תכנון פרישה פנסיוני: חובת שינוי הגישה
21.12.22 / 21:57
תכנון פרישה פנסיוני: חובת שינוי הגישה
המספרים מאחורי השינויים הדמוגרפיים בעולם קשים לפעמים להבנה. תוחלת החיים של האדם עלתה מאז ימי התעשייה, והכפילה את עצמה בין 1900 ל-2000. מדענים צופים שיותר ממחצית מהתינוקות שנולדו במדינות עשירות כיום יחיו עד גיל 100.
עם זאת, ירידה בשיעורי הילודה ברחבי העולם פירושה שיש כיום יותר אנשים מעל גיל 60 מאשר ילדים מתחת לגיל 5. למעשה, על פי ארגון הבריאות העולמי, במהלך 30 השנים הבאות, שיעור אוכלוסיית העולם מעל 60 השנים כמעט יוכפל מ-12% ל-22%.
מה שאומר שחובה להתחיל היום תהליך תכנון פרישה פנסיוני
מערכות תכנון פרישה פנסיוני של היום מותאמות למציאות של אריכות ימים חסרת תקדים ותוצאות עבודה ובריאות משתנות, אבל גם הגישה של אנשים לגיל הפרישה שלהם צריכה להשתנות בהתאם, כלומר, צעירים בגילאי שלושים צריכים היום להבין שהם עתידים לחיות עוד שישים שנים לפחות, ולתכנן בהתאם אסטרטגיה כלכלית שתתאים לכל שלבי החיים שלהם.
שינוי הגישה מתחיל עם יצירת מדיניות חדשה ומשופרת שתיתן מענה לצרכים הפיננסיים המשתנים של כל האזרחים במהלך 100 שנות חיים.
חיים מרובי שלבים
השבירה הזו בנורמה החברתית המסורתית של ללכת לבית הספר, לבנות קריירה ואז לפרוש כבר מתרחשת עבור מיליוני עובדים ברחבי העולם. אנשים עשויים להחליט לקחת הפסקה מהעבודה כדי לגדל ילדים, לטפל בקרובי משפחה חולים, או לחזור לבית הספר, אפילו באמצע החיים, כדי ללמוד מיומנות חדשה כדי שיוכלו להתקדם או לשנות את הקריירה שלהם.
הם עשויים לעבוד בעבודות בתחום הבידור ולעבוד לפי דרישה, או לבחור בעבודה עצמאית המאפשרת להם לקבוע את לוח הזמנים שלהם.
ככל שהעובדים מתבגרים, לחלקם אין רצון לפרוש
הם עדיין מרגישים בריאים ופרודוקטיביים, אולי הם לא רוצים לוותר על תחושת הקהילה שיש להם במקום עבודה, ואולי אין להם ברירה אלא להמשיך לעבוד.
מבחינת אחרים, תכנון פרישה פנסיוני מתבצע בהדרגה מכיוון שהם מתכננים להמשיך לעבוד מספר ימים בשבוע גם בגיל הפרישה, בעוד שאחרים יצפו לפרישה מלאה יותר מסורתית ומתוזמנת באופן מסורתי.
מבחינת הצעירים של היום, גיל הפנסיה הוא רק הפרעה בקריירה
דרכי העבודה, החיים וההוצאות השונות הפכו את תוכניות הפרישה החד משמעיות של העבר, שבהן נחסך כסף כדי לבזבז אותן בשנות החיים המאוחרות יותר, לבלתי ניתנות לביצוע או שאנשים צעירים מתייחסים היום לרעיון של חיסכון לפנסיה כאל רעיון שאינו מעשי, והם מתייחסים אל גיל הפרישה כאל "הפרעה" זמנית בקריירה שלהם.
הצורך לתת מענה לנתונים הדמוגרפיים המשתנה ולהשלכות הכספיות שהם מקיפים הוא נושא שאין לו גבול. כל אדם מתמודד עם תכנון פרישה פנסיוני באופן שתואם את המציאות שלו, אבל חובה לשנות את הגישה כבר בגיל צעיר ולהכין פתרונות רבים לעתיד, על מנת להיות מוכנים למציאות הכלכלית החדשה.
