איך לגמול נכון מחיתולים?
13.04.18 / 11:23
כל הורה מוצא את עצמו מתמודד בשלב זה הוא אחר עם אתגר הגמילה מחיתולים. משיטוט קצר ברשת נמצאו כ- 20 גישות שונות. איך נדע באיזה לבחור? ביקשנו מתהילה לוי לעשות קצת סדר בבלגן..
צילום: אילוסטרציה, shutterstock
הגישות השונות לתהליכי הגמילה מחיתולים נעות בין כאלה הרואות בהורה את האחראי הבלעדי לתהליכי החינוך והלמידה של הילד וביניהם הגמילה מחיתולים, ובין אלה הרואות חשיבות מכרעת לבשלות הפיזיולוגית והרגשית של הילד. ישנה אף גישה שטוענת שלא צריך חיתולים בכלל, כי באפריקה תינוקות נגמלים בבית החולים (-:
בכל מקרה, אין ספק כי גמילה טובה חשובה לתהליך עיצוב הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילדים.
הגישות המתונות יותר, מניחות כי תהליך הגמילה תלוי בשני גורמים עיקריים, הראשון הוא בשלות הילד והשני הוא מידת רצון ההורים. בהקשר לגורם השני, אין ספק שכל הורה היה רוצה שהחיתולים יצאו מהבית. זה יקר, זה מלוכלך והילד של השכנה נגמל בצי'ק. אך אם בוחנים זאת לעומק, יש הבדלים ניכרים במידת הרצון שמשפיע בוודאי גם על מידת ההשקעה.
בישראל נהוג להתחיל את תהליך הגמילה בסביבות גיל שנתיים אך ניתן להתחיל לפני או אחרי. תהליך גמילה מיטבי יתרחש כשהילד יהיה מוכן לשינוי וכשההורה יהיה מוכן להשקיע בכך את המשאבים הרצויים (זמן, סבלנות וכו׳) ולכן מומלץ להתחיל את התהליך לאחר שההורים למדו ונערכו לנושא וכן לאחר שווידאו את פניותם. תהליך שיחל בהורים הססניים ולא בטוחים, יסתיים בטרם תושג המטרה, כמו כן יש חשיבות לגיוס שני ההורים לתהליך שמחייב גם תמיכה הדדית.
איך נדע שהילד מוכן?
גמילה מיטבית תתקיים כאשר נצפו הסימנים המוקדמים הבאים: הילד מגלה מודעות לעשיית הצרכים, אומר פיפי/ קקי, עומד בפינת החדר או מתרחק כשעושה את צרכיו, מבקש שיחליפו לו טיטול או מבקש ללכת לשירותים. יחד עם זאת יש לזכור שייתכן ולאחר שנצפו הסימנים הם יפסיקו להתרחש. במצב כזה, כשנדמה שהילד ״התחרט״ מומלץ בכל זאת להתחיל בתהליך, אך במידה והילד לא משתף פעולה כלל ומפגין כעס, זעם ותסכול , לא ממשיכים בכוח. כפיית התהליך תביא למאבקים ובדיקת גבולות. במקרים שכאלה מפסיקים ומתחילים שוב לאחר מספר ימים.
קצת לפני שמתחילים...
יש לשתף את הילד וסביבתו החינוכית לפני ביצוע הגמילה בפועל:
- כדאי לקיים שיחה בנושא עם הגננת ולסכם על תהליך הגמילה.
- זמן קצר לפני ביצוע הגמילה ובמהלכה, כדאי להקריא ספרים בנושא, לשחק במשחקי דמיון, לצפות יחד בתכנים חינוכיים בנושא ואפילו להיכנס עם הילד לשירותים בזמן עשיית הצרכים (כדאי שאימהות יכנסו עם הבנות , והגברים עם הבנים- באם אין את אחד משני המינים בבית יש לתת את הדעת על ההבדל בעשיית הצרכים בין בנים ובנות).
- אפשרו לילד לבחור תחתונים חדשים בחנות והסבירו לו את מטרת הקנייה, ״אתה כבר יכול לעשות פיפי בשירותים ובשביל זה לא צריך טיטול יותר, ילדים שעושים פיפי וקקי בשירותים זקוקים לתחתונים״.
- שתפו את הילד בקניית אביזרים נלווים כמו סיר או ישבנון - אפשרו לילד לבחור אותו והסבירו את תפקיד האביזר בפשטות.
- הכינו את ביתכם לפספוסים -הרימו את השטיחים וכסו את המשטחים שאינכם רוצים שיתלכלכו.
- כדאי ללמוד את לוחות הזמניים של הילד של צרכי הילד (מתי נוהג לעשות פיפי / קקי ) בכדי שבהמשך יהיה ניתן להפנות את תשומת ליבו בזמנים אלה.
. הגמילה. או... ״ אז איך עושים את זה??״
- מרגע שהוחלט להתחיל את התהליך יש לשמור על עקביות בשיטת הגמילה. כאמור שיטות הגמילה השונות נעות מכאלה הרואות בהורה את האחראי הבלעדי לתהליך ובין כאלה שרואות חשיבות מכרעת למוכנות הילד. השיטה המובאת לעיל משלבת בין השתיים ומחייבת מצד אחד אחריות ועקביות הורית ומצד שני הקשבה ומתן מענה לצרכי הילד.
- התחילו את התהליך כשאתם פנויים ושוהים עם הילד במרבית שעות היום (לפחות ביומיים הראשונים).
