קרדיט תמונה: דוד קזראל

האם אפשר למחוק כתבה שלילית מהאינטרנט? התשובה הקצרה היא כן.

אבל רגע לפני שאתם רצים לשלוח מכתבי התראה, חשוב שתבינו את התמונה המלאה. מחיקת אזכור שלילי היא לא פעולת קסם אלא תהליך אסטרטגי המשלב פסיכולוגיה, הבנה טכנית של מנועי החיפוש ולעיתים גם עבודה משפטית מדויקת. במדריך זה נחשוף את הדרכים שבהן מומחי ניהול מוניטין מצליחים להעלים תוצאות שנדמה היה שילוו אתכם לנצח, בלי להזדקק בהכרח לבתי משפט.

דמיינו את הסיטואציה הבאה. אתם קמים בבוקר, הקפה ביד, הכל נראה רגיל. פתאום טלפון. מהצד השני לקוח פוטנציאלי, דייט מאמש, או אפילו המעסיק שלכם. "שמע," הם אומרים בקול מהוסס, "עשיתי עליך גוגל ו... מה זה הסיפור הזה מ 2010?".

הלב צונח. הדופק עולה. הכתבה הזו. הטעות ההיא מלפני עשור וחצי. חשבתם שהעולם שכח, אבל האינטרנט זוכר הכל. התחושה היא של חוסר אונים מוחלט. כאילו קעקעו לכם על המצח אות קין שאי אפשר להסיר. אבל האמת היא שונה. הכתם הזה לא חייב להישאר שם לנצח. במדריך הבא נסביר לכם בדיוק איך מנקים את השטח, בצורה חכמה, רגישה ומקצועית.

מהי באמת "הזכות להישכח" ואיך היא קשורה לגוגל?

המושג "הזכות להישכח" נשמע כמו חלום אוטופי, אך למעשה מדובר בעיקרון משפטי שהתגבש באירופה. הרעיון הוא שלאדם יש זכות לדרוש שמנועי חיפוש יסירו קישורים למידע אודותיו אם המידע הזה אינו רלוונטי עוד, אינו מדויק, או שפגיעתו בפרטיות גוברת על האינטרס הציבורי במידע.

בישראל המצב מורכב יותר. אין חוק ספציפי גורף כמו באירופה (GDPR), אבל בתי המשפט ומנועי החיפוש מכירים בצורך לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכותו של אדם לשיקום ולפרטיות.

חשוב להבין הבדל קריטי אחד. ישנם שני סוגים של "מחיקה".

  1. מחיקה מהמקור (Deleton) המצב האידיאלי. בעל האתר שבו פורסמה הכתבה מוחק אותה פיזית מהשרתים. הקישור הופך ל"מת" (שגיאה 404), וגוגל יסיר אותו מהתוצאות באופן טבעי תוך זמן קצר.
  2. הסרה מתוצאות החיפוש (De indexing) התוכן נשאר באתר החדשות, אבל גוגל מסכימה לא להציג אותו כשמחפשים את השם שלכם. הכתבה קיימת בארכיון, אבל קשה מאוד למצוא אותה.

לפי ההנחיות של גוגל לדירוג איכות1, מנוע החיפוש שואף להציג מידע אמין ומועיל. כאשר מידע הוא מיושן, לא מדויק או פוגעני ללא הצדקה ציבורית (למשל חשיפת פרטים אישיים רגישים), ישנה סבירות גבוהה יותר שגוגל תעתר לבקשת הסרה.

למה עורך דין הוא לא תמיד הפתרון (ואולי אפילו הבעיה)

האינסטינקט הראשון של רוב האנשים כשהם רואים כתבה פוגענית הוא לשכור עורך דין תוקפני ולשגר מכתב התראה לפני תביעה. זו טעות נפוצה שעלולה לעלות לכם ביוקר, ולא רק בכסף.

עורכי תוכן ואתרי חדשות רגישים מאוד לאיומים על חופש העיתונות. כשעורך אתר מקבל מכתב מאיים מעורך דין, האינסטינקט שלו הוא "להתבצר". הוא רואה בזה ניסיון השתקה. במקרים גרועים, המכתב עצמו הופך לאייטם חדשותי ("איש העסקים מאיים עלינו בתביעה בגלל התחקיר"). אפקט זה ידוע בשם "אפקט סטרייסנד" ניסיון ההסתרה רק מושך יותר תשומת לב למידע השלילי.

