סיפורו של הגמלאון:

גד סובול | צילום: עיתון הגמלאון 

בפברואר 2012 נולד ביטאונם של גמלאי אשקלון, בשער גליון מספר 1 תמונתה של שרה זכריה יו"ר ארגון גמלאי אשקלון, וכלל כ-26 עמודים ותפוצה של 500 עותקים. בינואר השנה יצא לאור גליון מס' 18. שישים ושמונה עמודים ערוכים לתפארת. גליונות הגמלאון סיפרו את סיפורה של העיר, סיפור ותיקיה, סיפורם של בני העדות השונות שאשקלון התכבדה בהם. סיפורים מעברה וממורשתה ההיסטורית. ובראש וראשונה במה לכותבים, מגוון רחב של גמלאים, שרובם לא עסקו בכתיבה עיתונאית. מעל דפי הגמלאון נחשפים קוראיו לא רק לתיאורי יופיה של העיר ותמונות היסטוריות מעברה. לומדים על עברה בחינוך, בתרבות ברפואה, במנהגי-העדות, הם נחשפים לסיפורי ראשיתה הקשים.

גליון מס' 2 למשל, הביא את סיפורה המופלא של האמנית אילנה שפיר ז"ל. בבתים הקטנים והצנועים שמורות פיסות היסטוריה נדירות של עם ישראל, ארץ ישראל ואשקלון. סיפורי מופת של ניצולי שואה, סיפורים מימיה הקשים של אשקלון שנחשפה למסתננים מעזה. באשקלון התפתח הווי-חיים מרתק של השתלבות זרם העולים החדשים בחיי העיר. נחשפו סיפורי המעברה האותנטיים. הגננות, המורים והמורות, המיילדת הראשונה, הרופאים הראשונים, הרבנים, השופטים, המלונאים, ראשי הציבור, אנשי העמל והחרושת, החוזים והחולמים, הבנאים והיזמים. כל אלה ועוד הם התשתית האנושית עליה נבנתה "עיר לחוף ימים", והגמלאון הצליח לשמוע את סיפורם, לתעד אותם ולהציגם בפני קהל הקוראים הגדל והולך. הגליון האחרון הודפס ב-6700 עותקים שחולקו למשפחות חברי הארגון.

אשקלון הפכה מעיירה שקלטה רבבות עולים חדשים מכל קצווי-תבל, לעיר גנים שוקקת, שבשבעים שנותיה הפכה לעיר בת למעלה ממאה וחמישים אלף תושבים והיד עוד נטויה. בידה האמונה של שרה זכריה ובנחישותה, הצטרפו עוד כותבים מוכשרים לצוות המערכת המגוונת. ומגוון הכתבות מביא את עולמה של אשקלון  גם אל מחוץ לגבולותיה. כאן המקום לציין את רמת העיצוב הגרפי, מעשה ידיה של רונית עמירה.