עלייה, הגירה או חזרה לישראל, מה ההבדל בין המסלולים ומה מגיע בכל אחד

המסלולים לישראל מתחלקים לשלושה עיקריים: עלייה מכוח חוק השבות, חזרה של ישראלי ששהה שנים בחו"ל, והגירה של מי שאינו זכאי עלייה ומבקש מעמד בדרך אחרת. ההבדל ביניהם אינו סמנטי, הוא קובע אילו הטבות מס וקליטה מגיעות, מול איזה משרד ממשלתי מתנהלים, וכמה זמן לוקח התהליך.

מה בדיוק אומר כל מסלול

עולה חדש הוא מי שקיבל מעמד לפי חוק השבות ונרשם כאזרח ישראלי עם הגעתו, כולל סל קליטה והטבות ייעודיות. תושב חוזר הוא אזרח ישראלי ששהה בחו"ל תקופה רצופה, ובחזרתו זכאי להקלות מצומצמות יותר בהתאם למשך השהות. מהגר הוא מי שאינו זכאי עלייה ומבקש מעמד בישראל בעילה אחרת, למשל נישואין לאזרח או איחוד משפחות.

באשקלון ובערי הדרום ההבחנה הזו מורגשת יותר מכל מקום אחר. במשפחה אחת אפשר למצוא סבתא שעלתה בשנות התשעים, בן שחזר אחרי עשור בברלין, וכלה שאינה יהודייה ונכנסת למסלול שונה לגמרי. שלושתם גרים באותה דירה, ושלושתם מתנהלים מול שלוש מערכות נפרדות.

מה מגיע במסלול העלייה

מסלול העלייה הוא הנדיב מבין השלושה, ומעניק סל קליטה כספי, סבסוד לימודי עברית, הטבות מס הכנסה על הכנסות מחו"ל, פטור ממכס על מכולת תכולת בית ורכב, וזכאות למשכנתה מסובסדת בתנאים מסוימים. הפטור ממכס הוא נקודה שרבים מפספסים, כי הוא מוגבל בזמן ובכמות ודורש תכנון מראש של מועד השילוח.

טעות נפוצה שנתקלים בה שוב ושוב היא משפחה שמשלחת מכולה חודשיים לפני שהמעמד מוסדר, ואז מגלה שהתכולה תקועה בנמל אשדוד בהמתנה לתעודת עולה. הפער בין תאריך הנחיתה לתאריך ההגעה של המטען הוא בדיוק המקום שבו נשברות תוכניות. מי שרוצה תמונה מסודרת של הרצף מהחלטה ועד מפתח בדלת ימצא סקירה של כל השלבים בדרך חזרה הביתה שמסבירה מה קורה בכל תחנה.

ומה עם מי שאינו זכאי עלייה

מי שאינו זכאי לפי חוק השבות עובר מול רשות האוכלוסין וההגירה במסלול מדורג, שבו המעמד ניתן בשלבים ונבחן מחדש מדי שנה עד לקבלת תושבות קבע או אזרחות. אין כאן סל קליטה ואין הטבות מס, ויש דרישה מתמשכת להוכחת מרכז חיים.

זהו החלק הפחות נוח, כי כל טופס חסר מאריך את התהליך בחודשים. בן זוג של אזרחית ישראלית, למשל, יידרש להציג ראיות ליחסים, תעודות מאומתות באפוסטיל ותרגום נוטריוני, ולעיתים גם לצאת מהארץ ולהיכנס מחדש. ההיכרות עם סדר הפעולות היא ההבדל בין שנה לשלוש, ולכן כדאי להבין את תהליך הגירה לישראל עוד לפני שקונים כרטיס טיסה.

איך בוחרים ומה נופל בין הכיסאות

הבחירה אינה תמיד חופשית, אך במשפחות מעורבות יש לעיתים יותר ממסלול אחד אפשרי, וסדר הפעולות משנה את התוצאה. גם עיתוי הכניסה לישראל, מקום הרישום ותאריך פתיחת החשבון בבנק משפיעים על ההטבות בפועל.

הנקודה שנופלת הכי הרבה היא הלוגיסטיקה. המעמד מוסדר, אבל התכולה, הרכב, החיה המשפחתית והציוד העסקי נשארים מאחור בלי מי שיסנכרן ביניהם. צוות רב לשוני שמדבר עברית ורוסית חוסך כאן שבועות של אי הבנות מול נמלים וסוכנויות. המידע כאן אינו תחליף לייעוץ משפטי או מיסויי אישי, והנסיבות משתנות ממקרה למקרה.

שאלות נפוצות

כמה זמן צריך לשהות בחו"ל כדי להיחשב תושב חוזר?

ככלל, שהות רצופה של כשנתיים מקנה מעמד תושב חוזר בסיסי, ושהות ארוכה יותר, בדרך כלל כעשר שנים, מקנה מעמד של תושב חוזר ותיק עם הטבות מס רחבות בהרבה. הספירה מתבססת על ימי שהייה בפועל, ולכן כדאי לשמור תיעוד כניסות ויציאות.

האם בן זוג לא יהודי של עולה מקבל את אותן הטבות?

בן או בת זוג של עולה זכאי נכנסים בדרך כלל יחד עם העולה ומקבלים חלק מההטבות, אך לא בהכרח את כולן ולא באותו היקף. הזכאות תלויה בסוג הקשר, במועד הנישואין ובמסמכים המאמתים אותם, ולכן נדרשת בדיקה פרטנית מראש.

מתי כדאי לשלוח את המכולה, לפני הנחיתה או אחריה?

עדיף לתזמן את הגעת המטען לאחר שהמעמד מוסדר וקיימת תעודת עולה או אישור תושב חוזר. מכולה שמגיעה מוקדם מדי צוברת דמי אחסנה בנמל, ולעיתים מאבדת את הפטור ממכס. תכנון של ארבעה עד שישה שבועות מראש בדרך כלל מספיק.

האם אפשר לעבור ממסלול הגירה למסלול עלייה?

במקרים מסוימים כן, למשל כשמתגלה זכאות לפי חוק השבות בשלב מאוחר יותר. המעבר אינו אוטומטי ודורש הגשה נפרדת, ולעיתים הוא מאפס חלק מהתקופה שכבר נצברה. לכן בדיקת זכאות מלאה בתחילת הדרך חוסכת זמן רב.

מי שעומד בפני החלטה כזו, בין אם באשקלון ובין אם באיזו עיר אחרת בדרום, יגלה שרוב הכאב אינו במסלול עצמו אלא בפערים שבין המשרדים. שיחת ייעוץ אחת בתחילת הדרך, שבה בודקים זכאות, מיסוי ולוגיסטיקה יחד, בדרך כלל מייצרת סדר שמחזיק לאורך כל התהליך.