מ"המורה של המדינה" לאמא הכי מצחיקה ברשת:
01.03.20 / 09:00
כבר 17 שנה שהיא מחנכת תלמידים באורט אפרידר באשקלון אבל הסרטונים שהיא מעלה גרמו לכך שעוצרים אותה ברחוב. שירי לוי מספרת על ההומור כדרך חיים
סיון סבג אסולין | צילום: באדיבות שירי לוי
כששירי לוי (41) התחילה לצלם סרטונים לפני מספר חודשים היא לא תיארה לעצמה שהם יצברו פופולריות כה רבה. אלא שיותר ויותר אנשים נחשפו לבדיחות שלה על ארוחת שישי עם החמות, על התאמת חוגים לילדים ועל ההסברים שמספקות נשים לבעל אודות ההוצאות מרקיעות השחקים בכרטיס האשראי. בערוץ היוטיוב שלה היא מתארת את החיים מנקודת מבטה הייחודית ונראה שהאשקלונים די אוהבים את זה. את הסרטונים המדוברים היא משתפת גם בקהילת "מאמצחיק" בפייסבוק וזוכה לעשרות אלפי לייקים, שיתופים ותגובות.
לוי, המתגוררת במושב גיאה נשואה ואם לארבעה עובדת ב -17 השנים האחרונות כמורה מורה לחינוך מיוחד ומחנכת כיתה ט' באורט אפרידר באשקלון. לפני כשנה זכתה להוקרה על פעילותה החינוכית ונבחרה ל'מורה של המדינה' בתחרות בה התמודדו אלפי אנשי חינוך. האהדה לה זוכים הסרטונים מובילה אותה לחזק את הקשר עם תלמידיה ולעודד אותם לשפר את הישגיהם בהומור הייחודי שלה.
בריאיון ל"אשקלונים" היא מספרת: "מאז ומעולם הייתי בעלת חוש הומור אחר, בכל מקום הייתי זו שמצחיקה את כולם. מבחינתי הומור זו דרך חיים להתגבר על המון דברים. גם כמורה אני משתדלת ללמד בדרך חווייתית, כתלמידה אני זוכרת מורים משעממים שכל מטרתם הייתה לסיים את החומר ולסמן וי. אצלי כל שיעור הוא הצגה, התלמידים מגלים עניין וסקרנות וכן מותר לצחוק לצד הרצינות הלימודית. החברות הטובות שלי, כבר שנים מנסות לשכנע אותי להעלות מופע סטנדאפ, אבל אף פעם לא לקחתי זאת ברצינות".
מה הוביל אותך להתחיל לצלם סרטונים?
"לפני מספר חודשים צילמתי סרטון והעברתי לקבוצת וואטסאפ של החברות. הסרטון הפך לויראלי והגיע ליותר מ -400 אלף צפיות. התחלתי לקבל הודעות מאנשים שמפרגנים וכך לאט לאט התחלתי לצלם עוד ועוד סרטונים שרצים בקבוצות וואטסאפ ובפייסבוק.. הוצפתי בפניות למופע אך אני לא שם, לפחות בינתיים לא. אני לא מחליפה את תפקיד המחנכת בעד שום תפקיד אחר כי זו השליחות האמיתית שלי. הסרטונים הם הדרך שלי לצחוק ולהצחיק".
מזהים אותך ברחוב באשקלון?
"כן מזהים אותי ואפילו נותנים חיבוק וזה עושה טוב על הלב. אני תמיד בעד לעשות מה שאוהבים ואם זה לצלם סרטון שעושה טוב לאחרים, אני את שלי עשיתי. התלמידים שלי ביקשו שאצלם איתם משהו לטיקטוק, אפליקציה שבכלל לא הכרתי. לא שיערתי שזה יתפוס באופן כזה שהמון ילדים מזהים ומבקשים ממני שאצלם איתם משהו".
מה את חושבת על הדור הצעיר שגדל לעולם של מסכים? לדעתך מדובר בתהליך שניתן לצמצם או למנוע?
"לצערי הדור של היום מבלים יותר מידי זמן במסכים וכל מה שמעניין זה לייק או מספר צפיות. אין ספק שחייבים להגביל את זמן המסכים וכך אני נוהגת עם הילדים שלי, אני משתדלת להגביל אך עם זאת אני כן מאפשרת להם לעשות את מה שכל החברים שלהם עושים".
איך התלמידים שלך מגיבים לסרטונים שאת מפרסמת?
"התלמידים שלי אוהבים את ההומור ויודעים לעשות הפרדה כשצריך להיות רציניים וללמוד כראוי ושאפשר גם לצחוק על החיים".
מאיפה מגיעים הרעיונות לסרטונים?
"הרעיונות לסרטונים הם סיטואציות מהחיים, זה פוגש את כולם ולכן זה מצחיק והמון מזדהים עם ההומור הזה. הדבר שהכי משמח אותי הוא לקבל הודעות מכל מיני נשים שהצלחתי לגרום להן לשמוח למרות אירועים טראגיים שחוו, לדעת שבזכותי הן צוחקות".
איזה מסר חשוב לך להעביר למי שמתלבט אם להתחיל לצלם או עצמו ולהעלות לרשת?
"המוטו שלי הוא - איפה שאפשר לתבל בהומור אני לא אהסס. כל עוד זה בגבול הטעם הטוב, לא פוגע באיש ומעלה חיוך, אני את שלי עשיתי. יש בחורה שאני לא מכירה ששלחה לי הודעה שאחותה מאושפזת במחלקה אונקולוגית והדבר היחידי שגורם לה לצחוק אלו הסרטונים שלי. מבחינתי, זו המצווה הכי גדולה ואני מודה לאל שנפלה בחלקי הזכות לשמח אחרים".
