דו"ח מבקר המדינה: עבירות בנייה ומבנים לא חוקיים

סיון סבג-אסולין | צילום: מבקר המדינה

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום את דו"ח הביקורת לחודשים נובמבר 2016-פברואר 2017. הביקורת ברשויות המקומיות שנבדקו עסקה בין היתר בתהליכי הרכש וההתקשרויות, בהקצאת המקרקעין, בניהול המקרקעין, במתן תמיכות, בחיוב בארנונה ובקבלת עובדים. בביקורת שנעשתה בעיריית אשקלון נמצאו ליקויים רבים בתחום הביקורת.

עבירות בנייה:

בביקורות שנעשתה באשקלון עלה כי בוצעו עבודות בנייה או שנעשה שימוש במקרקעין ללא היתרי בנייה כדין. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אשקלון מורכבת מחברי מועצת העיר. יו"ר הוועדה המקומית אשקלון במועד עריכת הביקורת הוא אפי מור, והוא עמד גם בראשות ועדת המשנה. מהנדסת העיר היא גב' ויקטוריה ברנגל. איתמר שמעוני כיהן בתפקיד ראש העירייה מאוקטובר 2013 עד מרץ 2017 . מנתוני הוועדה לשנים 2016-2014 עולה כי בשלוש השנים האלה הוועדה ניהלה 408 תיקי פיקוח בגין בנייה לא חוקית בתחומה, והוציאה 132 צווי הפסקה מינהליים ושלושה צווי הריסה מינהליים. כמו כן היא העבירה 447 תיקים לטיפול התביעה העירונית, וב-158 מהם הוגשו כתבי אישום.

ממידע שהתקבל מהוועדה על פעולות שנקטה נגד העירייה או התאגידים העירוניים שלה עלה כי בשנים אלו היא פתחה תיק פיקוח אחד נגד החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ  (להלן - החברה הכלכלית אשקלון), במועד סיום הביקורת טרם הוגש כתב אישום בתיק זה. בשנים אלו הוועדה המקומית לא ניהלה תיקי פיקוח נגד העירייה. נמצא כי במקרים שנבדקו בביקורת , שבהם העירייה או החברה הכלכלית אשקלון ביצעו עבודות בנייה או עשו שימוש במקרקעין ללא היתר, לא נקטה הוועדה המקומית פעולות פיקוח ואכיפה כלל. יצוין כי הוועדה המקומית ידעה על חלק מבנייה לא חוקית זו עוד בטרם נערכה הביקורת.

בתשובתן של עיריית אשקלון והוועדה המקומית אשקלון למשרד מבקר המדינה במאי 2017 מסרו העירייה והוועדה כי פעולות האכיפה מבוצעות בהתאם למדיניות האכיפה של הוועדה המקומית, כי סדרי העדיפויות נקבעים בהתאם למהות העבירה והיקפה.

הקמת מבנים יבילים במוסדות חינוך:

הנתונים שנאספו במהלך הביקורת העלו ממצאים חמורים בדבר הצבת מבנים יבילים רבים במוסדות חינוך ללא היתר על ידי עיריית אשקלון ועשיית שימוש בהם ככיתות לימוד מבלי שהתקבלו האישורים הנדרשים מהגורמים המוסמכים - כמו אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה ואישור פיקוד העורף בנוגע לאמצעי הבטיחות, סידורי הכבאות והצבת מרחבים מוגנים ומקלטים - דבר המסכן את שלומם של התלמידים.

[pic_5502]

מבנה יביל בבית ספר לאמנויות באשקלון. צולם בינואר 2017. צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה.

[pic_5503]

 מבנה יביל בבית ספר למדעים באשקלון. צולם בינואר 2017. צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה.

באוגוסט 2014 ובאוגוסט 2016 הגישה העירייה בקשות להיתרי בנייה להצבת מבנים יבילים בשני בתי הספר. הוועדה המקומית אישרה את הבקשות בתנאים, שכללו, בין היתר, אישור של רשות הכבאות ופיקוד העורף, אך עד מועד סיום הביקורת לא ניתנו ההיתרים והוועדה המקומית גם לא קיבלה אישור רשות הכבאות ופיקוד העורף לבקשה.

מהבקשה להיתר בנייה בבית הספר לאמנויות ניתן ללמוד כי קיימים בשטח בית הספר מבנים שאין להם היתרי בנייה. לגבי העברת הבקשה למפקח בנייה, הוועדה לא פעלה על פי הנוהל שקבעה היא עצמה ולא העבירה את הבקשה למפקח לפני הדיון בה שהתקיים בספטמבר 2016. נמצא כי רק בינואר 2017, בעקבות הביקורת, הועברה הבקשה להיתר בנייה למפקחת על הבנייה, וזו מצאה כי בשטח בית הספר קיימים מבנים שאין להם היתרי בנייה כדין.

