אלימות כלכלית במשפחה: איך לזהות את הסימנים הראשונים לפני שיהיה מאוחר מדי

בעשור האחרון הולכת וגוברת המודעות לכך שאלימות במשפחה אינה מתבטאת רק באלימות פיזית או מילולית. לצד הסוגים המוכרים יותר של פגיעה, מתרחשת לעיתים קרובות תופעה שקטה ונסתרת – אלימות כלכלית במשפחה. מדובר בצורת שליטה מתוחכמת וקשה, שאינה מותירה חבלות על הגוף אך יוצרת פצעים רגשיים עמוקים והשפעות הרסניות על חיי הקורבן. כדי להתמודד עם התופעה יש חשיבות עליונה בזיהוי מוקדם של הסימנים הראשונים, לפני שהמצב מחריף והופך לסוג של "כלא כלכלי" שממנו קשה להיחלץ.

מהי אלימות כלכלית במשפחה?

אלימות כלכלית במשפחה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג משתמש בכסף או במשאבים כלכליים ככלי שליטה ודיכוי. הכוונה היא למצבים בהם בן זוג מגביל גישה לחשבון הבנק, מונע אפשרות לעבוד, קובע בצורה חד-צדדית מה מותר או אסור לקנות, או אף מחייב את הצד השני להעביר אליו את מלוא המשכורת מבלי שיישאר בידיו חופש כלכלי.

שלא כמו ויכוחים טבעיים על ניהול תקציב, כאן מדובר בשליטה חד-צדדית שמטרתה להחליש את הקורבן, לייצר תלות ולהקטין את יכולתו לקבל החלטות באופן עצמאי.

סימנים ראשונים לאלימות כלכלית במשפחה

זיהוי מוקדם של התופעה עשוי להציל חיים – לא פחות. הנה כמה מהסימנים המעידים כי ייתכן ומדובר באלימות כלכלית במשפחה:

1. שליטה בלעדית בחשבון הבנק – אם רק אחד מבני הזוג מחזיק בכרטיסי אשראי, קובע את סיסמאות החשבון ומונע מהצד השני גישה מלאה לכספים.
   
   
   
2. מניעת אפשרות לעבוד – בן זוג שאוסר על הצד השני לצאת לעבודה או מקשה עליו למצוא עבודה, מתוך מטרה למנוע עצמאות כלכלית.
   
   
   
3. פיקוח קיצוני על הוצאות – דרישה להציג קבלות על כל רכישה, גם אם מדובר בסכומים זניחים, או ביקורת מתמשכת על "בזבוזים".
   
   
   
4. הקצבה כספית משפילה – העברת סכום כסף זעום לצרכים אישיים, תוך השפלה או גרימת תחושת תלות.
   
   
   
5. חובות שנוצרים על שם הקורבן – פתיחת הלוואות או שימוש במסגרות אשראי על שם בן הזוג האחר, מבלי ליידע או לקבל את הסכמתו.
   
   
   
6. הסתרת מידע כלכלי – מניעת גישה לדוחות בנק, הסכמים, נכסים או חסכונות שנצברו.
   
   
   

בשלבים הראשונים ייתכן שההתנהגות תיתפס כ"אכפתיות" או "רצון לשמור על סדר", אך עם הזמן מתברר שמדובר בדפוס שליטה שמצמצם את החופש האישי.

ההשלכות של אלימות כלכלית במשפחה

אלימות כלכלית במשפחה אינה מסתיימת בהיבט הכספי בלבד. היא מובילה לתחושת חוסר אונים, פגיעה בערך העצמי, בידוד חברתי ולעיתים אף תלות מוחלטת בבן הזוג הפוגע. הקורבן עלול לוותר על חלומות אישיים, על אפשרות להתפתח מקצועית, ואף להישאר במערכת יחסים פוגענית רק משום שאין לו גישה למשאבים הנדרשים כדי לצאת לדרך חדשה.

מעבר לכך, התלות הכלכלית מקשה על פנייה לעזרה משפטית או טיפולית – שכן כל צעד כזה דורש משאבים, וללא עצמאות כספית קשה לממש אותו.

איך ניתן לזהות בזמן ולהתמודד?

המודעות היא הצעד הראשון. אם אחד מהסימנים שתוארו לעיל מוכר לך או למישהו מהקרובים אליך, חשוב לשים לב ולשאול את עצמך:

• האם יש לי שליטה על ההכנסות שלי?
  
  
• האם אני חופשית/חופשי להחליט על הוצאות אישיות בלי לתת דין וחשבון על כל שקל?
  
  
• האם בן/בת הזוג מאפשרים לי לדעת מה קורה בחשבון הבנק המשותף?
  
  
  

במקרים בהם התשובה שלילית, ייתכן שמדובר באלימות כלכלית במשפחה, ויש לפנות לעזרה. בישראל קיימים גופים רשמיים, עמותות ומרכזי סיוע המציעים ליווי משפטי, ייעוץ פיננסי ותמיכה רגשית.

תפקיד המשפט והחוק

בשנים האחרונות מערכת המשפט בישראל החלה להכיר יותר ויותר בחומרת התופעה. בתי המשפט לענייני משפחה בוחנים מקרים של אלימות כלכלית כחלק מסכסוכים גירושין, מזונות ואף משמורת. במקרים מסוימים ניתן להוציא צווי הגנה או להטיל סנקציות על בן זוג הפוגע באמצעים כלכליים.

חשוב לדעת: הקורבנות אינם חייבים להישאר לבד. ישנן דרכים משפטיות להחזיר לעצמם שליטה וחופש, גם כאשר נדמה שהמצב חסר מוצא.

סיכום

אלימות כלכלית במשפחה היא תופעה קשה, שקטה ומתעתעת. היא לא מתבטאת בצעקות או סימנים כחולים, אלא בהגבלות, מניעת משאבים ושליטה סמויה. דווקא משום כך חשוב במיוחד להכיר את הסימנים הראשונים: מניעת גישה לחשבון הבנק, פיקוח הדוק על הוצאות, הקצבת כספים בצורה משפילה או מניעת אפשרות לעבוד.

זיהוי מוקדם מאפשר לעצור את ההידרדרות ולפנות לעזרה מתאימה – משפטית, רגשית וחברתית. במקרים רבים, פנייה אל עורך דין גירושין באזור הדרום יכולה לספק מענה משפטי מקצועי, הכוונה ותמיכה בתהליך, במיוחד כאשר מדובר במצבים של אלימות כלכלית או בצורך להתחיל חיים חדשים מתוך עצמאות וביטחון.

רק כך ניתן לשבור את מעגל השליטה, להשיב את העצמאות הכלכלית ולבנות עתיד בטוח ובריא יותר.