הגישה החכמה יותר היא גישה פסיכולוגית ואנושית. עורכי אתרים הם בני אדם. לרובם אין עניין אישי להרוס את חייכם בגלל טעות עבר שכבר אינה רלוונטית לציבור.

האסטרטגיה הסודית לפנייה לבעלי אתרים

הסוד הגדול של מנהלי מוניטין הוא היכולת לנהל משא ומתן רגשי. המטרה היא לגרום לעורך בצד השני להבין שהכתבה הזו כבר לא משרתת את הקוראים שלו (היא "לא מועילה" לפי הגדרות האיכות 2), ובמקביל היא גורמת נזק לא מידתי לאדם פרטי.

הנה השלבים לפנייה נכונה שמעלה את סיכויי ההצלחה בעשרות אחוזים

  • בצעו מחקר מקדים בדקו מי העורך האחראי, מי הכתב, ומתי פורסמה הכתבה. האם האתר בכלל פעיל?
  • נסחו פנייה אישית לא "לכל מאן דבעי", אלא "שלום דני, עורך אתר החדשות".
  • הסבירו את חוסר הרלוונטיות הראו שהמידע מיושן. למשל "הכתבה מתארת חקירה משנת 2012, אך התיק נסגר מחוסר אשמה שנתיים לאחר מכן. הכתבה כרגע מציגה מצג שווא לקוראים שלכם". גוגל עצמה מדגישה שתוכן צריך להיות אמין ועדכני3.
  • שתפו את הכאב האישי אל תתביישו לכתוב על הפגיעה. "אני אב לשלושה ילדים, ומנסה למצוא עבודה בתחום חדש. הכתבה הזו, שאינה משקפת את מי שאני היום, חוסמת בפניי כל אפשרות לפרנסה בכבוד".
  • הציעו פתרונות יצירתיים אם העורך מסרב למחוק (כי זה "שכתוב ההיסטוריה"), הציעו חלופות. בקשו להוסיף כוכבית בראש הכתבה ("עדכון: התיק נסגר"), בקשו להסיר רק את השם שלכם ולהשאיר ראשי תיבות, או בקשו להוסיף תגית noindex שתמנע מהעמוד להופיע בגוגל אך תשאיר אותו באתר.

מקרה בוחן (Case Study) המהפך של "דני"

כדי להמחיש לכם את הכוח של הגישה הזו, בואו נדבר על דני (שם בדוי, הסיפור אמיתי לחלוטין). דני היה בעלים של מסעדה קטנה בצפון הארץ. בשנת 2014 הוא נקלע לחובות והמסעדה נסגרה. מקומון באזור פרסם כתבה לא מחמיאה עם הכותרת "המסעדה שקרסה והותירה ספקים ללא תשלום".

שנים עברו, דני כיסה את כל החובות, שיקם את חייו ופתח עסק לייעוץ קולינרי. אבל כל לקוח שחיפש את שמו נתקל בכתבה ההיא במקום הראשון.

דני שקל לתבוע. עורכי דין ביקשו ממנו 20,000 ש"ח רק כדי להתחיל. במקום זאת, הוא בחר בגישה אחרת.

הוא איתר את העורך של אותו מקומון, שכבר עבר לתפקיד אחר, ואת הבעלים הנוכחיים. הוא כתב להם מייל כנה. הוא צירף אסמכתאות לכך שכל הספקים קיבלו את כספם. הוא כתב: "הכתבה הזו מספרת רק את החצי הראשון של הסיפור. הסוף הטוב חסר. הכתבה הזו היום מענישה אותי על קושי שהתגברתי עליו ביושר".

התוצאה הייתה מפתיעה. העורך לא מחק את הכתבה, אבל הוא עשה משהו טוב יותר. הוא פרסם כתבת המשך מפרגנת על "המסעדן שחזר מהתחתית", וקישר אותה לכתבה הישנה. בנוסף, הוא הוסיף עדכון בולט בראש הכתבה השלילית. תוך שבועיים, הכתבה החדשה והחיובית דחקה את הישנה, והנרטיב השתנה מכישלון להצלחה והתגברות.

