הגן הלאומי באשקלון הוא האתר המבוקש ביותר בישראל בקרב מטיילים

עכשיו זה רשמי: הגן הלאומי באשקלון הוא האתר המבוקש ביותר בקרב המטיילים בישראל. מנתונים שמפרסמת רשות הטבע והגנים עולה כי הגן ממוקם במקום הראשון בשמורות הטבע והגנים המבוקשים עם 576,000 מטיילים. מדובר בעליה של 56 אחוז לעומת שנת 2020 שתיזכר כשנת הקורונה. במקום השני ברשימה נמצא הגן הלאומי ירקון עם 452,000 מטיילים בשנה החולפת ובמקום השלישי נמצאת שמורת הטבע עין גדי עם 426,000 מטיילים. את הרשימה נועל הגן הלאומי חורשת טל עם 227,000 ביקורי מטיילים.

למרות מגפת הקורונה, והיעדר התיירות הנכנסת, בשנת 2021 נרשם גידול במספר ביקורי המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים לעומת שנת 2020.

במהלך שנת 2021 (מינואר עד דצמבר כולל אומדן עד סוף שנה) נרשמו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים 9,548,000 ביקורי מטיילים. זאת לעומת 6,501,000  ביקורי מטיילים בתקופה המקבילה אשתקד (שנת 2020). נתון זה משקף גידול חד של 47% בביקורי המטיילים באתרים בין שנת 2020 ל-2021. יצוין כי בשנת 2021 למעלה מ- 99% מהביקורים היו של מטיילים ישראלים. זאת כאמור לאור היעדר תיירות נכנסת בצל הקורונה.

הרשות פרסמה גם נתונים הנוגעים לעשור האחרון מהם עולה כי הגן הלאומי אשקלון מופיע במקום החמישי והמכובד בכמות המטיילים שביקרו בו במהלך עשר השנים האחרונות עם לא פחות מ – 4,121,000 ביקורי מטיילים. במקום הראשון בכמות המטיילים במהלך העשור האחרון מופיע הגן הלאומי קיסריה עם 7,052,000 ביקורים.

מסיכום העשור עולה כי חל גידול של 68% בסה"כ ביקורי המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים בין שנת 2012 (7,727,000 ביקורים) לשנת 2019 (12,987,000 ביקורים), שנת טרום קורונה.

בקרב תיירי החוץ חל גידול של 57% (3,747,000 ביקורי תיירים ב-2019, טרום קורונה, לעומת 2,387,000 ביקורי תיירים ב-2012).

בהתאמה בקרב המטיילים הישראלים חל גידול של 73% בין שנת 2012 (5,340,000 ביקורי ישראלים) לעומת שנת  2019 (9,240,000 ביקורים) וגידול של 79% לעומת שנת 2021 (9,548,000 ביקורים).

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים המסיים כהונה של עשור בתפקידו: "מתקופת עבודתי ברשות זכיתי לכמה תובנות לעתיד: במדינה מצטופפת וכאשר הלחץ על השטחים הפתוחים גובר, יש לחזק את אכיפת החוק בשטחים הפתוחים. חוסר המשילות באזורים שאינם מאוכלסים פוגע קשות בטבע ובשרידי המורשת פגיעה שלעתים, אינה הפיכה. יש להשקיע משאבים נוספים בהסדרת הממשק שבין האדם לחיות הבר - אתגר שעלול להפוך לקונפליקט רע.

תובנה נוספת, שהצגתי בפני השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, הינה חוסר בהבנת ערכי הטבע ושימור המורשת בקרב משרדי הממשלה, להבנתי רק המשרד להגנת הסביבה יוכל לעשות זאת תוך הקצאת משאבים מתאימים. אחד האתגרים הקשים הוא תחזוקת וניקיון השטחים הפתוחים, המדינה אינה מקצה מספיק משאבים לעניין. פרויקט העסקת מובטלי קורונה, מיזם מרגש בפני עצמו, הראה לנו שבהשקעה סבירה ניתן לשפר מאד את ההתמודדות עם מיני צומח פולשים, שימור ארכיאולוגי למען הדורות הבאים וניקיון הארץ".

עוד הוסיף גולדשטיין: "אחד ההישגים הגדולים של הרשות הוא ההצלחה לשתף פעולה כמעט עם כל בעלי העניין בארץ - ממשרדי ממשלה, דרך צה"ל, קק"ל, מפעל הפיס, רשויות ניקוז, רשויות מקומיות, אקדמיה, ארגונים בין לאומיים ועד להתארגנויות פרטיות, חברות מסחריות  והמוני אזרחים. בניית האמון מול כל אלה, תוך שקיפות ואמינות היוו מנוף להצלחת הרשות ומימוש חזונה - למען הטבע, המורשת, הנוף והאדם".