אכילה רגשית - הדרך לשלוט במצבי רוח דרך מזון
25.03.24 / 09:12
אכילה היא אחד מצרכינו הבסיסיים והחיוניים ביותר להישרדות. אך לצד תפקידה לספק לגוף את החומרים המזינים, האכילה משמשת גם כמנוף רגשי עבור רבים מאיתנו. התופעה הנפוצה של אכילה רגשית - כלומר, אכילה כתגובה למצבי רוח שונים ולא רק בשל תחושת רעב אמיתית - היא משהו שרובנו חווינו לפחות פעם אחת בחיינו.
מניעים רגשיים לאכילה
קשת הרגשות שעלולים לגרום לנו לפנות למזון היא רחבה ביותר. עצב, בדידות, שעמום, לחץ נפשי או עקה רגשית הם כמה מהמניעים הנפוצים ביותר לאכילה רגשית. אך גם רגשות חיוביים כמו שמחה, הנאה או סיפוק עלולים לגרום לנו לחגוג ולשכוח מגבולות הצריכה הבריאה. תופעת האכילה הרגשית הזו, למרבה הצער, יכולה להפוך לחיצונית ומזיקה.
מעגל קסמים של צריכת יתר
האכילה הרגשית עלולה לשמש כתירוץ לצריכת יתר של מזונות לא בריאים עתירי שומן, סוכר וקלוריות. לאחר הארוחה או הביסים המרגיעים זמנית, עלולה להגיע תחושת אשמה ובושה, המובילה לדיכאון נוסף ולחזרה חוזרת למעגל האכילה האובססיבית. במצבים קיצוניים, התנהגות זו עלולה להוביל גם להפרעות אכילה מסוכנות יותר.
איך משנים הרגלי אכילה?
הבנה שמדובר בתופעה נפוצה מאפשרת לנו להתמודד איתה ביתר קלות. הצעד הראשון הוא להכיר במניעים הרגשיים שגורמים לנו לפנות למזון. האם אנו אוכלים כשאנחנו עצובים? עצבניים? שמחים מדי? הכרה בטריגרים האלה מאפשרת לנו לנטר את התנהגותנו ולזהות את הסימנים המקדימים לאכילה רגשית.
השלב הבא הוא לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם הדחפים הרגשיים האלה בדרכים חלופיות לאכילה. רצוי לחפש פעילויות מרגיעות שאינן קשורות למזון, כמו טיול, קריאה, שיחה עם חבר או התעמלות. פעילויות אלו יכולות להפיג את המתח ולספק תחושת סיפוק דומה לזו שמקבלים מאכילה רגשית. במקביל, חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה, המספקת את כל הרכיבים הדרושים לבריאות הגוף והנפש.
הגדרת אכילה רגשית:
אכילה רגשית אינה זהה לאכילה מתוך רעב גופני. היא מתרחשת כאשר אנו פונים לאוכל כמקור לנחמה, הרגעה או הסחת דעת מרגשות לא נעימים. אכילה רגשית מתאפיינת לרוב באכילת יתר של מזון עתיר קלוריות ופחמימות פשוטות, תוך תחושת חוסר שליטה וחוסר מודעות לכמות הנאכלת.
גורמים:
הגורמים לאכילה רגשית מגוונים וכוללים:
גורמים ביולוגיים: גנטיקה, רגישות הורמונלית ונטייה להשמנה.
גורמים פסיכולוגיים: קשיים בניהול רגשות, חרדה, דיכאון, חוסר ביטחון עצמי ודימוי גוף נמוך.
גורמים חברתיים: לחץ חברתי, מודלים לחיקוי לא בריאים ותפיסות מוטעות לגבי תפקיד האוכל.
גורמים סביבתיים: אירועי חיים קשים, טראומות, חוסר תמיכה חברתית וזמינות גבוהה של מזון מעובד.
השפעות:
לאכילה רגשית השפעות שליליות רבות, הן פיזית והן נפשית:
השפעות פיזיות: עלייה במשקל, השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, לחץ דם גבוה ועוד.
השפעות נפשיות: ירידה בדימוי העצמי, תחושות אשמה, בושה, חרדה ודיכאון.
דרכי התמודדות:
הטיפול באכילה רגשית דורש גישה הוליסטית המשלבת טיפול פסיכולוגי, שינוי התנהגותי ודאגה לבריאות הגוף.
טיפול פסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יעיל מאוד בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים לאכילה רגשית ופיתוח אסטרטגיות התמודדות בריאות.
שינוי התנהגותי: מודעות לאכילה, תכנון ארוחות, אכילה איטית וקשובה, הימנעות מאכילה מתוך שעמום או לחץ, ופיתוח תחביבים בריאים.
דאגה לבריאות הגוף: פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת ותזונה בריאה ומאוזנת.
לסיכום, אכילה רגשית היא תופעה נפוצה והבנתה היא הצעד הראשון לשליטה בה. יצירת מודעות עצמית, פיתוח אסטרטגיות התמודדות חלופיות, תזונה נכונה והתמדה יכולים לעזור לכם לשבור את המעגל ולהגיע לאיזון רגשי ראוי יותר, ללא התלות במזון.
