טיסה עם ילדים לחו"ל כשההורים גרושים והורה אחד מתנגד: מה עושים לקראת החופש הגדול?

החופש הגדול מתקרב, וההזמנות לטיסות כבר בעיצומן. אך עבור הורים גרושים או פרודים, חופשה משפחתית בחו"ל יכולה להפוך במהירות לסכסוך משפטי, כאשר ההורה השני מסרב לתת את הסכמתו ליציאת הילדים מהארץ. השאלה הנפוצה ביותר בתקופה זו היא פשוטה: יש לי טיסה בעוד שבועיים, ההורה השני מתנגד, מה אפשר לעשות? המדריך הבא מסביר את המסגרת המשפטית, את ההליך מול בית המשפט לענייני משפחה, את השיקולים המנחים את השופטים, ואת הטעות הקריטית שמרבית ההורים עושים: הגשה ברגע האחרון.

עיקרון היסוד: יציאה לחו"ל דורשת הסכמה של שני ההורים

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שני ההורים הם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם הקטינים, וההורות היא משותפת. גם לאחר גירושין, וגם כאשר המשמורת נתונה להורה אחד, נשמרת חובת ההחלטה המשותפת בעניינים מהותיים בחיי הקטין. יציאה לחו"ל היא אחד מאותם עניינים מהותיים.

המשמעות המעשית: הורה אינו רשאי להוציא את ילדיו מהארץ ללא הסכמת ההורה השני, גם אם הוא ההורה המשמורן. רשות האוכלוסין וההגירה דורשת אישור הסכמה של שני ההורים ליציאת קטין, ובהיעדר הסכמה כזו נדרש אישור של בית המשפט. יציאה ללא הסכמה ובלא אישור שיפוטי עלולה להיחשב הוצאת קטין שלא כדין, על כל ההשלכות הנובעות מכך, לרבות במישור האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים (אמנת האג).

צו עיכוב יציאה מן הארץ: הכלי של ההורה המתנגד

כאשר הורה חושש שילדיו יוצאו מהארץ שלא בהסכמתו, או שלא יוחזרו, הוא יכול לבקש מבית המשפט צו עיכוב יציאה מן הארץ לקטינים. צו כזה נרשם במערכות ביקורת הגבולות ומונע יציאה של הקטין עד לקבלת אישור שיפוטי פרטני לכל נסיעה.

במצב כזה התמונה מתהפכת: ההורה שמעוניין לצאת לחופשה עם הילדים הוא זה שצריך לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את הצו לצורך הנסיעה, או לקבל היתר יציאה חד-פעמי. כלומר, גם אם אין צו פעיל, ההתנגדות של ההורה השני מעבירה את הכדור למגרש של ההורה המבקש לצאת, והוא זה שיצטרך להניע את ההליך המשפטי.

ההליך: בקשה לסעד דחוף לבית המשפט לענייני משפחה

כאשר אין הסכמה, הדרך היחידה היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לאישור יציאת הקטין לחו"ל. בקשה כזו, לרבות בקשה להנפקת דרכון, יכולה להיות מוגשת כבקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12(א)(2) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016. המסלול הדחוף פתוח כאשר היציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, או לצורך פעילות חינוכית קבוצתית, או צורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן.

הבקשה צריכה להיות ערוכה באופן קצר ותמציתי ולכלול את עיקרי העובדות הדרושות להכרעה. בפועל, בקשה איכותית תכלול את פרטי הנסיעה המלאים (יעד, מועדים, משך השהייה, פרטי טיסה ומקום לינה), את מטרת הנסיעה, את אופי הקשר של הילדים עם ההורה הנותר בארץ והאופן שבו ישמר במהלך הנסיעה, התחייבות מפורשת לחזרה במועד, וכן הצעה לערבויות שיניחו את דעתו של בית המשפט (פירוט בהמשך).

כך יחליט בית המשפט: טובת הילד ומאזן השיקולים

עקרון העל בכל הליך כזה הוא טובת הילד. בית המשפט בוחן תחילה את טובת הקטין באופן עצמאי ונפרד, ורק לאחר מכן עורך את האיזון בין טובת הקטין לבין יתר השיקולים, ובהם זכויותיו של ההורה הנותר בארץ. עמדה זו רוכזה באופן מסודר בפסיקתו של כב' השופט זגורי בתמ"ש (משפחה נצרת) 13612-06-14 ע.מ נ' ט.ע (13.07.2014), שהפכה לאסמכתה מנחה בבקשות לביטול צו עיכוב יציאה לצורך טיול קצוב בחו"ל.

מתוך הפסיקה גובשו לאורך השנים הקריטריונים המרכזיים שבית המשפט שוקל:

1. גיל הקטין ומצבו ומידת היכולת שלו להתמודד עם הנסיעה.
2. זכות ההורה הנותר בארץ לשמור על קשר רציף עם הילדים, אל מול זכותו של ההורה המבקש לצאת.
3. טיב הקשר בין ההורה הנותר לבין הקטין, ועוצמת הפגיעה האפשרית בו עקב הנסיעה.
4. אינדיקציות לכוונת הגירה של ההורה המבקש. ככל שקיים חשש כזה, יעלו בהתאמה הדרישות לבטוחות.
5. היסטוריית היציאות וההחזרות של הקטינים מהארץ בעבר, המלמדת על מידת הנכונות לכבד צווים שיפוטיים.
6. משך הנסיעה ואופייה, וכן האם מדובר בביטול זמני וחד-פעמי של ההגבלה או בביטול קבוע.
7. השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה במסגרת ההליך הכולל בין הצדדים.
8. חברותה של מדינת היעד באמנת האג בדבר חטיפת ילדים, המאפשרת מנגנון השבה במקרה של אי-חזרה.
9. מידת הביטחון של מדינת היעד, ובכלל זה אזורי סיכון, מלחמה או אזהרות מסע.
10. שיקולי תום לב ומידתיות, בעיקר בקביעת היקף הערבויות.

