העולם שייך לגמלאים

העיר אשקלון מונה כ-150,000 תושבים, מהם 17,500 גמלאים כאשר מתוכם 4,500 הינם סיעודיים. ארגון הגמלאים העירוני משרת כיום אוכלוסייה של כ-10,000 גמלאים פעילים ויש האומרים פעילים מדי. מי שעוקב אחרי התפתחות הארגון מאז כניסתה של שרה זכריה לתפקיד, מתקשה לעמוד בקצב.

60 חוגי העשרה מתקיימים בשעות הבוקר והערב ובהם משתתפים  2,500 גמלאים באופן קבוע מידי שבוע, ביניהם חוגים ללימוד שפות, ברידג',שחמט, טאיצ'י, ריקודי בטן, מקהלת הגמלאים עם מנהלת מוסיקלית, שרים ומנגנים בטיילת, ה"גמלאטרון"–תיאטרון הגמלאים, מופעים והרצאות בנושאים יעודים-בריאות תזונה, מועדון הסרט הטוב ועוד. ישנן גם סדנאות להכרה והפעלה של הטלפון הנייד, סדנאות להעצמה בגיל השלישי, לימודי מחשב, אסטרולוגיה, מיסטיקה, נטורופתיה, לימודי תנ"ך, מחשבת ישראל, כריכת ספרים, ריקודים סלונים לעולים מחבר העמים, מועדון סריגה אמנותית, שש מכללות שונות (לאזרחים הוותיקים, לדוברי ספרדית, לדוברי רוסית ולדוברי צרפתית), מכללה ליהדות עם קורסים ללימוד תנ"ך, מחשבת ישראל וקבלה, פעילות חברה ותרבות בשפות העולים. בנוסף, בארגון קיים מערך מתנדבים ובו אלפי גמלאים שמתנדבים לפעול בכל מוסדות הציבור בעיר במגוון תפקידים ותאמינו או לא הרשימה עוד ארוכה.  

ספרי לנו על הרגע שהכל התחיל.

"כשראיתי שהגמלאים באשקלון כלל לא נמצאים על סדר היום, החלטתי לעשות מעשה ולהתמודד על ראשות הארגון. היה לי חזון להגדיל את מספר החברים ובעיקר את היקף הפעילות – שאשקלון תהיה מודל לערים אחרות בארץ ולגאוותי זה אכן מה שקורה ואנו עדים לזה היום. היום אשקלון היא עיר שכיף להזדקן בה, על ידי פיתוח פעילויות תרבות, בילוי ופנאי לבני הדור השלישי, אנו יכולים להתהדר בכך שהפעילות באשקלון הינה בין המובילות בארץ אם לא המובילה ביניהן. ערים רבות מתקנאות בנו. לא אחת אני מקבלת הצעות לעשות דברים ברמה הארצית, אבל בשבילי אשקלון היא הבית ולעולם לא אפסיק לפעול למען תושביה".

מה זה ארגון הגמלאים עבורך?

"הארגון עבורי לא פחות מבניית מפעל חיים. כשנכנסתי לארגון, ראיתי את הצורך שקיים בהקמתו, אבל לא האמנתי עד כמה הציבור היה זקוק וצמא לזה. אין יום שבו אני לא מרגישה סיפוק על המפעל האדיר הזה שבניתי יחד עם חבריי ואלפי מתנדבים שעושים הכל על מנת שנוכל להוציא את כל הפעילויות שלנו לפועל. בכל יום מגיעים ומצטרפים עוד ועוד חברים שמחזקים אותי ומספרים לי כמה הארגון שינה את חייהם".

את עובדת כל כך קשה ועושה את הכל בהתנדבות, זה לא קשה מדי?

"את האמת שאני אף פעם לא פחדתי מעבודה קשה ועל כך יעידו כל מי שליווה אותי בכל שנותיי בעבודתי בעיריית אשקלון עד לפרישה. כשיש לי מטרה ואמונה במשהו שאני עושה, זה ממלא אותי ואני באמת לא צריכה שום דבר מעבר לכך. אני עוסקת כל היום בעזרה לגמלאים ובכלל לכל מי שפונה אליי מתושבי העיר, כולם מקבלים ממני מענה ועזרה במתן פתרונות לבעיות שלהם שעד היום הם לא מצאו אוזן קשבת. כשבאים גמלאים ואומרים לי שבזכות הפעילויות שאני מארגנת הם יוצאים יותר, שמחים יותר, מבלים ונהנים, מכירים חברים חדשים, זהו שכרי ואני מאמינה שזוהי זכות גדולה שניתנה לי". 

במה מהפרויקטים את הכי מתגאה?
"בימים אלו ממש עשינו היסטוריה. גמלאי אשקלון יוכלו ליהנות לראשונה משלל פעילויות יום תחת קורת גג אחת עם בניית בית הגמלאי. זאת לאחר שהוועדה המקומית נתנו לנו את ברכתה וכעת שלב האישורים הסופי עבר לפתחה של הוועדה המחוזית. אחרי שנים בהן מדברים בעיר על הקמת בית הגמלאי, אנחנו עושים את זה. המבנה ירכז את הפעילות הענפה המתקיימת כיום ופזורה ברחבי העיר, פעילות שנוטה לגדול מדי יום ונוכל לתת מענה לצרכיה. לאמני אשקלון יוקצו 4 סדנאות עבודה וימצאו במקום בית מחבק ליצירותיהם, בקירות הפונקציונליים יוצגו התערוכות לקהל הרחב, קבוצת התקשורת הקהילתית תהנה מחדר פעילות ומחדר שידור לטלוויזיה מותאמים על פי הצרכים. מייחלים לגזירת הסרט!".

מה הכי מרגש אותך?

"היום יש נהירה יותר ויותר של ילדים ונכדים שבאים לרשום את הוריהם ואת הסבים והסבתות שלהם לארגון הגמלאים. זה מאוד מחמם את הלב ומרגש אותי במיוחד. היום הילדים מבינים שלסבא ולסבתא יש חיי חברה והם גם יכולים להכיר חברים חדשים, ליהנות מפעילויות מגוונות, מטיולים בארץ ובעולם, מערבים מהנים וגם מלימודים. היום כל האפשרויות פתוחות בפני הגמלאים. פעם אמרו שהעולם שייך לצעירים, באשקלון אנחנו מוכיחים אחרת : העולם שייך למבוגרים ואנחנו נהנים ממנו בכל רגע נתון".