כשהמחיקה לא עובדת תוכנית ב' (הדחקה)

ישנם מקרים בהם שום דבר לא עוזר. האתר מסרב למחוק, גוגל טוענת שיש "עניין לציבור", והכתבה נשארת. האם זה אומר שהפסדתם? ממש לא. כאן נכנסת לתמונה טקטיקת ההדחקה (Suppression).

הרעיון הוא פשוט. רוב האנשים (סטטיסטית מעל 90%) לא עוברים את העמוד הראשון בגוגל. אם הכתבה השלילית תרד לעמוד השני או השלישי, היא למעשה "בלתי נראית" עבור רוב העולם.

איך עושים את זה? על ידי יצירת מסה של תוכן חיובי, איכותי ואמין (E-E-A-T) שגוגל תעדיף לקדם על פני הכתבה הישנה.

הפעולות שידחקו את התוצאה השלילית למטה

  • פתיחת פרופילים ברשתות חברתיות לינקדאין, טוויטר, אינסטגרם, פינטרסט. פרופילים אלו הם בעלי סמכות גבוהה (High Authority) בעיני גוגל ונוטים להתברג גבוה.
  • יצירת אתר תדמית אישי רכשו דומיין עם השם שלכם (למשל IsraelIsraeli.co.il). בנו אתר בסיסי שמספר מי אתם, מה אתם עושים היום, ותנו ערך לגולשים.
  • פרסום מאמרים מקצועיים כתבו מאמרים בתחום המומחיות שלכם באתרים חיצוניים. גוגל מחפשת תוכן שמדגים מומחיות וסמכות4. אם אתם יועצים פיננסיים, פרסמו מאמר אורח בפורטל כלכלי. זהו תוכן שגוגל "אוהבת" לקדם.
  • ראיונות והופעות מדיה נסו להתראיין לפודקאסטים או לאתרי נישה. כל אזכור חיובי חדש הוא עוד "חייל" במלחמה נגד התוצאה השלילית.

שאלות ותשובות שחשוב להכיר

כמה זמן לוקח למחוק כתבה?

אם יש הסכמה מצד בעל האתר, זה עניין של דקות עד שהעמוד יורד, ומספר ימים עד שגוגל מעדכנת את האינדקס שלה. אם הולכים למסלול של הדחקה (ORM), מדובר בתהליך ארוך של 3 עד 12 חודשים עד שרואים תוצאות יציבות.

האם אפשר למחוק תמונות מגוגל?

כן, ובמקרים מסוימים זה אפילו קל יותר מטקסט. גוגל מפעילה מדיניות קשוחה מאוד לגבי תמונות אינטימיות שהופצו ללא הסכמה, תמונות של קטינים, או תמונות שחושפות מידע אישי מזהה שעלול לשמש לגניבת זהות5. במקרים כאלו ישנם טפסים ייעודיים בגוגל שדרכם ניתן לבקש הסרה מהירה יחסית.

האם כדאי לשלם לחברות ניהול מוניטין?

תלוי בחומרת המצב. אם מדובר בכתבה אחת באתר קטן, נסו קודם לבד בשיטה שהזכרנו. אם מדובר במתקפה רחבה של עשרות אזכורים, חברה מקצועית יכולה לספק את המשאבים הטכניים (בניית אתרים, קידום תוכן) שקשה לאדם פרטי לייצר לבד. היזהרו מחברות שמבטיחות "100% הצלחה" או משתמשות בשיטות מפוקפקות (כמו התקפות סייבר על אתרים), שכן אלו עלולות רק לסבך אתכם יותר.

המסקנה החשובה ביותר

האינטרנט אולי זוכר הכל, אבל האלגוריתם של גוגל מעדיף את ה"כאן ועכשיו", את הרלוונטי ואת האמין. העבר שלכם הוא רק נקודה בזמן. באמצעות פעולה נכונה, נחושה ורגישה, אתם יכולים לקחת חזרה את השליטה על השם שלכם. אל תתנו לתוצאת חיפוש אחת להגדיר מי אתם. הכוח לשנות את הנרטיב נמצא בידיים שלכם, ועכשיו יש לכם גם את המפה כדי לעשות זאת.

רוצים להתחיל? הצעד הראשון הוא לא להתייאש. גשו למחשב, בצעו מיפוי של האזכורים, ונסחו את המייל הראשון שלכם לעורך. בהצלחה.

בשיתוף: עושים עליך גוגל ניהול מוניטין באינטרנט