פרשת וארא: כ.שבת: 16:34 י.שבת: 17:34

 
על דברי פרעה למשה רבנו – "ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים" – אומר הקדוש המקובל האלקי רבי שמשון מאוסטרופאלי זצ"ל, בספרו "ליקוטי שושנים", שגם במקרא זה, שלכאורה נשמע כוידוי, הכניס פרעה רשעות, כפי שמתאים לטומאה גדולה שכמוהו. שכן, מבואר בספרים הקדושים, שכאשר עם ישראל בגלות, אז, בעוונותינו הרבים, יש פירוד בשמו השלם של הקב"ה "י-ה-ו-ה", (פירוד בין אותיות יה' לבין אותיות וה'). 
והנה, פרעה הרשע רצה בכל מאודו להשקיע את עם ישראל בגלות מצרים, ולכן, הפריד בדבריו בין אותיות יה' לבין אותיות וה', ואמר למשה: "יי' הצדיק, ואני ועמי הרשעים" (הכניס את המלה "ואני" בין ראשי התיבות של שם הקב"ה י-ה-ו-ה). שואלים על-כך המפרשים: וכי מה יש בכך? מה כל-כך חשוב בייחוד/בחיבור של ארבע אותיות ה' יתברך? 

כדי להסביר את חשיבות ייחוד/חיבור שם ה' י-ה-ו-ה ביחודא שלים (באופן מושלם), נביא את דברי ה"בני יששכר", האומר, שצריכים אנו לדעת שאותיות יה', משם ה' יתברך, מורות על עבודת ה' במחשבה, ואילו אותיות וה', משם ה' יתברך, מורות על עבודת ה' במעשה. נמצא מכאן, שכאשר האדם מקיים מצווה רק במחשבה, ולא במעשה, הוא מייחד שם יה' בלבד, וכאשר הוא מקיים מצווה במעשה, ולא במחשבה, הוא מייחד שם וה' בלבד. אולם כאשר הוא מקיים מצווה גם במחשבה וגם במעשה – הרי הוא מייחד יה' ב-וה' ביחודא שלים (ייחוד/חיבור מושלם של שם ה' יתברך י-ה-ו-ה), וזהו הדבר המעולה ביותר. ועתה מבואר היטב מדוע התעקש פרעה הרשע להפריד בין אותיות יה' לבין אותיות וה', באומרו "יי' הצדיק, ואני ועמי הרשעים", שכן רצה הוא להפריד מעם ישראל את המחשבה מן המעשה, ועל-ידי כך להכניסם לגלות הדעת, כפי שאמרו תלמידי הבעש"ט הקדוש, כי גלות מצרים הייתה "גלות הדעת", ומרוב העבודה הקשה השתעבדה גם נפשם של עם ישראל, מה שגרם להם לאבד את זהותם העצמית וקדושתם, ולשקוע בטומאת מצרים. 

עוד בעניין יחוד זה של שם ה' יתברך, אומרים חכמי ישראל: הרי ידוע שאחד מיסודות הקיום של כלל ישראל הוא חינוך הבנים והבנות. וזאת, כדי שהבנים ימשיכו ללכת בדרך התורה הקדושה, המסורה לנו מדור לדור, ולכן עיקר כוונת היצר הרע הוא לעשות פירוד ונתק בין ההורים לבין צאצאיהם, כדי שהבנים לא ימשיכו ללכת בדרכי התורה של ההורים. והנה פרעה, כמו כל הרשעים, ידע שעיקר הקיום של כלל ישראל הוא על-ידי שהם מחנכים את בניהם ובנותיהם לתורה ולמצוות – ולכן רצה להפריד בין ההורים לבין בניהם. ולכן, כשאמר לו משה רבנו: "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו..." – ענה לו פרעה: "לכו נא הגברים ועבדו את ה'" – את הטף השאירו נא במצרים, כי הם צעירים ורכים, ולמה לכם להטריח אותם בעבודת ה'? אבל משה רבנו אמר לו כאמור – "בנערינו ובזקנינו נלך" – הקדים משה את הנערים לזקנים, כי זהו העיקר אצלנו, והחינוך של הדור החדש הוא אפילו יותר חשוב מחינוך הדור הישן, כי הם העתיד והקיום של כלל ישראל מדור לדור. ובעניין הצאצאים מבואר בליקוטי ש"ס להאריז"ל (יבמות סא'), שקיום מצוות פרו ורבו הוא דווקא אם יש לאדם בן ובת. שכן, כשיש לאדם גם בנים וגם בנות, זהו ייחוד שלם של ארבע האותיות של שם ה' יתברך, "י-ה-ו-ה", וכלשונו הקדושה: "הנה האדם ואשתו רומזים לשם יה' (י' כנגד "איש", ו-ה' כנגד "אשה"), וכשיש לו (לאדם) בן, הוא (כנגד האות) ו', וכשיש לו בת, היא (כנגד האות) ה', והרי (קבלנו את שם הקב"ה) "י-ה-ו-ה" שלם, ועל-כן (אומר האריז"ל) חייב אדם להסתכל ולהשתדל שיהיה לו בן ובת (לפחות)..." 
הנה, רואים אנו מדברי האריז"ל, כמה חשוב שההורים יקיימו את מצוות פרו ורבו בבן ובבת, שכן, על-ידי כך הם זוכים לייחד את ארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, "י-ה-ו-ה", ביחודא שלים (בחיבור/ייחוד שלם). 

ועתה יתבאר לנו, מדוע אפילו לאחר שכבר הודה פרעה ש"ה' הצדיק...", הקפיד לעשות פירוד בין אותיות יה', לבין אותיות וה', באומרו: "יי' הצדיק, ואני ועמי הרשעים", שהרי, כפי שנתבאר, אפילו שכבר הסכים שילכו ישראל לעבוד את ה', אמר למשה: "לכו נא הגברים ועבדו את ה'" – לא רצה שגם הטף יצטרפו לעבודת ה', כיוון שרצה לעשות פירוד בין  ההורים לבין בניהם, כדי שהבנים לא ימשיכו בדרך התורה של ההורים, ועל-ידי כך לעשות פירוד בין אותיות יה', הרומזים לאיש ולאשה, לבין אותיות וה', הרומזים לבין ולבת. וזהו גם עניין הגלות בזמנינו, שלפעמים מצליח היצר הרע, בעונותינו הרבים, לעשות פירוד בעם, ומצליח להסיט את הבנים, כך שהם לא ימשיכו בדרך האבות. לכן התנבא הנביא מלאכי על הגאולה העתידה (מלאכי ג', כג'): "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". ולכאורה מה עניין להשיב "לב אבות על בנים" דווקא לפני הגאולה העתידה? אלא, העניין הוא, שהיות ובגלות יש כאמור פירוד בין אותיות יה' לבין אותיות וה', משום שבעוונותינו הרבים יש הרבה בנים שסטו מדרך האבות, ולא הולכים בדרך התורה הקדושה – לכן, לפני הגאולה העתידה, ישלח הקב"ה את אליהו הנביא, כדי "להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" – כדי שיחזרו הבנים לדרך האבות, לדרך התורה הקדושה – כדי שיביא לייחוד מלא של שם  ה' יתברך ביחודא שלים, בלי שום פירוד, ולזירוז ביאת משיח צדקנו, אמן כן יהי רצון.