פותחים את שנת הלימודים ופותרים את דילמת הסנדוויץ'
פתיחת שנת הלימודים מעלה את השאלה הנצחית: מה לשים לילד בתיק שיהיה גם טעים, גם בריא – וגם לא יחזור בשלמותו? הורים רבים מכירים את המצב מקרוב: השקעתם, חתכתם, עטפתם – והסנדוויץ חזר הביתה בבושת פנים, בשלמותו. לפעמים זה לא בגלל הטעם, אלא בגלל ההגשה והגישה.
ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית ויועצת לחברת הרבלייף, מסבירה: "המסר שאנחנו מעבירים עם האוכל לא פחות חשוב ממה שנמצא בו בפועל. ילדים לא מגיבים להוראות, הם מגיבים לחוויה. כשהם מרגישים שיש בחירה, בשילוב עם משחק ודימיון , הם גם אוכלים יותר טוב, וגם נהנים יותר. מומלץ לארוז את הארוחה בדרך שמעודדת עצמאות ובחירה: למשל, קופסה עם מרכיבים נפרדים (לחם, ירקות, ממרח), כדי לאפשר לילד להרכיב לבד את הכריך. בנוסף, זה משדר לו: "סומכים עליך לבחור את מה שטוב לך".
מייזלר מוסיפה ואומרת: "משחק זה למידה. ילד מפעיל את החושים כשהוא חותך, מועך, טועם, מורח, מריח, בוחש, שובר או מקלף. הוא לא רק מתנסה בפעולה, אלא בונה בתוכו עולם פנימי של סקרנות, ביטחון והיכרות עם אוכל. המרקמים, הצבעים, הריחות והטעמים מתאגדים אצלו לזיכרונות טובים, לתחושת שליטה ולחוויה חושית מלאה, שמזינה לא רק את הגוף, אלא גם את הדמיון. כשחותכים ירק בצורת כוכב, כשהופכים את הסנדוויץ' ל"כריך-נינג'ה" או ל"מאכל לחוקרי חלל", הילד גם אוכל וגם מתרגל שליטה, גם מוצא מקום נוסף לביטוי עצמי וגם מגלה אומץ לטעום חדש, ובדרך זו מחזק את תחושת המסוגלות העצמית שלו. המשחק בונה הרגלים שיישארו גם כשלא נהיה לידם עם קופסה מעוצבת."
נדרשת סבלנות- לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), נדרשות לעיתים עד 8–15 חשיפות שונות למזון חדש כדי שילד יסכים לטעום אותו ולפעמים אפילו לאהוב. כל חשיפה נחשבת (לא רק ביס מלא) גם לראות את הירק בצלחת, להריח אותו, לעזור לחתוך, לערבב אותו בממרח, או אפילו לשמוע עליו סיפור , אלו שלבים חשובים בתהליך ההיכרות.
היו קשובים, אם הילד חזר מבית ספר והוא שקט ולא נרעש, שימו לב שילד שקט הוא לא בהכרח ילד רגוע.אם הילד חוזר מבית הספר עייף, עצבני או חסר סבלנות ו"נרגע" מול הטלוויזיה, ייתכן שהוא לא אכל, אבל המסך משקיט אותו זמנית. לכן אל תסתפקו ב"הכול היה בסדר". שאלו אותו: מה אכלת? איך הרגשת אחרי זה?השיחה הזו לא רק מחברת אתכם אליו, היא גם מלמדת אותו להקשיב לגוף שלו. וזו הדרך הטובה ביותר לתרגל אותו לאכילה מודעת וקשובה בעתיד.
מייזלר מעניקה רעיונות שיגרמו לילדים לחכות להפסקת עשר:
- סנדוויץ' גבינה עם טוויסט:
לחם מחיטה מלאה מרוח במעט ממרח שקדים (כן, זה משתלב!) + פרוסות גבינה צהובה + מלפפון חתוך בצורת כוכבים או לבבות.
- לחמניית חלבון קלילה:
לחמנייה מחיטה מלאה עם ביצה קשה פרוסה, גבינת שמנת ונגיעת עלי בייבי. הוסיפו מדבקה מצחיקה על העטיפה – ילדים מגיבים גם לעיצוב!
- פיתה עם חומוס וקראנצ' ירוק:
פיתה קטנה עם חומוס, פרוסות גזר דקיקות, מלפפון וחסה. אפשר להוסיף טחינה מעל. שילוב שמספק גם חלבון וגם סיבים תזונתיים.
- סנדוויץ' מתוק-חכם:
לחם שיפון עם ממרח תמרים/גבינת שוקולד וקצת חמאת שקדים, בתוספת אגוזים גרוסים (אם אין אלרגיה כמובן) – פתרון מעולה עבור ילדים שרגילים לסנדוויץ מתוק.
- בואו נצא מחוץ לקופסת הסנדוויץ':
במקום סנדוויץ סטנדרטי, שימו בקופסה מרכיבים נפרדים לארוחה "נשנושית" מאוזנת ומשביעה? למשל, מקלות/כדורי גבינת מוצרלה עם מזלגון עץ לעגבניות שרי, חופן של מיקס (אגוזים+חמוציות) ובננה/פרי אהוב או פרוסת לחם בלי כלום. ההפרדה למרכיבי הארוחה, בלי שהטעמים מתערבבים, מאפשרת לחלק מילדים להרגיש יותר בשליטה על הטעמים, היות וחיישני הטעם שלהם יותר רגישים משלנו.
