בזכות עצמו:

מערכת אשקלונים | צילום: מכללת אשקלון, אשר שלי

אושר שלי, בן 24, ילד העיר רמלה. למד בבית ספר על יסודי ממלכתי דתי במגמת כלכלה וחשבונאות. במהלך שירותו הצבאי הוא  נפצע, כתוצאה מהפציעה התפרצה ברגלו תסמונת .crps  

Crps היא תסמונות נדירה מאוד אשר גורמת לכאב רב באיבר הפגוע.  הטיפול הוא בעיקר בעזרת כדורים נגד כאבים והרבה פיזיותרפיה . התסמונת גרמה לאושר נכות קשה ברגל שמאל ומאז הניידות שלו נפגעה וכיום הוא משתמש בכיסא גלגלים או קביים.

בתחילה, ההתמודדות עם התסמונות הייתה רוויה מכשולים רבים, אושר נלחם בכל כוחו על מנת לחזור ללכת, אך הכאב היה גדול ממנו והוא הרים ידיים. משפחתו וחבריו תמכו בו נמרצות כדי להילחם ולהתגבר, בזכותם ובזכות הרצון להצליח בחיים ולהגשים את חלומותיו הוא מתמודד עם המחלה וממשיך להילחם למרות הקושי הרב.

הוא נרשם ללימודי כלכלה וחשבונאות במכללה האקדמית אשקלון. בשנה הראשונה סיים בממוצע של 94. וזה עודד אותו וגרם לו להבין שהוא יכול להצליח בגדול למרות הקשיים והמגבלות. במכללה האקדמית אשקלון אשר נעזר במרכז התמיכה שהוקם במטרה לתמוך בסטודנטים עם צרכים מיוחדים, המרכז איפשר נגישות מרבית להשכלה גבוהה וליווי עד סיום התואר בהצלחה, הנגשת האקדמיה והתאמתה לצרכים הייחודים עימם הוא מתמודד, באופן אינדיווידואלי. צוות המרכז משמש עבורו כאוזן קשבת בכל בעיה אישית או אקדמית, להתמודדות עם האתגרים שמציבה מוגבלותו.

"לצורך מימוש השאיפה לשוויון הזדמנויות נעזרתי בצוות המרכז באמצעות שיחות שקיימנו להערכת הצרכים והקשיים הייחודיים שלי, והותאמה התמיכה למאפייני מוגבלותי. במסגרת סיוע זה רכזת הנגישות יצרה קשר עם גורמי חוץ מכללה, כגון עמותת על"ה, המוסד לביטוח הלאומי, משרד הביטחון ועוד והעבירה חוות דעת/המלצה למימון הסיוע שכלל שיעורי עזר, חונכות, ובמידת הצורך גם הקראות, וכל סיוע אחר לו נזקקתי באופן אינדיבידואלי. כחלק מהתהליך ההנגשה הפיזית אף הונגשו מבני המכללה בהתאם למוגבלותי".

וכך הגיע אשר לשנה השנייה שהוא חדור מוטיבציה, אמונה ביכולותיו  ואופטימי לגבי ההמשך. את השנה השנייה סיים אשר בהצטיינות. לטקס הגיעו הוריו שהתרגשו עד דמעות בהישג של הילד שלהם. זאת אחרי תקופות קשות ולא פשוטות שעברו יחד איתו בהתמודדות שלו להמשיך הלאה.

ד"ר קריסי מירי, מנהלת מרכז התמיכה, מתארת בהתרגשות את תהליך ההתפתחות והצמיחה של אושר החל מתחילת לימודיו במכללה ועד היום: "צוות מרכז התמיכה זכה ללוות את אושר בתהליך התמודדותו הרגשית והפיזית עם המוגבלות. בשנת לימודיו הראשונה במכללה בלט עיסוק אינטנסיבי בהתמודדות עם הכאב הפיזי לצד חששות רבים מפני השפעתו על תפקודו האקדמי. כחלק ממציאת פתרונות יצירתיים להעצמה אישית בחר מרכז התמיכה באושר כחונך לימודי של 3 סטודנטים לקויי למידה. כמו כן, הוא נבחר להדריך וללוות באופן אינטנסיבי תלמידי תיכון במסגרת שיתוף פעולה של המרכז עם פרויקט חברתי ליצירת אבטיפוס למוצרים טכנולוגיים נגישים עבור אנשים עם צרכים מיוחדים (פרויקט "גם אני יכול"). לאושר ניתנה ההזדמנות לעבור מן הצד מקבל הסיוע לעבר הצד נותן הסיוע ולחוות הצלחה בקידומם של הסטודנטים לקויי הלמידה, אשר הישגיהם הלימודיים השתפרו באופן משמעותי. כמו כן, ניתנה לו ההזדמנות לחוות מדי יום תחושות סיפוק מהליווי המקצועי והרגיש של תלמידי התיכון במסעם ליצירת סביבה חברתית שוויונית יותר. אני חשה שכיום אושר מצליח להתמקד פחות בתחושת הכאב הפיזי, מחייך  ונוקט בגישה אופטימית, התורמת באופן דו כיווני הן לרווחתו האישית והן לחברה". 

בערב טקס ההצטיינות הפרופסור בבית החולים שאשר טופל על ידו שלח לאשר הודעה על כמה הוא גאה בו ואיך המעמד של מצטיין אינה מובנת מעליה ויוצאת דופן המעיד על יכולותיו וההישג האישי אינו בר השוואה לאף אחד ממקבלי פרס הצטיינות בשל היכולת להצטיין עם CRPC ברקע. הרופא סיים בכמה הוא גאה בו.

כיום אשר בשלבי סיום התואר, מאמין באמונה שלמה שאין שום דבר שיכול לעצור אותו.