הפסיקה העדכנית מוסיפה גם את ההקשר הביטחוני. בי"ס (משפחה חיפה) 1660-07-23 פלונית נ' אלמוני (01.11.2023) נדונה בקשת סעד דחוף ליציאת אם ובתה הקטינה על רקע מלחמת חרבות ברזל, ובית המשפט שב והדגיש כי מלאכת האיזון כוללת את מכלול השיקולים האמורים, גם בעתות חירום.

ערבויות ובטוחות: איך מרגיעים את החשש מאי-חזרה

הלב של ההתנגדות ברוב המקרים הוא החשש שהילדים לא יוחזרו לישראל. כדי להתמודד עם חשש זה, בית המשפט נוהג להתנות את היתר היציאה בערבויות, שנועדו ליצור תמריץ ממשי לחזרה ולאזן בין זכויות הצדדים. ערבויות נפוצות כוללות הפקדת ערבות כספית או ערבות בנקאית, הפקדת ערבים, התחייבות עצמית בסכום נקוב, הצגת כרטיסי טיסה הלוך ושוב, ומסירת פרטי שהייה מלאים. גובה הערבויות נקבע במידתיות, בהתחשב ביכולת הכלכלית של ההורה המבקש ובעוצמת החשש מאי-חזרה. ככל שמדינת היעד חתומה על אמנת האג והקשר עם ההורה הנותר חזק, נוטה בית המשפט להקל בבטוחות.

הטעות הקריטית: הגשה ברגע האחרון

זהו הסעיף החשוב ביותר במדריך זה. הורים רבים פונים לבית המשפט ימים ספורים לפני מועד הטיסה, מתוך הנחה שאפשר לקבל החלטה מיידית. בפועל, גם בבקשת סעד דחוף, בית המשפט נוהג להורות תחילה על הגשת תגובת ההורה השני, ולקבוע דיון דחוף שבו יישמעו עמדות הצדדים. זאת משום שהדיון בבקשה ליציאת קטין, בדומה לדיון בבקשה לביטול עיכוב יציאה, מחייב ככלל קיום דיון פרונטלי ושמיעת הצדדים, ולא הכרעה על הכתב בלבד.

המשמעות מעשית וחדה: הגשה שלושה או שבעה ימים לפני הטיסה מקשה מאוד על בית המשפט לקבל תגובה סבירה מההורה השני ולקיים דיון בזמן. הגשה מאוחרת עלולה אף להתפרש לרעת ההורה המבקש, כמי שלא אפשר התדיינות הוגנת, ולפגוע בסיכויי הבקשה. כך עולה גם מהפסיקה, ובכלל זה תמ"ש (משפחה ירושלים) 28930-03-25 ל. ל נ' מ.ד.ב (28.03.2026), שבה הודגש כי לוח זמנים צפוף שנוצר באשמת המבקש פועל לחובתו.

החלטה ללא דיון אפשרית, אך היא חריגה. היא מתרחשת בעיקר בשני מצבים: כאשר הבקשה אינה מגלה עילה על פני הדברים ובית המשפט דוחה אותה על הסף, או כאשר ההורה השני הוזמן כדין ולא התייצב, ואז רשאי בית המשפט להכריע בהיעדרו. אין להסתמך על תרחישים אלה.

מה עושים בפועל לקראת החופש הגדול: סדר פעולות מומלץ

הכלל הראשון הוא להקדים. ברגע שמתגבשת תוכנית לחופשה בחו"ל, ולפני הזמנת טיסות בלתי הפיכות, יש לפנות להורה השני בכתב ולבקש את הסכמתו, תוך פירוט מלא של הנסיעה. אם מתקבלת הסכמה, יש לעגן אותה בכתב ובאישור המתאים מול רשות האוכלוסין. אם ההורה השני מסרב או מתחמק, אין להמתין. יש להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט מוקדם ככל האפשר, רצוי מספר שבועות לפני המועד המתוכנן, כדי להותיר זמן לתגובה, לדיון ולהחלטה. בבקשה כדאי להבהיר שמדינת היעד בטוחה וחתומה על אמנת האג ככל שכך הדבר, ולהדגיש את שמירת הקשר של הילדים עם ההורה הנותר בזמן הנסיעה. תיעוד של היסטוריית יציאות והחזרות תקינות בעבר הוא נכס משמעותי.

סיכום

יציאת קטינים לחו"ל כשההורים גרושים והורה אחד מתנגד אינה עניין טכני אלא הליך משפטי שמרכזו טובת הילד. בית המשפט יורה ככלל על תגובת ההורה השני ויקיים דיון דחוף, גם כשהזמן דוחק. לכן ההמלצה המרכזית, ובמיוחד לקראת עומס החופש הגדול שבו לוחות הזמנים של בתי המשפט עמוסים, היא להיערך מוקדם, להגיש בקשה מנומקת ומגובה בערבויות, ולא להגיע אל קו הגמר עם בקשה שהוגשה ברגע האחרון.

המאמר נכתב על ידי עו"ד נאור גלמור, העוסק בדיני משפחה, סכסוכי הורות וגירושין. לבחינת מצבכם הספציפי ולסיוע בהגשת בקשה דחופה ליציאת קטין לחו"ל, ניתן ליצור קשר עם המשרד.