשה נופר להנציח אותה בדרך שהכי מייצגת אותה דרך תנועה, אהבה וחברות.
באקו פארק באשקלון התכנסו חברותיה של סיוון מהסטודיו ובנות משפחתה – אמה, אחיותיה, גיסותיה ובתה האהובה. זה היה מפגש אינטימי ומרגש, שבו הוצבה תמונתה של סיוון לצד מנות שאהבה וכוסות פירות צבעוניים בדיוק כפי שנהגה להביא לכל יום הולדת בסטודיו, כוסות מלאות בפירות טריים שחילקה באהבה לכולן. לצידן הונחו גם בקבוקי הבושם שאפיינו אותה אותו ניחוח שאי אפשר היה לטעות בו, זה שהיה מודיע לכולן: "סיוון הגיעה."
האימון שילב תרגילי כוח ואימון קנגו, בהובלת נופר והמתאמנות. “היה חשוב לי שהאימון ירגיש בדיוק כמו שהיא אהבה עם המוזיקה, האנרגיה, והרוח שלה שמרחפת בינינו,” סיפרה נופר.
“היא הייתה הלב של הסטודיו”
נופר סיפרה "סיוון הייתה מגיעה כמעט כל יום. ארבע פעמים בשבוע, לפעמים יותר. הסטודיו היה הבית שלה. הכרנו כאן, ובין אימון לאימון הפכנו לחברות אמיתיות. היה בינינו חיבור מיוחד במינו.”
אחרי פטירתה של סיוון, נופר חיפשה דרך להנציח אותה. “ידעתי שהבושם שלה היה חלק ממנה. כולם הכירו את הריח הזה – כמו חתימה אישית. רכשתי את אותו בושם, ושמרתי אותו בצד עד שאדע איך להשתמש בו כדי להנציח אותה. כשהגיעה ההזדמנות – זה היה ברור שזה חלק מהאירוע.”
המתאמנות הביאו מאכלים שסיוון אהבה במיוחד סלטים, מטבוחה, פירות, וכל מיני מטעמים שהזכירו אותה.
“רציתי שכל פרט ישקף את סיוון,” אומרת נופר, “שהאוכל, הריח, התמונה, אפילו הצבעים – כולם יספרו עליה.”
בסוף האימון, הצטרפה המשפחה ובראשה אמה של סיוון, שנכנסה לפארק כשהאימון הסתיים. “היא פשוט נחנקה מדמעות,” נזכרת נופר. “עמדה שם ובכתה. אמרה שהיא לא מאמינה שאנחנו עדיין זוכרות ודואגות. זה היה רגע חזק מאוד. הרגשתי שעשיתי משהו טוב ללב שלה, וללב שלנו.”
דברים שנופר הקריאה באירוע:
“אנחנו מתכנסים כאן היום כדי לזכור את סיון היקרה, שנפרדה מאיתנו לפני שנה וחודשיים. קשה לעכל את היעדרותה, כי סיון הייתה מהאנשים שכשנמצאים לידם – מרגישים את האור, את השמחה, את החיוך שתמיד היה שם. סיון הייתה הלב הפועם של הקבוצה – תמיד הראשונה לפרגן, לחזק, לחבק. היא אהבה את החיים, והחיים אהבו אותה בחזרה. סיון הייתה לוחמת אמיתית, שנלחמה על חייה בעוצמה, כשהכוח שלה היה המשפחה – הילדים שלה, גאיה ועומר, ובעלה יוגב. היא ידעה לראות לתוך הנשמה של כל אחד. הייתה כמו פנס באפלה מאירה, מחזקת, אוהבת. סיון הייתה קרן אור בעולם, וקרן אור אמיתית ממשיכה להאיר גם אחרי שהלכה מאיתנו.”
היום המרגש הסתיים בדיוק כפי שסיוון הייתה רוצה בצחוק, חיבוקים, ובתחושת קהילה אחת גדולה.
“אני יודעת שהיא שם, רואה אותנו ומחייכת,” אמרה נופר. “היה חשוב לי להנציח אותה בדרך שלנו – עם תנועה, עם ריח, עם אהבה. היא חסרה לנו מאוד, אבל היא תמיד תהיה חלק מאיתנו.”
יהי זכרה ברוך
צפו ברגעים המרגשים :
;
}
;
אשקלונים - המקומון היומי של אשקלון באינטרנט מאז 2005