- ביום שהוחלט להתחיל בתהליך, ההורה יאמר לילדו באופן ברור פשוט "היום נוריד את החיתול ונלביש אותך בתחתונים. בתחתונים לא עושים פיפי כי הם נרטבים וזה לא נעים לגוף. פיפי וקקי עושים רק בסיר/ שירותים / ישבנון" (בתהליך הגמילה הראשוני, כדאי להיות עקביים בנוגע לאביזר שבו נעשה שימוש).
- הורדת החיתול תעשה באופן חד משמעי שלא מלווה בשאלות בסגנון:" אתה רוצה להוריד טיטול נכון?" או "אתה רוצה להיות ילד גדול?" ובאופן כללי יותר – מחליפים את סימני השאלה בנקודה, כך שבמקום " נוריד את החיתול עכשיו טוב?" נאמר "נוריד את החיתול עכשיו".
- סביר להניח שבתחילת התהליך הילד יפספס כי לא יהיה מודע. בחלוף זמן מה הוא יבין את הקשר בין התחושה שהוא מרגיש בגוף ובין ההפרשה שיוצאת ממנו ויודיע על רצונו בפיפי. אחרי הורדת החיתול הראשונית, הילד יפספס. זה הגיוני למידי בהתחשב בעובדה שהוא היה עטוף בחיתול סופג עד עתה. זהו שלב חשוב מאד שבו הילד יראה את ההפרשות שלו מחוץ לגופו . לאחר שזה קורה נגשים לילד ואומרים בטון מתון וברור "פיפי / קקי לא עושים בתחתונים צריך לעשות אותו בשירותים". יש להדגיש את אי הנעימות מעשיית הצרכים במכנסיים " זה רטוב ולא נעים לגוף".
- כשהילד לבוש בתחתונים, אפשר לתזכר אותו מפעם לפעם "אתה בלי טיטול אם יהיה לך פיפי הוא קקי תגיד לאמא/ אבא ונלך יחד לשירותים" אין צורך לשאול פעם בדקה " יש לך פיפי?" .
- כשהילד מפספס, יש להגיב כפי שצריך להגיב לכל התנהגות לא רצויה. אין צורך להיות היסטריים, בוודאי שלא לצעוק ומצד שני לא לנחם מידי ולהקטין את תוצאת המעשה. במקום "לא נורא , לא קרה כלום"( כי קרה, יש קקי על הרצפה ..) אפשר לומר "חבל , בפעם הבאה כשיהיה לך פיפי / קקי תבקש ללכת לשירותים".
- במצבים בהם ההורה מבחין בילד בזמן מעשה יש לשים לב לא לרוץ אליו בבהלה אלא לגשת במהירות, להרים אותו ולומר: "אנחנו עושים פיפי וקקי בשירותים ולא במכנסיים".
- כשהילד מתריע על כוונתו לעשות את צרכיו , הולכים איתו לשירותים ובסיום הפעולה מחזקים את ההתנהגות הרצויה באמירת "כל הכבוד" אין צורך לחלק פרסים על כל פיפי או להתקשר לדווח לכל העולם. התנהגות שכזו תציב לילד רף גבוה שיגרום לו לתחושת לחץ. לאחר כמה פעמים שבהם הילד עושה את צרכיו בשירותים בהחלט אפשר לתת חיזוק בדמות מתנה קטנה או שיחת טלפון לסבתא / סבא אך לא להגזים. כמו בכל תהליך של למידת התנהגות חדשה לחיזוקים יש תפקיד חשוב ומקדם. ככלל, חיזוק רגשי (מחמאה, חיבוק, מילה טובה, מבט מעודד, דיווח לדמות משמעותית ) עדיף מחיזוק חומרי (מדבקה, מתנה או ממתק).
- במקרים מסוימים ורק לאחר שמסתבר שהילד מתקשה בתהליך כדאי לתת לו חיזוק חיובי בכל פעם שמצליח. לחלק מהילדים תועיל טבלה של "עיצוב התנהגות". על הטבלה להיות ראלית ומתאימה לילד וגם החיזוקים צריכים להיות מותאמים לילד עצמו.
- יש לשלב בין הגמילה בבית והגמילה בגן באופן כזה שכבר מהיום השני לתהליך הילד הולך לגן בלי חיתול (באופן כללי מומלץ להתחיל בסוף השבוע כך שלפחות ביומיים הראשונים יהיה הילד בביתו). כמו כן בימים הראשונים לא כדאי לצאת עם הילד לפעילות ממושכת מחוץ לבית אך כשיוצאים לא שמים חיתול אלא תחתונים (ובתיק עוד 3 להחלפה) ומזכירים לילד כל פרק זמן שהוא בלי חיתול וצריך לבקש לעשות את צרכיו בשירותים.
כמו בכל למידת התנהגות חדשה, גם פה מדובר בתהליך. יש לזכור שילדים שונים זה מזה וכן מומלץ להימנע מהשוואות ולאפשר לכל ילד לעבור את התהליך הנכון בשבילו. כמו כן יש להבחין בין גמילת יום וגמילת לילה- גמילת לילה דורשת בשלות פזיולוגית מסוג אחר מזאת שדורשת גמילת היום .ככלל ההמלצות לגמילת לילה לא שונות מאלה הניתנות לגמילת היום, אלא אם כן מתעורר קושי משמעותי וממושך.
במקרים בהם ישנה תחושה שמשהו "לא עובד" לאורך זמן ממושך בתהליך, או שנוצרים עימותים סביבו, כדאי לפנות לגורם מקצועי שייתן מענה המותאם לצרכיהם האינדיבידואלים של הילד ומשפחתו.
והכי חשוב, סבלנות.
ולא לשכוח, ילדים זה שמחה גם כשהם עושים על הרצפה (-:
תהילה לוי – מאמנת אישית ומדריכת הורים לילדים ונוער .
