הנצחה דרך מצלמה: סבים וסבתות שכולים בתערוכת צילומים מרגשת 

ביום שני (12.1), התקיימה תערוכת תמונות ייחודית, פרי מסע של קבוצת סבים וסבות מאשקלון אשר שכלו נכדים במלחמת 'חרבות ברזל'. במהלך החודשים האחרונים הם השתתפו בסדנת פוטותרפיה, שם הם נפגשו, צלמו ודיברו את הכאב, הגעגוע והתקווה דרך המצלמה. האירוע התקיים בבית 'יד לבנים' באשקלון במעמד ראש העיר תומר גלאם, מ"מ ראש העיר מיריי אלטיט, מנהלת אגף רב תחומי במינהל הרווחה לימור גיגי, מנהלת מחלקה לאזרחים ותיקים במינהל הרווחה אורית גבריאל, עו"ס אורית דאבוש אשר ליוותה את הפרויקט מקרוב, הסבים והסבות ובני משפחותיהם. 

בחודשים האחרונים הסבים והסבתות השתתפו בסדנת פוטותרפיה מיוחדת כדי להתמודד עם הכאב והשכול שפקד אותם. במסגרת הסדנה המשתתפים יצאו לדרך של התבוננות מבעד לעדשה של רגעים, צבעים וזוויות שמשקפים את מה שמתחולל בפנים. בתהליך היה ניתן לראות מקרוב את המשא הכבד שהם נושאים על כתפיהם מידי יום, הסערה בין העולם הפנימי לבין המציאות שבחוץ, זיכרונות מתוקים לצד געגוע שאין לו סוף.  משתתפי הסדנה חיפשו אור בתוך הצל ומצאו דרך המצלמה לבטא את מה שלעיתים המילים קטנות מכדי להכיל.

במהלך התערוכה עמדו המשתתפים, ששיתפו את בני משפחותיהם והקהל בתהליך שעברו. כל משתתף בחר 4 תמונות בהם הוא מבטא את התהליך שעבר במהלך הסדנה. לצד התמונות שנבחרו נכתב שמו של הסבא או הסבתא, שם החלל, מה הנכד היווה עבורם והמסע שהוא עבר מאז האובדן ועד היום. "בהתחלה לא הבנתי איך צילום יעזור לי עם החלל בלב", סיפרה אחת המשתתפות, "אבל פתאום מצאתי את עצמי מחפשת את האור בתוך הצללים, מצלמת תכונה של הנכד שאיננו ומצליחה לספר דרכה סיפור שלם. המצלמה נתנה לי כוח להסתכל לכאב בעיניים, אבל גם לראות את היופי והאור שעדיין קיים מסביב".

ראש העירייה, תומר גלאם: "התערוכה המרגשת מציגה ממקור ראשון את ההתמודדות הכואבת של הסבים והסבתות עם השכול. זהו כאב גדול של אובדן, זיכרונות ואהבה אינסופית לנכדים שאינם עוד. כל תמונה מספרת סיפור של משפחה שנשברה, של חיים שנקטעו ושל מקום ריק שלא ניתן למלא עוד. הסבים והסבתות היקרים עברו תהליך מדהים בו ייעלו את הכאב לטובת יצירה והנצחה של יקיריהם. אנחנו נמשיך לעמוד לצד המשפחות השכולות, לתמוך בהן ולהנציח את זכרם". 

אירועי שבעה באוקטובר ומלחמה בשנתיים האחרונות גדעו את חייהם של צעירים רבים שהותירו אחריהם סבים וסבתות שבורי לב שקיבלו בעל כורחם את התואר 'סבים וסבות שכולים'. בעוד למעגלי השכול הקרובים ישנו מענה תמיכתי ממקורות שונים, לסבים והסבות אין הכרה במעמדם החדש ומכאן עלה הצורך במתן מענים טיפוליים לקבוצה זו.  כחלק מהחזון של מינהל הרווחה ושירותים חברתיים בעיריית אשקלון לפעול לחיזוק החוסן הקהילתי, שמה לעצמה המחלקה לאזרחים ותיקים למטרה לפתח שירותים חדשניים עבור משפחות השכול בעיר. ההחלטה להוביל פרויקטים יצירתיים עבור סבים וסבות שכולים נבעה מהרצון להעמיק את המענה העירוני ולייצר עבורם 'בית' חם שבו הכאב מקבל מקום של הכרה וחיבור חברתי.