משרד מבקר המדינה מעיר לוועדה המקומית אשקלון על שלא פעלה במקרה זה על פי הנוהל שקבעה היא עצמה לגבי טיפול בבקשות להיתר בנייה. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה על שלא פעלה לקבלת אישור רשות הכבאות ופיקוד העורף לפני שהציבה את המבנים ואכלסה אותם, אף שהאישורים נדרשים לשם הבטחת הבטיחות והם תנאי לקבלת היתר הבנייה. עוד מעיר המבקר כי "הציבו מבנים יבילים המשמשים כיתות לימוד או גני ילדים ללא היתרים, ובחלק מהמקרים אף בניגוד להוראות התכניות ביחס למקרקעין שייעודם אינו למוסדות חינוך. פעולתן הלא-חוקית של העיריות האמורות נוגעת, בין היתר, לבטיחות מבנים המאכלסים תלמידי בית ספר....עקב מחדלן של הוועדות, תלמידים לומדים במבנים יבילים שהוצבו ללא היתרים וללא אישור הגורמים המוסמכים".

שיפוץ השוק העירוני:

החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ  (להלן - החברה הכלכלית אשקלון) החלה בספטמבר 2015 בעבודות בנייה לשיפוץ השוק העירוני, שכללו החלפת התקרה ובניית מעטפת מסביב לשוק בשטח של כ-3,900 מ"ר, ללא היתר בנייה. החברה סיימה את העבודות, והשוק נפתח לקהל הרחב בטרם קיבלה העירייה היתר בנייה, "אישור אכלוס" מהרשות הארצית לכבאות והצלה ו"טופס 4" לחיבור השוק לתשתיות. כמו כן, על מקרקעין סמוכים לשוק העירוני, המיועדים לשוק פתוח, פועלת חניה ציבורית ללא היתר בנייה. הוועדה המקומית לא קיימה כל פיקוח בעת שבוצעו העבודות בשוק ללא היתר.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית אשקלון ולחברה הכלכלית אשקלון כי עליהן להסדיר את השימוש במקרקעין על פי ייעודו בתכניות המפורטות. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של שימוש במקרקעין שלא כדין. משרד מבקר המדינה גם מעיר לוועדה המקומית על שלא התייחסה לנושא השימוש הבלתי חוקי בחניה במסגרת אישור הבקשה לשיפוץ השוק העירוני, ולא נקטה פעולות אכיפה נגד החברה בגין שימוש זה.

[pic_5504]

השוק העירוני - צולם בדצמבר 2016. צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה.

החוף הנפרד:

בשנים 2012 ו-2014 נתנה הוועדה המקומית לעירייה היתרי בנייה להקמת חוף נפרד שלא כדין ובניגוד לתכנית מתאר ארצית חלקית לחופים - חוף הים התיכון תמ"א 13 ולתכנית מתאר מקומית. היתרי הבנייה אפשרו לעירייה לבצע עבודות בחוף הים עד לקו החוף ואף לעומק המים . בסופו של דבר, בעקבות תלונות בוטלו ההיתרים על פי דרישת הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים. חרף העובדה שביולי 2016 פורסמה למתן תוקף תכנית המתירה הקמת החוף הנפרד, העירייה לא הגישה בקשה להיתר בנייה, לא פירקה בעונת החורף את הגדר בהתאם להוראות התכנית ולא דאגה לכך שיקוימו התנאים שנקבעו בתכנית להוצאת ההיתר - שמטרתם להגן על האינטרס הציבורי בשמירה על רציפות השטח הפתוח לאורך החוף.

[pic_5506]

. גדרות בחוף הנפרד. צולם בדצמבר 2016. צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית אשקלון כי חוף הים הוא משאב טבע ייחודי בעל חשיבות לכלל הציבור, הנחשב בישראל, כמו בשאר העולם, בעל ערך מיוחד. העירייה, באמצעות החברה הכלכלית, ביצעה עבודות בנייה רבות בחוף הים, חלקן אף הגיעו עד לקו החוף ולעומק המים, בהתבסס על היתר שניתן שלא כדין ובניגוד לתכניות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לעירייה כי משאושרה תכנית מפורטת המאפשרת את השימוש במקרקעין כחוף רחצה עליה לפעול ללא דיחוי להוצאת היתר בנייה ולקיים את התנאים שנקבעו בתכנית להוצאת ההיתר, תנאים שמטרתם להגן על האינטרס הציבורי בשמירה על רציפות השטח הפתוח לאורך החוף.

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "עיריית אשקלון מכירה בערך הביקורת ובחשיבותה ומאמינה כי ערבות לקיומו של מנהל תקין הינה פעילותם של גופי ביקורת מקצועיים ובלתי תלויים. העירייה רואה בביקורת מטעם מבקר המדינה הזדמנות לשפר עוד יותר את התנהלותה ובכך לקדם ולשפר את פעילות העירייה למען רווחת תושבי העיר אשקלון. נציין כי האירועים המוזכרים התרחשו טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר בפועל, תומר גלאם, שהנחה את הגורמים המקצועיים ללמוד את הדו"ח ולהפיק את הלקחים הנדרשים".