האם לבגידה יש השלכות על חלוקת הרכוש בין בני זוג?

זוגיות בין בני זוג הינה דבר מעצים, מחזק שבזמן תפקוד תקין אין שני לו. אך לעיתים, אין ברירה אלה לפרק את החבילה הזוגית. 

אחוז הגירושין במדינת ישראל עולה בכל המגזרים בשנים האחרונות, ובתוך זה עולות הפניות לגירושין בעקבות בגידה של אחד מבני הזוג. האם לבגידה יש השפעה על חלוקת הרכוש בתהליך הגירושין?

חלוקת הרכוש במקרה בגידה – 

התשובה הפשוטה היא שבגידה אינה משפיעה על חלוקת הרכוש בין בני זוג בהליך הגירושין. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973, קובע כי בגידה אינה סיבה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש. עובדה זו אינה סותרת את העובדה כי אקט של בגידה הוא פעל פגם מוסרי וחברתי שעלול להוביל בסופו של דבר לפגיעה בחיי המשפחה.

קיימים מספר קווים מנחים בעת בגידה וחלוקת נכסים בעת הגירושין:

1. חובות שנוצרו בידי הצד הבוגד לא יחולקו ונטל החזרתם יעמוד עליו בלבד.
2. פסיקת בג"ץ בשנת 2013 המגדיר את רמת השיתופיות של בני הזוג "שיתופיות מוחלשת", במקרים בהם יוחלט שזה היה המצב אין חובה לחלק את הרכוש בצורה שווה.
3. "מועד הקרע" – הזמן לפיו בוחן בית המשפט את הנכסים המשותפים, לרוב הצד הנבגד יבקש שהחישוב יעשה עד לתחילת הבגידה כדי שנכסים שהגיעו לאחר מכן לא יושפעו ויחולקו ביניהם בצורה שווה.

ההבדל בתפיסות בתי הדין הרבניים ובתי הדין לענייני משפחה – 

השוני והבלבול באשר לחלוקת הנכסים נובע בגלל גישות שונות של פרשנות לאותו סעיף חוק בידי בית המשפט או בתי הדין הרבניים. בתי המשפט אינם רואים בגידה כעילה לחלוקה לא שוויונית המופיעה בסעיף 8 לחוק יחסי הממון, בעוד בתי הדין הרבניים כן. בישראל, חל דין דתי על זוגות אשר רוצים להינשא. לכן, חלים החוקים הדתיים על הקשר הזוגי בנוסף לחתימה על הכתובה שהיא מסמך משפטי. 

בתי הדין הרבניים היו פוסקים לפי ההלכה במשך שנים רבות, ובמקרי של בגידה מוכחת היה לדבר השפעה רבה על חלוקת הנכסים המשותפים. השינוי המשמעותי קרה בשנת 1994 כאשר נקבע בבג"צ בבלי כי בתי הדין הרבניים מחויבים לפסוק על פי הדין האזרחי בעת חלוקת הרכוש, הלכת 'שיתוף הנכסים' שפותחה בידי בית המשפט העליון היא חלק מהמשפט האזרחי ולכן הם נדרשים לפסוק על פיה. מטרת קביעה זו היא מניעת פגיעה בחוק 'שיווי זכויות האישה תשי"א – 1951'.

חלוקת רכוש לאחר בגידת אישה - 

בתי הדין הרבניים אינם יכולים לשלול רכוש משותף מתוך מחויבות לדין האזרחי וקביעות בית המשפט העליון. אולם, בתי הדין הרבניים יכולים להשפיע על מהלך הגירושין ולקבל מספר החלטות שישפיעו על מצבה של האישה במקרה בו בגדה:

1. בית הדין רשאי לשלול את מזונות האישה, אך לא לשלול את מזונות הילדים.
2. בית הדין יכול לשלול את אפשרות הדיון בכתובה, למרות שהיא מסמך משפטי, היא מבוססת על הדין הדתי.
3. בגידה יכולה להיות בסיס לתביעה נזיקית של בן הזוג הנפגע ותשלום עבור עוגמת הנפש.

קיים קושי רב להוכיח בגידה (ניאוף) של אישה לפי הדין הדתי, ובתי הדין מקשים במיוחד על ניסיונות להוכיח טענה זו בגלל התוצאות שיגרמו לאישה. הדין הדתי מחייב שני עדים לבגידה, דבר קשה במיוחד לאור האקט הלא מוסרי שנעשה לרוב בהיחבא. 

בנוסף, ניסיונות צילום, מעקב, וחיטוט במכשירי נייד הן עבירות פליליות ועשויות לפגוע בהליך התקין של הגירושין. למרות זאת, בתי הדין הרבניים עושים כל שביכולתם במקרים בהם הוכחה בגידה בידי האישה, החלוקה אינה תהיה שוויונית למרות פסיקת בית המשפט העליון. 

דוגמה לכך היא, פסיקת בית הדין הרבני הגדול שפסק בשנת 2019 זכאות ל – 20 אחוזים בלבד מהרכוש המשותף. אין מדובר בענישה של האישה על אקט הבגידה אלא איזון משאבים בינה לבין הגבר, בגלל שימושה במשאבים המשותפים לטובת הבגידה שלה במשך עשור.

חלוקת רכוש לאחר בגידת גבר –

אישה שגילתה כי בעלה בוגד בה, נדרשת להוכיח כי מדובר בהתנהגות שהפכה להרגל והדבר מייצר טעם לפגם בחי הנישואים שלה והם מאבדים מערכם. במידה והאישה מצליחה להוכיח זאת, תעמוד לה עילת "מאיס עלי", שתוביל לגירושין לאחר פגיעה משמעותית בחיי הנישואים של בני הזוג. במקרה כזה, הגבר יידרש לשלם את הסכום המלא שמופיע בכתובה (גם סכומים גבוהים במיוחד). סכום זה ישולם בתוספת ריבית מרגע כתיבת הכתובה.

בנוסף לכך, גבר שבגד באשתו רשאי להתחתן עם האישה איתה בגד לפי הדין הדתי, בעוד אישה שבוגדת בבעלה אינה יכולה להתחתן עם הגבר אתו בגדה ואף אסורה על בעלה.

חלוקת רכוש שניתן במתנה במקרה בגידה – 

מה הדין במקרים בהם הזוג קיבל מתנה גדולה במהלך נישואיהם? התשובה לכך נראית פשוטה, הרכוש משותף ולכן יתחלק שווה בשווה. ברם, פסק דין של בית הדין הרבני ברחובות יצר תקדים חדש. במקרה בו הורי החתן נתנו כסף לדירה שחציה נרשם על שם האישה בטאבו, נקבע כי הדירה כולה שייכת לבעל כי המתנה ניתנה במטרה שהבן יוכל לחיות חיים שמחים ומאושרים והבגידה והגירושין פגעו בכך. לכן זו מתנה פסולה והאישה 'איבדה' את חלקה ברכוש המשותף. 

מתבקש מכך כי, אישה שבגדה בבעלה צריכה לשאוף שתביעת הגירושין שלה תתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, משום שבתי הדין הרבניים עשויים להחמיר איתה בעת חלוקת הרכוש המשותף. לכן, גבר שנבגד בידי אשתו, מומלץ לו שיפנה לבית דין רבני לצורך קיום הליך הגירושין.

במקרים בהם הגבר הוא הבוגד, אין חשיבות לסוג הערכאה אליה פונים. זאת משום ששתיהן לא יקפחו את הגבר, כל אחת מטעמה.